(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!
(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!
אני בדרך כלל קוראת פאסיבית ברוב הפורומים, אבל זה באמת פורום שמעניין אותי יותר מהכל, אז חשבתי שאולי הפעם אני גם אתן חוות דעת באחד הנושאים. אז אני ילדה מחוננת (13, אבל בכיתה ח'). אובחנתי במבחנים של מכון סאלד (למרות שאני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה) ועכשיו אני לומדת באחת המסגרות החד-שבועיות. גם לי יש את בעיית הרגלי הלמידה (אף פעם לא למדתי למבחן, אבל אף פעם לא נכשלתי. בנוסף לבעיית הכנת שיעורי הבית), אבל אני מסתדרת מאוד טוב מבחינה לימודית בבית הספר שלי, למרות השיעמום. אני חייבת להודות שיש לי כמה בעיות חברתיות (במקום הורים לחוצים, יש לי חברים לכיתה שפורצים בקריאות הידד כל פעם שאני מקבלת ציון שהוא מתחת ל-70), מה שדחף אותי להתנהג בצורה מעט מתנשאת כלפי הילדים בכיתה, מה שגורם לבעיות חברתיות וכו'... אחת מהבעיות היא גם שהדעות הפוליטיות והחברתיות שלי שונות בצורה משמעותית מאלו של האנשים בכיתה ובינתיים הצלחתי למצוא רק כמה חברות קרובות שחילוקי הדעות האלה לא מפריעים להם יותר מידי. המסגרת החד-שבועית שאני לומדת בה מצילה אותי כל פעם מחדש כשאני מרגישה רע בבית הספר (וזה קורה לעיתים די קרובות), יש לי שם חברות שאפילו אם גילינו חילוקי דיעות ביניינו זה לא ממש משנה לאף אחד, השיעורים (שעכשיו אני בוחרת לבד, שלא כמו ביסודי) מעניינים מאוד ונותנים לי אתגרים להתעסק איתם עד שאגיע לשם שוב (זה הציל אותי פעם בשיעורי מתימטיקה, כשפשוט עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור). ההורים שלי ממש לא לוחצים עלי ובאמת מעודדים אותי להשקיע כמה שאני יכולה (למרות שאני לא ממש עושה את זה). אז זהו בעצם. רק רציתי לספר את זה, כדי שתדעו עלי יותר (קרי: אני שופכת את הלב לפני אנשים זרים. זה באמת הרבה יותר קל), אבל לפי מה שקראתי כאן, אני מתנהגת כמו רוב המתבגרים המחוננים, אז כנראה שלא חידשתי לכם כלום.
(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!
אני בדרך כלל קוראת פאסיבית ברוב הפורומים, אבל זה באמת פורום שמעניין אותי יותר מהכל, אז חשבתי שאולי הפעם אני גם אתן חוות דעת באחד הנושאים. אז אני ילדה מחוננת (13, אבל בכיתה ח'). אובחנתי במבחנים של מכון סאלד (למרות שאני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה) ועכשיו אני לומדת באחת המסגרות החד-שבועיות. גם לי יש את בעיית הרגלי הלמידה (אף פעם לא למדתי למבחן, אבל אף פעם לא נכשלתי. בנוסף לבעיית הכנת שיעורי הבית), אבל אני מסתדרת מאוד טוב מבחינה לימודית בבית הספר שלי, למרות השיעמום. אני חייבת להודות שיש לי כמה בעיות חברתיות (במקום הורים לחוצים, יש לי חברים לכיתה שפורצים בקריאות הידד כל פעם שאני מקבלת ציון שהוא מתחת ל-70), מה שדחף אותי להתנהג בצורה מעט מתנשאת כלפי הילדים בכיתה, מה שגורם לבעיות חברתיות וכו'... אחת מהבעיות היא גם שהדעות הפוליטיות והחברתיות שלי שונות בצורה משמעותית מאלו של האנשים בכיתה ובינתיים הצלחתי למצוא רק כמה חברות קרובות שחילוקי הדעות האלה לא מפריעים להם יותר מידי. המסגרת החד-שבועית שאני לומדת בה מצילה אותי כל פעם מחדש כשאני מרגישה רע בבית הספר (וזה קורה לעיתים די קרובות), יש לי שם חברות שאפילו אם גילינו חילוקי דיעות ביניינו זה לא ממש משנה לאף אחד, השיעורים (שעכשיו אני בוחרת לבד, שלא כמו ביסודי) מעניינים מאוד ונותנים לי אתגרים להתעסק איתם עד שאגיע לשם שוב (זה הציל אותי פעם בשיעורי מתימטיקה, כשפשוט עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור). ההורים שלי ממש לא לוחצים עלי ובאמת מעודדים אותי להשקיע כמה שאני יכולה (למרות שאני לא ממש עושה את זה). אז זהו בעצם. רק רציתי לספר את זה, כדי שתדעו עלי יותר (קרי: אני שופכת את הלב לפני אנשים זרים. זה באמת הרבה יותר קל), אבל לפי מה שקראתי כאן, אני מתנהגת כמו רוב המתבגרים המחוננים, אז כנראה שלא חידשתי לכם כלום.
