עוד משהו על בינו לבינה או בינו לבינו או בינה

עוד משהו על בינו לבינה או בינו לבינו או בינה

לבינה.

הנה דאגרו, כיסיתי את כל האפשרויות


שאלה:

מי מכם מאמין שלא כל דבר צריך לספר לבן/בת הזוג?
מי מכם מאמין שבתור זוג אתם גם באיזשהו מקום מהווים ישות אחת?

דוגמה קטנה:
חברה סיפרה לכם איזשהו סוד שלה וביקשה שאף אחד לא ידע מזה.
האם תסתירו את זה גם מבן/בת זוגכם, או שמבחינתכם,
הם אנשי הסוד שלכם, סומכים עליהם שישמרו סוד ואין דבר בחיים שלכם שהם לא יודעים.

האם אתם חושבים שיש בזה מן המסתורין שלא הכל יודעים?

**אני כמובן לא מדברת על דברים מהעבר שלכם שאתם לא חושפים הכל וישר על ההתחלה.


אני אענה בקצרה:
הרצון שלי הוא שקיפות מלאה.
 

רינתי77

Active member
את מדברת על שני דברים שונים.

בעניין השקיפות, גם בהווה וגם לגבי העבר, אני בעד לספר כל
דבר שיכול להיות רלוונטי לקשר.
בעניין סוד שחברה מספרת לי: קודם כל זה לא רלוונטי לקשר שלי עם
בן הזוג שלי. אבל, אם החברה ביקשה במפורש לא לספר לאף אחד,
גם לא לבן זוגי(כי היא יודעת שאנחנו חולקים הכל), אז אני מכבדת את
בקשתה.
 
כללתי את הכל בכוונה

בעניין החברה, אם זה משהו שהיא שמה דגש עליו, אז כן אני לא אספר סביר להניח.
אבל אם לא, אני אספר.
לא בקטע של לרוץ לספר לו אבל.

מה זה אומר :" רלוונטי לקשר"?

האם לא כל דבר שקשור אלייך הוא רלוונטי?
 

רינתי77

Active member
אני לא חושבת שכל דבר שקשור אלי

הוא רלוונטי לקשר. למשל, לא כל מה שקורה לי בעבודה,
רלוונטי. לא כל ריב עם הבוס או וויכוח עם הקולגות שלי
רלוונטי, אלא אם זה משפיע על מצב הרוח שלי במידה כזאת
שזה משבש לי את ההתנהלות בבית.
 
אני דווקא

רואה את ההורים שלי בסוף יום עבודה, יושבים ביחד, ברוב הפעמים..
ומשתפים ביום שעבר עליהם.
מן הסתם אם עבר יום רגיל אז אין מה לספר אבל כשיש על דברים בעבודה, הם תמיד מספרים.

גם אם זה דברים שקרו שאינם קשורים אליהם באופן אישי.
 

רינתי77

Active member
אני חושבת שזה משהו ששונה מאדם

לאדם. כשהייתי חוזרת מהעבודה, הדבר האחרון שרציתי
זה לדבר עליה. רציתי לשים את הכל מאחורי ולהקדיש את עצמי
לעצמי ולמשפחה. ביליתי כל כך הרבה שעות בעבודה והיה בי צורך
נפשי ממש לנתק את עצמי מחשבתית ממנה.
 

קפצילי

New member
הייתי רוצה לספר לבעלי ה-כ-ל

וגם הייתי רוצה שהוא יספר לי ה-כ-ל.

לא כי יש "חובה" כזאת, אלא כי את מה שאנחנו לא מספרים, אנחנו בדר"כ לא מספרים בגלל פחד. פחד ממה יחשבו עלינו, פחד מזה שישפטו אותנו, פחד מזה שלא יבינו אותנו, פחד מאיך שבן הזוג יגיב וכו'....

אז הרצון פה הוא בעצם להיפטר מהפחד, ולא עצם העניין של לספר הכל.

ולשאלתך השנייה : מבחינתי, אין ספק שבני זוג הם ישות אחת.
 

hofit1980

New member
שאלה טובה

בעבר הייתי ישרה מאוד, ישרה מדי. גיליתי כי בכל סוג של קשר, בכל צורת אינטימיות שהיא זה הורס מעט את המסתורין.
כל מה שחושפים בפניי נותר ביני לבין האדם האמור במידה וביקש זאת.
אם מישהו בוטח בי מספיק וחושף בפניי משהו, זה המקום שלו לפרוק, ואני צריכה לכבד את זה.
במובן הזה ראו בי מקלט לא מעט פעמים.

בן הזוג לא צריך לדעת הכל, אני לא רצה הביתה ומספרת לו מי פלירטט או התחיל איתי ואיך....כי התוצאה הישירה של זה היא עידוד עצמי.
אני לא רצה לספר לו כל מה שחברה טובה סיפרה לי כי זה לא נוגע אליו, כי יש דברים שזה לא ממקומו לדעת, כי הרבה מזה לא מעניין אותו בתכלס.

שקיפות מלאה, בעיניי, הופכת את היחסים למעט תפלים.
ביחסים קודמים זה הפך אותי לסוג של אחות, חברה טובה, אמא....אני רוצה להישאר אישה, עם הקסם והמסתורין של אישה, עם הסודות שחושפים בפניי.
לכולנו יש סודות, ולכולנו קשה לשמור אותם בבטן.

שקיפות - אך לא בכל תנאי.
 

poseidon111

Active member
השאיפה היא לספר הכל לבת הזוג, ואני עושה אבחנה

בין זוג שיש ביניהם מערכת יחסים קבועה ומתמשכת, לבין זוג בהתהוות.
בניגוד לחופית אני חושב שמסתורין לא תורם מאומה, ואף גורע. הספק
שבת זוגי מסתירה ממני דברים, שלא חייבים להיות הרי גורל דווקא,
לא גורמת לי שקט. אני נוהג באותה דרך, אגב.
הישות בין בני זוג אמורה להיות אחת מהבחינה הזו.
כמובן שאשתי היא אשת סודי והיא תדע כל מה שאני חושב שיכול לעניין אותה בקשר לאנשים שפגשתי וכדומה.
אם היתה בקשה לשמירת סוד, היא תכובד גם מאשתי. אין ספק.
 

hofit1980

New member
רוצה לסייג רק למען דיון ראוי

לא היה דבר שבן זוגי שאל אותי לגביו שלא זכה למענה כן.
איני מסתירה דברים בכוח, אך מבינה שיש דברים שרק מעיבים או מכבידים ושאין בכך כל צורך.
 
קייזר, לדגל גאווה מעולם לא זכיתי

בשל הבי סקסואליות שלי. כבוד!
מה אומר לך מותק, השאיפה והרצון לומר שכן שקיפות מלאה היא ורק היא הנכונה והמחייבת בקשר.
בפועל, זה לא באמת קורה מסיבות שונות ומשונות.
אין דרך באמת לחלוק כל מחשבה חולפת, וכל רצון קמאי עם בן זוג. כמו גם כל
חוויה שאינה קשורה בו, כי לכולנו יש עולם אישי פנימי שמעצם קיומו אינו אמור להחשף במלואו.
אם אותה חברה בקשה מפורשות שהדבר ישאר בין שתינו, כך יהיה ויהי מה.
לא אבגוד באמונה גם עם האדם הקרוב לי ביותר.
 
למעלה