עוד מן התרבות החומרית של א"י במאה ה-19

כ חיים

New member
עוד מן התרבות החומרית של א"י במאה ה-19

תחום זה רחב מאד ומדי פעם אביא לכם דוגמאות מן המצוי אצלי מתחום זה אשר יש לי אליו חיבה מיוחדת. מי שביקר במוזיאון העכואי "אוצרות בחומה" ואהב את הממצאים שם יוכל להזדהות איתי.

באופן טבעי, כלי בית ומטבח הם הפריטים היותר מצויים בשוק עד היום ולכן אתרכז בהם היום ויסלחו לי חברי הפורום הותיקים אם ראו כאן כבר בעבר חלק מן הפריטים.

כלי אשר בעבר היה אצל כל משפחה בערים ובכפרים הערביים היה הג'רושה - אבן הריחיים אשר שימשה לטחינת הגרעינים לקמח. בנות המשפחה נהגו לקום השכם בבוקר ולטחון את כמות הגרעינים שתספיק להם לאפיית הפיתות לאותו היום.
חותנתי שתחיה אשר נולדה בתימן מספרת כי בהיותה נערה צעירה בכפר בתימן נהגה לקום בשלוש או ארבע בבוקר כל יום ולטחון את גרעיני החיטה או הדורה לאפיית הלחם (פיתות).

 

כ חיים

New member
קפה

את הקפה שתו כבר בהשכמת הבוקר ובמשך כל היום אם קפה רגיל או אם קפה מר (צדה). בתחילה קלו את פולי הקפה במחתת ברזל עם ידית ארוכה או במתקן מיוחד שהורכב ע"ג הפרימוס ובו פולי הקפה.
בתמונה הפרימוס ועליו המתקן שהכיל את פולי הקפה .

 

כ חיים

New member
הכנת הקפה

איך אפשר ללא קפה? שתיית הקפה התחילה מהשכם בבוקר ונמשכה לאורך כל היום, אם קפה רגיל או אם קפה מר הנמזג לספל בכמות קטנה מאד (קפה צדה - מר).
בתחילה היה צריך לקלות את פולי הקפה ולאחר מכן לכתוש אותם לאבקה. את פולי הקפה קלו במחתת ברזל עם ידית ארוכה או במיכל קטן אשר היה מורכב על הפרימוס ובו פולי הקפה.

בתמונה המכשיר המסתובב ע"ג הפרימוס בעזרת ידית ובו קלו את פולי הקפה.
 

כ חיים

New member
כתישת פולי הקפה

את פולי הקפה כתשו בעלי ומכתש לאבקה דקה אשר אותה בישלו על האש באמצעות קנקני הנחושת. הבידואים ולעיתים גם הכפריים נהגו לכתוש את פולי הקפה בעלי ומכתש הנקרא ג'ורן אשר היה עשוי בד"כ מעץ אלון. הכתישה בכלי זה הייתה טקס מיוחד אשר בו היה בעל הבית כותש בקצב ובלחן מיוחד המזמין את שכניו ועוברי האורח לשתות עימו את הקפה.



 

כ חיים

New member
קנקנים לבישול הקפה

את הקפה שפתו על האש בקנקנים מיוחדים. הקנקן נקרא איבריק קהווה או מעמיל ולא כפי שנקרא בטעות במקומותינו פינג'אן. הפינג'אן הוא ספל החרסינה הקטן המשמש לשתיית הקפה.

 

כ חיים

New member
בישול

הבישול נעשה בכלים מנחושת ופליז וכן בסירי חרס. ישנם מגוון סירים גדולים וקטנים, עם מכסים ובלעדיהם, נקראים בער' טנאג'ר (טונג'ארה ביחיד).



 

כ חיים

New member
כלי לרחיצת ידיים

בכל בית היה כלי לרחיצת הידים אם לפני ארוחה או לפני תפילה ולהבדיל אחרי השרותים. הכלי נקרא בער' איבריק מיי.

 

כ חיים

New member
מסננת

כלי גדול מנחושת שימש במטבח כמסננת. שימו לב לעיצוב החורים במסננת.

 
מוסיפה 2 מסננות מהמטבח שלי...ועוד קרש ישן של קצב

וסיר נחושת עתיק לעשיית ריבה.
ותודה על שלך, חיים.







 

כ חיים

New member
מגשים או טסים

את האוכל נהגו להגיש ע"ג מגשים גדולים. כאן מגשים קטנים יותר להגשת ספלי הקפה.

 

כ חיים

New member
תרוודים ומצקות

חלק חשוב מאד בהכנת האוכל היה לתרוודים ולמצקות. כאן דוגמא קטנה מכלים אלו עשויים נחושת ועץ.

 

כ חיים

New member
אולרים

כל גבר שכיבד עצמו היה לו בכיסו אולר מתקפל לצורך קילוף פירות ולשימושים שונים. אולרים אלו בעלי ידית עשויה קרן של פרה או כבש נעשו בעיירה תרשיחא בגליל המערבי שהייתה ידועה בבתי המלאכה שבה לעשיית סכינים ואולרים.

המשך יבוא. שבת שלום!



 

אספן 3

New member
אני זוכר שכשהיינו ילדים במשך איזה זמן הסתובבו בינינו אולרים

שהלהב שלהם היה קופץ קדימה באמצעות לחיצה על כפתור. כמובן שאלה היו אולרים מסוכנים יותר מהאולרים הרגילים, אך למרבה המזל לא ידוע לי על מישהו שבטעות נפגע מהם.
 

ז ק ו

New member
כלים יפים ומענינים.

מדגימים וממחישים כמה טרחה יש להשקיע בהכנות אוכל ושתיה.
 

powo

New member
הכייף הכי גדול.חוץ מהפריטים עצמם.זה המקום שאפשר לאחסן ולהציג

תודה חיים אהבתי
 

teapoter

New member
כל הכבוד לך על ההתמדה באיסוף והצכתו בצורה נאה ומחכימה.

 
למעלה