עוד מעט בני ארבעה חודשים

ellabd

New member
עוד מעט בני ארבעה חודשים

אז הקטנים גדלו ועוד מעט בני ארבעה חודשים (פחות משבוע) אבל חייבת להגיד שנושא ההנקה עדיין נשאר די בעייתי. לצערי אני לא יכולה להגיד שהגעתי למצב שאני נהנית מההנקה במלוא המובן. זה עדיין נושא ללחץ כשאני יוצאת איתם ליותר משעה מהבית במיוחד אם אני לבד. הלחץ הכי גדול שלי שאהיה איתם בחוץ לבד ושניהם בו זמנית ידרשו אוכל (קרה לי כבר מספר פעמים וזה לא תענוג גדול). בבית אני מניקה בו זמנית במקרים כאלה אבל בחוץ זה כמובן בעייתי ואז אני זוכה למבטים מסביב וצקצוקי לשון - איך אני מרעיבה אחד הילדים (זה שמחכה בתור). המרווחים בין ההנקות לא התארכו משמעותית ופרקי זמן ההנקות לא ממש התקצרו. לפעמים הם נשארים שעה שלמה על השד. כולם מסביב אומרים לי שזה לא יעיל וכנראה חסר להם ושאני מרעיבה אותם וצריכה להוסיף להם תמ"ל אבל אני ממש לא רוצה. על הלילות שלי כבר כתבתי בעבר אז לא אחזור על עצמי. בקיצור אני לא ממש מצפה לעצות (כמובן אם יש כאלה אשמח) כי נראה לי שזה פשוט המצב וזהו זה ואם אני מחליטה שזה מספיק חשוב אז צריך להתמודד עם זה וזהו... לפעמים אני ובעלי נזכרים בתקופת הינקות של הבת הגדולה שלי וזה היה ממש עולם אחר. בוא נגיד בשלב זה זה כבר ממש לא היה נושא לשיחה/מחשבה וכו' עד שחזרתי לעבודה ושאיבות:) יהיה בסדר. סתם רציתי קצת לקטר...
 

ונוס 26

New member
להתעלם מכולם, חבל שאין להם משהו טוב

יותר לעשות חוץ מלהציע עצות מיותרות ולצקצק צקצוקים מיותרים. את יודעת מה טוב לילדים שלך, ואת עושה את הטוב ביותר עבורם.
שכל המצקצקים ירגעו, ישאו ברחמם שני עוברים, ילדו אותם ויניקו אותם ואז יעיזו לרמוז לך על הרעבה. תינוקות בוכים ולא מוכנים לדחות סיפוקים, זה לא אומר שחייבים תמיד לספק את כל צורכיהם בכל רגע, אנחנו עושים בשבילם מה שאפשר, ואתיודעת שגם אם הוא יבכה חמש ואפילו עשר דקות (שנשמעות כמו נצח) ויאכל אח"כ שום נזק לא ייגרם.
ואלה שמציעים תמ"ל - בכלל להתעלם מהם לגמרי, לכולם ברור כיום שהנקה עדיפה על תמ"ל וכל יום וכל ארוחה שבה את מעניקה לילד את החלב שלך במקום תמ"ל את עושה למענו את הטוב ביותר, אצלי הן נשארות לפעמים שעתיים על השד כי זה כיף להן (אנחנו לא נתנו לאף אחד מהילדים מוצץ, בין היתר כי אני מאמינה שעדיף לתינוק שלי למצוץ את השד שלי - גם כשהוא לא רעב ,מאשר למצוץ חפץ מסיליקון, אבל זה כבר עניין אחר...). תמ"ל הוא רק מזון, לעומת זאת הנקה היא הרבה יותר, זה שהתינוק רוצה להמשיך לינוק רק מוכיח שטוב לו והוא רוצה שהטוב הזה לא ייגמר, וזה שאת מוכנה שהוא יינק שעה - זה כל הכבוד לך!!
האינדיקציה ליעילות ההנקה היא לא כמה זמן ובאיזו תכיפות הם רוצים לינוק, אלא אם הם עולים במשקל כראוי.
אנשים סביבך, בעיקר אלה שמציעים תמ"ל הם לא יועצי הנקה, וכנראה שגם לא משהו קרוב לזה. אז שינשמו עמוק וירגעו. אם את לא בטוחה לגבי יעילות ההנקה, תתייעצי עם יועצת - אם מומחית בתחום אומרת לך שהכל בסדר אז הכל בסדר, ושהסביבה תקפוץֱ!!

מבינה את הקושי שלך בהנקת שניים בו"ז בציבור. אני הנקתי את הגדולים עד גיל שנתיים וחצי, לא היתה לי בעיה להניק פעוט בן שנתיים פלוס בציבור, ובכלל אני די חסרת בושה בכל הנוגע להנקה, אבל כשזה מגיע להנקה של שתיהן ביחד (הן בנות חודשיים וקצת) אפילו אני מעדיפה להמנע כי הציצי שלי חשוף לחלוטין. יכול להיות שכדאי לך לשקול סינר הנקה או פתרון דומה (שאל או פונצ'ו גם עשויים לעשות את העבודה) כדי לפתור את המצוקה הזו.
מקווה שזה יהפוך להנאה בקרוב - ובינתיים תהיי גאה בעצמך על המאמץ שאת משקיעה למען הילדים שלך, וכל מי ש"תוקע מבט" צריך להבין שאת ראויה למדליה ולא לביקורת!
 
הרבה הזדהות וחיבוק תמיכה

קראתי אותך וכל-כך הזדהתי ולמרות שהתאומים שלנו כבר אוטוטו בני שלוש אני עדיין כל פעם מחדש המומה לגלות כמה זה אחר מלגדל תינוק יחיד... הבתאומים שלנו הם ילדים מספר חמש ושש במשפחה ככה שלא היה חסר לנו נסיון ובכל זאת בהתחלה (ובעצם הרבה אחריה ולפעמים עדיין)" לא הצלחתי להבין איך ולמה זה כלכך הרבה יותר מורכב ומסורבל וקשה לי... הרבה אנשים לא ממש מבינים את המורכבות. היום, ממרחק הזמן, אני מרגישה שהאמהות לתאומים היא עוד יותר מצווה מגידול של כל ילד יחיד, כיוון שההשקעה עצומה וההנאה מהם מגיעה רק אחרי הרבה זמן. עם תינוק יחיד יש את הסימביוזה, את הכיף הזה של להכנס איתו למיטה לתת לו לינוק ולהרדם לצדו, להצליח לצאת איתו לסידורים וכו' וכו' בעוד שעם שניים, את בעיקר עובדת כל הזמן ותמיד יש מישהו שצריך אותך... בקיצור, אני רוצה לחזק אותך ולהגיד לך כמה נהדרת ונפלאה את ושהקשיים שאת חווה הם באמת פשוט נגזרת של הכפילות הזו ולא שום דבר שאת עושה לא נכון, להיפך !!!! כל הכבוד לך !!
 
מצטרפת לחיבוקים ולתמיכות!

כמו קודמותי-
גם אני כ"כ מזדהה. שלי בני 9 וחצי חודשים. אני פשוט הגעתי למסקנה שקשה לאנשים להכיל את השפע הזה של התאומות, ועוד יותר את הזכות הזאת של הנקת תאומים. הכי חשוב שתהיה לך את התמיכה בבית מבעלך ואת האמונה בדרך שלך. נשמע שאת מאמינה בהנקה הזאת. אז אל תתני לכולם לבלבל אותך.
ולגבי הקשיים, זה עובר, נהייה קל מחודש לחודש.
ואפילו כיף...
המשיכי כך!
עוד כמה חודשים תוכלי לעודד כאן חדשות יותר!!!
 

ellabd

New member
תודה על התמיכה אתן באמת מקסימות

אמא גם לתאומים - אני מרגישה ממש לא נעים להתבכיין כשקוראת את התגובות שלך. את כזו תותחית! איך את עושה את זה???? 6 ילדים ושניים מהם תאומים?!?! והנקה מלאה?!?! את בהחלט סופר וומן אני מעריצה שלך.

גם בנות אחרות - כל הכבוד לכן ששרדתן והצלחתן לתת הנקה מלאה. אני כנרא הרבה יותר חלשה ולא יודעת עד מתי אצליח לסחוב. האמת בהתחלה, לפני הלידה, היה לי ברור שעד גיל שנה תהיה הנקה מלאה. בחודש הראשון, כשהבנתי את גודל האתגר, אמרתי הלוואי ואשרוד חודש-חודשיים, אחר כך הארכתי לארבעה חודשים. ביום ראשון יש לי טיפת חלב - אם גדלו בסדר אנסה לשרוד עוד חודש ואז נראה... יש לי דווקא המון עזרה ותמיכה. אמא שלי באה אלי כמעט כל יום אחה"צ ועוזרת עם המקלחות והכביסות. חמתי שומרת על התאומים פעמיים בשבוע מה שמאפשר לי קצת זמן איכות עם הגדולה ועם כל זה אני קורסת... חוסר שינה אי יכולת להתפצל לכל כך הרבה חלקים בלגן מתמיד בבית כל זה קשה לי. אבל יהיה בסדר. שוב תודה ענקית על העידוד.
 
אוי ואבוי קראת אותנו לא נכון !!

ממש לא סופר וומן. היה לי חשוב לכתוב לך שלמרות כל הנסיון הכאילו רב שלי הגידול של התאומים דרש ממני כוחות ויכולות שהתקשתי למצוא בתוכי. היה לי (והאמת, עדיין לפעמים) מאד מאד מאד קשה. אני מכירה נשים אחרות שמגדלות תאומים (ואפילו חמישי ושישי) שעוברות את זה יותר בקלות. דווקא היה לי חשוב לתמוך בתחושת הקושי שלך ולחבק אותך מהמקום הזה וגם מאד הרשים אותי שאת מצליחה להבין שזה מה שיש ולא נלחמת בזה כמו שאני נאבקתי לא מעט... בכל בחירה שלנו יש יתרונות וחסרונות ובשנתיים הראשונות עם התאומים היו המון המון דברים שויתרנו עליהם... העיקר הוא ההענקה והאהבה שתתני להם בהנקה או בכל דרך אחרת !
 

ונוס 26

New member
הנקה מלאה ארבעה חודשים זה מצוין!!

כשאני שומעת את התגובות סביבי על כך שנכון לעכשיו (חודשיים וקצת) הן רק יונקות וכשצריך אני מניקה את שתיהן בו"ז אני מבינה שוב ושוב עד כמה זה הישג (למרות שזה לא מאד קשה לי, כי אני מאד מאד מאד אוהבת להניק ולא אכפת לי להניק בציבור)
אחות טיפת חלב אצלנו כל פעם מחדש מעריצה אותי ושואלת - הן *עדיין* יונקות מלא, היא אפילו ביקשה לצלם אותי פעם כשהנקתי את שתיהן. הפרגון הזה מאד חשוב בעיני. את צריכה לזכור שהקושי שאת חשה הוא קושי אמיתי, ואם תצליחי להניק אותן עד גיל חמישה חודשים זה מדהים ונהדר, וכל הכבוד לך. את לא "חלשה" ולא כלום, כל יום נוסף שבו את מסוגלת להניק את שתיהן ולתת לתאומות רק את חלב האם שלך הוא יום שבו את ראויה להערצה.תחשבי - בגיל חמישה חודשים הן כבר יכולות להתחיל מוצקים, כך שגם ככה החלב יתפוס פחות ופחות מקום בתזונה שלהן, מה שחשוב זה שאת החודשים הראשונים והקריטיים נתת להן לעבור עם חלב האם שלך - ובמיוחד בתקופת החורף שבה הן זכו לנוגדנים שלך.

ואגב, אצלי ההנקה היא לא אישיו בכלל. הגדולים ינקו עד גיל שנתיים וחצי , מתוכם עשרה חודשים ביחד (כשהשני נולד הראשון היה בן שנה ושמונה), והיה ברור לי שגם עם התאומות אני מתכוונת להניק הנקה מלאה - אבל יחד עם זה, ידעתי שבעוד שהגדולים לא קיבלו טיפת תמ"ל, יכול להיות שעם התאומות זה יהיה אחרת, הייתי מוכנה לכך שזה עלול להיות קשה מדי, ושאולי אצטרך להיעזר בחלב שאוב או אפילו בתמ"ל(עבורי המחשבה על תמ"ל היא באמת מרחיקת לכת).
 
המשך הנקה

הי ella

כל הכבוד על ההנקה עד עכשיו!!
אני מסכימה עם כל מה שהבנות המקסימות כתבו פה בתגובות.
אני חושבת שכל אמא היא סופר וומן - כל אחת בדרכה!!
כולנו שונות מאוד אחת מהשניה וכל אחת עושה הכי הרבה שהיא יכולה לתינוק או לתינוקות שלה וזה הכי חשוב!!

הדבר היחיד שרציתי להוסיף- מתייחס לזה שכתבת שתכננת להניק שנה ואז אחרי הלידה הבנת שזה היה ארוך וכו'.
אני תמיד אומרת לא לתכנן יותר מידי.. לא להחליט ולתכנן כמה זמן תניקי. כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה.
בתאומים - יש רצוי ויש מצוי..
וההתנהלות היא לפי המצוי ולא לפי הרצוי...
ההתנהלות צריכה להיות יום אחרי יום. כל יום בפני עצמו.
היום הצליחה ההנקה - איזה יופי! נהדר.
מחר - יום חדש.
וגם אם לא הצליחה ההנקה היום - אז לא נורא בכלל.
מחר - יהיה יום חדש ותזרח השמש וננסה שוב.

ואת תמיד מוזמנת לקטר פה
זה חלק מהתפקיד שלנו - לשמש אוזן קשבת אחת לשניה..
חיבוק גדול
 
למעלה