עוד מעט כתבה בערוץ 22 על ילדים מבנק הזרע הדורשים מאגר

[אמבי]

עוד מעט כתבה בערוץ 22 על ילדים מבנק הזרע הדורשים מאגר

גנטי, על מנת להימנע מלהתקשר לאחאים.

 

[אמבי]

סליחה על הטרחה... מרגיש לי כתבה על כלום ושום דבר...

 

[מרגנית2]

ראיתי נער נחמד

שדיבר על ללכת לפאב ושם הוא לא רוצה לפגוש את אחותו...

 

[אמאנחל]

יוזמות מגעילות

http://www.mako.co.il/news-israel/h...-56fb58f48269951004.htm?Partner=searchResults

היוזמה היא של נשים. הילדים הם רק כיסוי. איפה הן מצליחות למצוא את ההזויים האלה? אז תכיר בת זוג, ותשוחח איתה ואז יתגלה שהיא אחותך. אז הרווחת אחות. אתה לא צריך להכנס איתה למיטה לפני שאתה מכיר אותה.

קמה איזו אישה, שאת "המנה שלה" היא כבר קיבלה. ולא סתם קנתה בחו"ל אלא בבנק זרע בארץ. כי אחרת לא מוטרדים כל כך מאחאים. ואז אחרי שהיא קיבלה את המנה שלה כאן בארץ, וחתמה במודע על סעיף האנונימיות. אחרי זה היא יוזמת חוק לפרוץ את האנונימיות הזאת. כל פעם שכתבה כזאת מתפרסמת מספר התורמים יורד ויורד, ומחירים מנות הזרע עולים ועולים, אבל את אותה אישה זה לא מעניין - היא כבר ילדה.

ואם תגידי שמאגר גנטי לא יחשוף את זהות התורמים אלא רק את זהות האחאים. זו נאיביות, הרי כל אחד יוכל להפעיל חוקרים פרטיים או האקרים ולהגיע לזהות התורמים. שלא לדבר על גורמים לא ידועים בעתיד שיכולים להשתמש במידע להפלות את הילדים לרעה. מי יודע באיזה הקשר. אני בטוחה שרבנות השנואה, למשל, הייתה שמחה לשים את ידיה על מין מאגר מידע שכזה.

בוועדות האלה בכנסת מי שמייצג את האינטרסים של הנתרמות שמעוניינות באנונימיות הם דווקא מנהלי בנקי הזרע. הם אלה שהצליחו עד היום למגר את כל היוזמות ההזויות האלה.

אתה רוצה לגלות אחאים? בבקשה. תעשה את זה על בסיס וולונטרי, כמו בקבוצות האחאים שקיימות היום. אל תכריח את מי שחתום על אנונימיות, ורוצה בה, לפרוץ אותה.

זה מרגיש לי כמו אונס.

 

[ג ם משתתפת]

אני לא מסכימה כמעט לכל הדברים

מי שרוצה לשכור חוקרים פרטיים, יוכל לעשות את זה עם או בלי מאגר. יש הקבוצות באינטרנט, אפשר לבחור תורם עם פרטים מובחנים יותר, וזה אפשרי.
אני לא חושבת שזה מהלך שיקרה ברגיל מצד האם: היום יש מודעות ליבוא במסלול פתוח, ויותר ויותר נשים בוחרות בו. אבל בהחלט ייתכן שהילדים שבגרו יעשו כן.
לפיכך - וזה המקום העיקרי שאני כן מזדהה אתך - לא נוח לי שאם צעירה שבחרה זה לא מכבר, מטלטלת כך את המערכת. הייתה צריכה לבחור בדרך אחרת.

אבל לא ברור לי למה המאגר נתפס בעינייך ככפייה על ילדים שרוצים באנונימיות. על פי ההיגיון שלי המידע יימסר באופן וולנטורי בלבד, כשאם שני אנשים מתרומת זרע ירצו לברר אם הם אחים, הם יוכלו לעשות זאת. דרך אגב, המצב אצל מאומצים הרבה יותר חמור: הם מסומנים במספר תעודת זהות שונה כך שבבואם להינשא ברבנות הממסד יודע מיד שצריך לבדוק מה מוצאם ולמנוע נישואי קרובים.

אבל לא נמסר בשום מקום שייצרו קשר עם כל ילד לתרומת זרע ויגישו לו במעטפה את שמות חצאי האחים שלו.

יש כאן עניין של חופש המידע. אנחנו גזלנו זכויות בסיסיות מהילדים שלנו, בחסות המדינה, ועשינו את זה מטעמים אגואיסטיים, אבל גם במחשבה מחושבת שמה שאנחנו מסוגלות להעניק לילדים מכפר על מה שחסר. בעיניי, אגב, היעדר האב הרבה יותר משמעותי מהיעדר זהות ביולוגית. אבל אני חושבת שאם יוקם מאגר שכזה שימסד קשרים בין אחאים שמעוניינים בכך, בדומה למצב בתיקי אימוץ שבו יוצרים קשרים בין קרובי משפחה ביולוגיים רק בהסכמת שני הצדדים, כולם ירוויחו. וילד שלא ירצה לדעת, יוכל להמשיך בכך.

,בכל פעם שזה עולה לדיון, עולה הטענה על הכחדת בנק הזרע. המחירים עולים כי בנקי הזרע רוצים להרוויח הרבה יותר. הם לא משלמים יותר לתורמים, אלא רק עושים קופה. כל מנת תרומה מחולקת ל-10 מנות למכירה לפחות, ולכן ייקור המנות מעשיר את קופתם מאוד. וכדרכם של בעלי ההון (בדומה למה שאנחנו רואים בפרשת נוני מוזס), הם יעשו הכול כדי שלא ייכרת מכרה הזהב שלהם. הם בקלות יכלו לשלם יותר לתורמים, בהקבלה לעלייה הפרועה במחיר המנות, וכך להתגבר על מיעוט התורמים. אבל כנראה זה לא קורה.

כך שלדעתי המאבק הוא לא למען המחיר שישלמו אימהות עתידיות, וגם אם יידרשו לשלם עוד 500 ש"ח למנה, זה בגדר ההוצאות הסבירות בגידול ילדים. זה גם לא מטעמים דתיים כדי למנוע יחידניות, כפי שנטען בעבר, כי תמיד אפשר לייבא זרע ובפער מחירים נסבל.
המאבק בעיניי הוא על התפיסה הבסיסית בתרומה: האם זכותה של המדינה לסדוק את הבחירה בביטול החשיבות של תורם הזרע, בחירה שבחרה האם עבור עצמה ועבור ילדיה, ולסלול את הדרך לילדים שבגרו לאמץ תפיסת עולם שנוגדת את מה שמקווה לו האם?

 

[אמאנחל]

אני לא חושבת שמה שאת מתארת זה מה שהם רוצים

הילד הזה רוצה להיות חופשי לגשת למאגר הזה ולברר על אישה שהוא פגש רק אתמול בבר אם היא חצי אחות גנטית שלו - בלי לשאול את רשותה. אחרת, מבחינתו, הוא לא יתחיל איתה מראש. לחלופין, הוא רוצה לברר מראש מי הן כל הנשים שהן מאותו תורם בלי לשאול את הסכמתן, כדי לדעת לא להתחיל איתן.
&nbsp
מי יקבע את רשימת האנשים שתהיה להם גישה למאגר? כל אשה שאי פעם נתרמה? כל אחד מבני זוג שאי פעם נתרמו? כל מי שאי פעם תרם? כל מי שאי פעם נולד מתרומת זרע? שלא לדבר על זה שלבנקים אין שום מידע על מי שנולד ומתי, פרט למידע וולונטרי שהועבר. אז אם העברתי מידע על ההריון שלי, אז אני צריכה להיפגע? ומי שלא מודיעה לבנק על הריון, הזהות של הילדים שלה נשמרת חסויה? אז מה שווה המאגר? או שיעקבו אחרי כל מטופלת שהפסיקה להגיע, כדי לראות אם היא נכנסה להריון ומאיזה מקור?
&nbsp
אם יש שני אנשים שרוצים בהסכמה לדעת אם הם מאותו תורם, הם לא צריכים מאגר ארצי, הם רק צריכים לפנות לבנק הזרע ולשאול את הפקידה, והיא כבר תגיד להם. או אם הם חושדים שמדובר באדם שטרח לנסוע לעוד מקום לתרום זרע, אז בדיקת דנא תפתור את הבעיה ולא צריך שום מאגר.
&nbsp
המילה "זכות" משמשת אנשים לכל מיני דברים שהם רוצים כי הם רוצים בלי להתחשב בזולת. למשל ה"זכות" לדעת על מוצאי הגנטי. זה שמישהו בוחר להשתמש במילה הזאת לא הופך את הטיעון שלו לחזק יותר. המילה "זכות" בהקשר הזה פרושה "בא לי" " מגיע לי" "הכל סובב סביבי, ולא משנה במי אני פוגע". אנחנו לא פוגעים ב"זכות הבסיסית" של הילדים לדעת על מטענם הגנטי כי אין "זכות" כזאת. והשימוש במילים "זכות בסיסית" הוא כאילו יותר חזק מהשימוש סתם במילה "זכות". סתם דמגוגיה. כמו לדרוש את "הזכות הבסיסית לבריאות", זה אומר שבא לי להיות בריא. אבל במציאות לא כולם בריאים, כי אין "זכות" כזאת.
&nbsp
אני חוזרת על התחושה שלי, כל פעם שזה עולה זה מרגיש לי כמו אונס. חדירה לפרטיות שלי ושל ילדיי. ויש לי "זכות בסיסית" לפרטיות. רק שבמקרה שלי זה יותר מ"זכות בסיסית", זה משהו שחתמתי עליו וחתמו לי עליו. ואני מצפה שיעמדו מאחורי ההבטחה שהבטיחו, וההסכם שסוכם.

 

[אמאנחל]

עוד על השימוש במושגים

יש כאן רצון לאנונימיות מול רצון למידע.
&nbsp
אצלך זה "הרצון האגואיסטי" באנונימיות מול "הזכות הבסיסית" למידע.
אצלי זה "הזכות הבסיסית" לאנונימיות מול "הרצון האגואיסטי" במידע.
&nbsp
שניהם אינם נימוק.
&nbsp
אבל יש כאן התחייבות מפורשת לאנונימיות. ולכן הצד הזה מנצח.
&nbsp
מה שנעשה אחר כך בצורה וולונטרית ודו צדדית להפרת האנונימיות, זה בסדר. כמו חיפוש וולונטרי של אחאים. אבל אין לכפות את הפרת האנונימיות ללא הסכמה מפורשת של שני הצדדים שהתחייבו אליה.

 

[ג ם משתתפת]

מסכימה ולא מסכימה

אצלי המישור של האם הוא אגואיסטי, בין שהיא רוצה אנונימיות ובין שהיא חותרת לביטול אנונימיות שיהיה בשליטתה.
את מדברת על שני צדדים שהתחייבו לאנונימיות: מרגע שהילד בן 18, אמו לא צד בעניין, בין שרצתה אנונימיות מלאה ובין שלא. כרגע בעל הזכויות הוא הילד ומהצד השני התורם. אני חושבת שצריך להיות מאגר שבו נרשמת כל תרומה שניתנת לאם, בין שהיא נושאת היריון ובין שלא, וכך נדלג על שלב המעקב אחר האם אם ילדה או לא. במאגר ארצי תמיד יהיה מידע על מועד התרומה האחרונה שניתנה לאם.

 

[אמאנחל]

אז לא רק חתונה נעשה בחו"ל אלא גם את כל טיפולי הפוריות?

או שנלך על גניבת זרע, שזה הרבה פחות בטיחותי.

אני מקווה שמי שמנהל את העניינים יהיה לו יותר שכל מזה.

 

[ג ם משתתפת]

או שנקבל את העובדה שאנחנו חיים במדינה

שבמקרים שבהם חופש הפרטיות שהפרט רוצה נושא משמעות כלפי הילדים שלו ומתנגש עם ערכים אחרים, היא עשויה להתערב.
יש מדינות שאוסרות על תרומת זרע אנונימית בטענה שאם את עושה את הטיפול בחסות המדינה, את צריכה לבחור בדרך שהיא מחשיבה כיותר מוסרית כלפי הילד.

 

[אמאנחל]

אני מאוד מאוד מקווה שאת טועה

ושלא יבחרו בדרך הזאת. זה מעלה כל כך הרבה בעיות. ובכל מקרה אני מצפה שלא יפגעו בפרטיות של מי שהבטיחו לו אנונימיות. זה נראה לי בסדר להציע מסלול שבו התרומה איננה אנונימית, אבל לא לבטל בדיעבד את האנונימיות של מי שכבר עברו את התהליך.
&nbsp
עד היום הנסיונות הפושעים האלה כשלו. אני כולי תקווה שהם ימשיכו ליפול גם בעתיד.

 

[ג ם משתתפת]

לא ראיתי בשום מקום פגיעה בתורם

דיברו על קשר בין בנקי זרע כדי לווסת את כמות התרומות.
בזמנו היה דיבור מול הרבנות, ובנקי הזרע סירבו בתוקף לחשוף את הזהות לרבנות (ובצדק). אני מניחה שזה ירד מהפרק כי כרגע נותנים אישורי נישואים גם בלי זה.
אבל צריך בעיניי לפתוח בארץ מסלול מקביל פתוח כמה שיותר מהר, ולהסדיר בחוק את ביטול ההורות של התורם.

 

[אמאנחל]

איבדת אותי

לתיאום בין בנקי זרע אני מסכימה. זה מתבקש. אני מתנגדת לזה שבאיזה משרד ממשלתי תהיה רשימה מקיפה של תורמים ונתרמות שהגישה אליה תהיה מאוד קלה.
&nbsp
להבנתי, השאיפה של הילד שבכתבה ושל האשה שהוצגה זה משהו כזה: א' שיודע שהוא מתרומת זרע, פוגש את ב' בבר, הוא שואל אותה מהו השם של אמא שלה, בתואנה כזאת או אחרת. למחרת הוא ניגש למאגר המידע הממוחשב, מכניס את שם האם ומגלה האם ב' היא מאותו תורם כמוהו. זאת בלי לשאול אותה, ובלי הסכמתה. אותי זה מפחיד. כי מאגר כזה הוא יותר מדי זמין לפריצות ולתיחמונים. לא רק של הנתרמים אלא של כל מיני אנשים עם כל מיני אג'נדות. ברגע שהוא קיים כל מיני גורמים יכולים לבקש/לדרוש גישה אליו.
&nbsp
אם נדרשת גם הסכמת האישה כתנאי לבירור זה כבר יותר טוב, אבל אז המאגר מיותר, כי אפשר גם כיום, בלי שום מאגר, לבצע בדיקת דנא, ולוודא קרבה גנטית. (ואולי יותר פשוט בשלב ראשוני, לגשת יחד לבנק הזרע ולשאול את הפקידה, אני משוכנעת שהיא תרשום את השאלה ותחזור אליהם עם תשובה, אם שני בני הזוג ניגשים יחד. מובן שבמקרה כזה זה מכסה רק מצב שבו התורם תרם רק בבנק אחד).

 

[יולי 7]

נכון. ואפילו לבנק הזרע הם לא צריכים ללכת

ברגע שלשניהם יש את אותם מעט הפרטים שבנק הזרע נותן והם זהים...
&nbsp
הבעיה היא כשהתורם מסתובב בין הבנקים ויכול לתת פרטי רקע שונים בכל בנק. את זה הסדרת עניין התורמים בין הבנקים יפתור והגיע הזמן שיעשו את זה. זה כבר עלה לפני 10 שנים גם בדוח מבקר המדינה
&nbsp

 

[ג ם משתתפת]

בעיניי נדרשת הסכמה, אבל המאגר לא מיותר כלל וכלל

את מבקשת הדדיות: נדמה לי שדווקא בבדיקה גנטית יכול צד אחד בלבד לשלוח לבדיקה את החומר הגנטי של השני.

ומלבד זאת, אנשים לא קופצים לבר ואז שולחים בדיקה גנטית. זה יקר, ובעיקר מחייב ומפחיד.
אבל אם שני אנשים שנפגשים מעוניינים לבדוק אם הם אחאים, בין שיש ביניהם קשר רומנטי ובין שלא, נראה לי טריוויאלי מאוד שתהיה להם אפשרות לבדוק את זה באופן פשוט וקל.

 

[ג ם משתתפת]

מהבחינה הזאת מצוין שיש כתבות

ויש שיח וכל אישה שניגשת לבנק הזרע יודעת שמדובר בנושא שבמחלוקת והוא עומד לפני הסדרה בשנים/בעשורים הקרובים.
שתדע כל אישה שזכותה לאסור ביטול אנונימיות מוחלטת של ילדיה - משעה שהם בוגרים - מוטלת כעת בספק.

כל מה שאת עושה בארץ דרך הממסד (ובמימונו) מפקיע ממך את הזכות להחלטה מלאה לעתיד, אם המדינה תחשוב שטובת הילד אחרת. זה מה שהיא עושה גם באימוצים. ברגע שהילד בן 18, ההורים כבר לא בעסק מבחינת הזכות לאנונימיות. לעומת זאת אם אימצו בחו"ל - המצב שונה.

העולם המודרני מאמין שזכותו של אדם בוגר לדעת את שורשיו - וזה אם הוא רוצה בכך. הדבר שנוי במחלוקת רק במקומות שבהם מרגישים שיש סיכון לאדם אחר, והסיכון הזה הוא מצד הביולוגיים, ולא מצד ההורים המגדלים.

 

[חיוכי אהבה]

לירוק ולהקיא לבאר ששותים ממנה

יש גם בפייסבוק איזה הודעה שרצה על מאגר כזה,
חוץ מזה שההודעה הזו מפחידה ומלחיצה משהו,
היא תרחיק תורמים קילומטר מלתרום.
&nbsp
זה לגמרי לירוק במתנה שקיבלנו,
זה כל כך לא ברור מאליו.
&nbsp
מסכימה איתך.
&nbsp
&nbsp

 

[רi תם]

מסכימה

אישה שבחרה,באופן מודע ושקול,להביא ילדים לעלום מתרומה אנונימית בחרה כךולא אחרת.מניחה ומקווה שלקחה בחשבון את כל המשתמע/ההשלכות של המהלך. אני אחת הנשים הללו.לא היה יום בחיי שבו התעסקתי באם ואילו....מגדלת את הילדים שלי באהבה אינסופית,מסבירה שיש לנו משפחה מיוחדת שאין בה אבא,אם ישאלו יותר יקבלו תשובות.אני לחלוטין שלמה עם ההחלטה שלי ומרגישה איתה נוח.לא מעוניינת לדעת מי תרם ולא אשוחח עם הילדים שלי בעניינו.עשה מעשה/מצווה ושם זה נגמר. אף אחד,אף מאגר ואף שגעון של אדם כזה או אחר לא יסיתו אותי מהדרך שבה אגדל את ילדיי.חושבת שנשים שמסתירות את עובדת היות הילדים מתרומה הן פחדניות ובכלל לא ברור לי למה בחרו במסלול של הורות יחידנית.
כשהילדים יגדלו....ירצו לחקור מיוזמתם למרות שלא "אדחוף" אותם לעניין...בבקשה.הם יהיו ברי דעת ורשאים לקבל החלטות ממקום בוגר ואחראי.
המאגר חטטני בעייני ולכן מיותר.קיבלתי תרומה,התורם אנונימי,כך הוא רצה,כך אניאישרתי ובחרתי וכך ישאר.כל הצדדים מכבדים את חלקם בהסכם.

 

[חיוכי אהבה]

נכון

 

[jiminit2]

גועל נפש של כתבה

עשתה להן שירות דב ובעיקר הנציחה סטיגמות חשוכות. חבל כל כך.