מה? המילים?
כבר שנה אני מנסה להאחז בתקווה, שמשהו יחזיר אותה, אליי. אולי זה יהיה זכרון, שיעבור בראש שלה, או איזה שיר שהיא תשמע, שיזכיר לה אותי. כל פעם שעוברת ברחוב, חיפושית כחולה נדמה לי שהיא בטוחה, שהיא תעצור. במורד הרחוב, היא ממשיכה, היה לך ת'צאנס שלך- עכשיו היא ברחה. עכשיו היא ברחה, אנ'לא יודע מה, לעשות עם כל האהבה, ש-נשארה עכשיו היא ברחה... אם יכולתי לראות, שהסוף קרוב, לא הייתי מדבר, כמו שדיברתי. למה כל כך קשה, להבין מתי זה זה, להעריך את מה שיש לך, כשאתה יכול. כל פעם שעוברת ברחוב... *אני מקווה שאין טעויות, זה פשוט מהראש...