עוד סיפור עצוב

mi16t

New member
עוד סיפור עצוב

אהלן לכולם זו פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום או בכלל מנסה ליצור קשר עם אנשים במצבי , אני בת 26 ואמא שלי חולת סרטן היא בת 53 וכבר שנים שהיא נילחמת במחלה לסירוגין היום מצבה מוגדר אנוש וזה מרגיש כאילו לא נישאר הרבה זמן , יש לי אחות בת 6 ואבא שמטפל באמא שלי במסירות אין כץ אני באופן אישי קרועה לגמרי אף פעם לא היו לי יחסים טובים עם אימי ועכשוו הכל צץ ונהייה קשה יותר , הייתי צריכה 200 עמודים בשביל לכתוב את הסיפור שלי אבל עכשו פשוט קשה וכואב הפחד שגם לי זה יקרה הפחד להישאר לבד לראות את הסבל המטורף הזה זה נורא ,אני רוצה להגיד לכולם שלמרות הכל אני מאמינה שהחיים יפים וצריך להיות עם הפנים קדימה . הייתי מאוד רוצה לדבר עם מישהו שמבין איך זה איך זה להיצטער על כל כך הרבה שנים שהיינו עסוקים בלכעוס על ההורים ועכשו שמאבדים אותם זה כל כך כואב
 
ממני אלייך..../images/Emo20.gif

היי, אני רק יכולה לשער את מה שקורה לך, מעולם לא הייתי בצד הזה אלא בצד ההפוך של החולה ולא של המשפחה מסביב. תמיד ידעתי ברגעים שלי עם עצמי שהכאב של המשפחה ויתר האנשים סביבי הוא קטן לא פחות משלי, זה אותו הכאב, רק ממקום שונה. בכל מקרה, עזבי את העבר, אני בטוחה שאמא אוהבת בכל מצב, ואל תתייסרי על מה שהיה או לא היה כי את זה כבר לא ניתן לשנות. התמקדי בעתיד, היי לצידה ואוהבי אותה זה דבר שעושה טוב על הלב ברגעים האלה, ליראות את האנשים שמקיפים ואוהבים אותך ברגעים הקשים.. אם את רוצה לדבר, אני כאן לרשותך- תחזיקי מעמד,
שירה.
 

mi16t

New member
אמא יקרה לי ../images/Emo8.gif

זה אחלה שייש למי לשפוך תלב אז תודה על היחס וההבנה , אני יודעת ומאמינה ויודעת שעכשו צריך לשים הכל בצד אני נוגעת בה הרבה ומלטפת אותה ושם בשבילה כמה שיותר הייתי רוצה לדבר אליה יותר אני אדם נורא חם אבל איתה פשוט קשה לי אוף , למה לא כולם יכולים להיות בריאים ושמחים , חבל שאין לי משפחה מרוקאית עם 2000 אחים ואחיות !!! אני באמת חושבת שזו זכות עננננקקקקיייית לתמוך ולטפל במי שזקוק לנו זה פשוט שבפנים יש כל כך הרבה לתת ולהגיד ולחבק וזה כל כך קשה להוציא את זה החוצה , אני יודעת שגם לה קשה עכשו ועם זה שהחיים נעצרו לכולם אני בטוחה שזה מתסכל בטרוף, אבל אני אמשיך עם המלחמה הפנימית שלי עם עצמי ואמשיך להיות שם בשבילה זה פשוט שכמו כל החיים אני מרגישה שלא משנה כמה אני עושה זה אף פעם לא מספיק. מי אמר שקל להיות אמא ??? ומי אמר שקל להיות בת של אמא??? אז שוב תודה לכל מי שקורא ואכפת לו זה כף שאפשר לדבר עם מי שעבר מבין ויודע תודה לכולם ושרק יההיה טוב.....
 
לבחורה שאמא יקרה

אני מאוד שמחה שאת בת תומכת ואוהבת למרות הקושי לא חשוב מה היה ברגעים כאלה .העיקר שאת עכשיו שם בשבילה אני מאחלת לאמך הרבה בריאות והחלמה מהירה תמיד צריח לקות לטוב
 

גוהנה

New member
שלום לך../images/Emo142.gif

גם אם מצבה אנוש, אימך עדיין נמצאת על מנת לשוחח עימך על חייכן המשותפים, על הכעסים שהיו, על מה ששמחתן בו יחדיו ועל מה שהעציב אותכן....זה הזמן לדבר לדבר לדבר....הכאב אדיר אבל עבור שארית חייך זו עשוייה להיות תקופה מאוד מאוד משמעותית אם לא המשמעותית שבפרקי שארית חייך.....חיבוק גדול לך ולאימך
 

yiska11

New member
גם אני הייתי רק בצד השני

אבל תמיד הערצתי ( כן !!! ) את אלו שהיו לצידי וידעו להראות שאיכפת להם . מה זה משנה מה היה עד עכשיו ? תפתחו דף חדש ותראי שאת תרגישי שאת עושה משהו למען אימך . אולי ( אני לא יודעת עד כמה זה אפשרי ) אבל אולי אולי זה גם יגרום למצבה להשתפר. תמיד תגבורת נפשית יכולה להתעלות על מצבים פיזיים . בריאות רבה רבה רבה ובאמת אם יש לך מה לשפוך , לספר את מוזמנת
יסכה
 
למעלה