עוד מעט זה קורה.

אדוה28

New member
החזרתם של אלדד ואודי הביתה

היי רוצה לשתף אותכם בימים שעוברים עליי, המתח הציפיה של החזרתם של אלדד ואודי מרגש ,כואב, ועוד צפוי לנו המשך לא קל ואני שואלת את עצמי מה רק ביום שהם יחזרו כולם פתאום יזכרו אותם, הרבה כן שכחו אותם , ובראשם אוהד אולמרט שלקח הרבה זמן עד שפעל. בשבילי המלחמה תסתיים שהם יגיעו , ואחרי שגלעד יחזור רק אז מלחמת לבנון השניה תסתיים מבחינתי שנתיים שאני חייה במלחמה הזאת , לא שכחתי לרגע את אלה שנשארו מאחור משפ' רגב גולדווסר השעה הקשה לקראתם שתמצאו את הכוחות להתמודד עם מה שמצפה , ובעיקר עם הכאב ההחמצה כי אחרי הכל הכאב הוא שלכם לא שלנו החברה הישראלית , אנחנו כואבים שנמצאים ליד, שמזכירים אבל מטבענו לשכוח ומהר, החוטפים שמורים בליבי תמיד, אני אזרחית קטנה מן השורה שרק מבקשת ,לא לשכוח , אסור לשכוח את מי שנתן הכל ללא תמורה למדינה הזאת אדווה אשכנזי.
 

y a u l a

New member
עוד מעט זה קורה.

לא נותרו עוד הרבה שעות עד לביצוע עסקת חילופי השבויים. אני יודעת שהשעות הללו לא קלות לאף אחד מבני המשפחות ואם אעמיד דברים על דיוקם – מדבריה של חמותי שתחיה, אני גם יודעת שהשעות הללו קשות ודי דומות לשעות הראשונות שלאחר קבלת ההודעה על נפילת הבן בשבי. ברגעים אלו אני מרשה לעצמי לשים בצד את כל רגעי העבר, לחזק את ידכם, לחבק אתכם בחום, לקוות עמכם שממחר בבוקר ישובו חייכם למסלול השגרה היום-יומי ה"משעמם" ולשאת עמכם תפילה בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליהם, וישמרם ויצילם ויפדם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה : יחזק רוחם ויאמץ כוחם וירפא לכל מכאובם, וימלטם משחיתותם ויושיעם ממצוקתם ויגאלם מיד אויב : כמה שכתוב (תהילים ט:י) : ויהי ה' משגב לדך, משגב לעתות בצרה : ויחבוש לנשברי- לב, ויקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח- קוח, ויוציאם מהרה מצרה לרוחה ומאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה : כמה שכתוב (שם קז : יד) : יוציאם מחשך וצלמות, ומוסרותיהם ינתק : והביאם לציון עירך ברנה, בקרב כל עמך בית ישראל : כמה שכתוב (ישעיהו לה : י) ופדויי ה' ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ונאמר אמן".
 

נגיעוT

New member
אכן

רק שהעוד מעט הזה ארוך נורא אני מקווה שתצליחי לא רק לשים בצד. ואכן-מורט עצבים
 
מחכים בחוסר סבלנות

אני יושבת מול הטלויזיה מחמש, מחכה לראות מה היום הזה מביא איתו. מנסה לחשוב על המשפחות מה עוברים להורים, לנשים, לאחים, לחברים בראש, בלב. בשנתיים האחרונות פעמים רבות שזכיתי לפינוק יומיומי כביכול מובן מאליו כמו מקלחת או שינה אחרי יום ארוך במיטה שלי הייתי חושבת על החיילים האלה שנמצאים כל כך רחוק ויחד עם זאת כל כך קרוב, ולא זוכים לקבל את חויית הבטחון הזו, את הנחמה בסוף היום. למרות כל התחזיות השליליות- כולי תקוה שבכל זאת יקרה הבלתי יאמן.
 

נוקי25

New member
ושבו סופסוף בנים אל גבולם

בעוד כמה דקות יחזרו אודי ואלדד הביתה אף אחד עדיין לא יודע באיזה מצב אבל העיקר שהם בבית. סופסוף נוכל לעטוף אותם בחום ואהבה, מדינה שלמה ישבה שנתיים וחיכתה לרגע הזה בדיוק שבו מיטב בנינו יחזרו אלינו למשפחה, ולמדינה באיזשהו מקום כל אזרח ואזרח כל חייל וחייל רואה באודי ואלדד קצת שלהם כיוון שכולנו יחד ולחוד ישבנו ובכינו יחד עם המשפחות. לכן לטוב ולרע אאחל למשפחות שיהיו חזקות ושידעו שמאחוריהם יש מדינה שלמה שבוכה/צוחקת ביחד איתם והכי חשוב האיזשהו מקום הם אלו שהחזירו לנו את האמון בממשלה בצא ובמדינה ובאמת סופסוף שבו בנים אל גבולם!!! עכשיו רק נקווה שגלעד שלים יחזור במהרה הביתה!!!
 
למעלה