עוד על מצרים: יוסף וקרקעות הכוהנים.

masorti

New member
עוד על מצרים: יוסף וקרקעות הכוהנים.

נתחיל מהסיפור המקראי לפיו יוסף מתמנה למשנה-למלך ומנהל את כלכלת מצרים בשנות הרעב. בבראשית מ"ז (פסוקים כ´-כ"ו) מסופר לנו שיוסף קנה את אדמת מצרים ותושביה הפכו לשכירים משלמי מס, פרט לאדמת הכהנים שנשארה בידיהם והיתה פטורה ממס. נשאלת השאלה האם יש בסיס הסטורי לתיאור זה של חלוקת הקרקעות במצרים, ולאיזה תקופה הוא שייך. אם נסתכל בלינק הבא העוסק בממלכה החדשה, נמצא שם את הקטע הבא המדבר על הסיבות לרפורמה של אחנתון: Others see a more practical motive: trying to break the power of the priests of Amon, who had gradually gathered huge amounts of land and power into their hands over the last 700 years Some historians estimate that they owned about thirty per cent of all the land in Egypt by Akhenaton´s reign. This was tax free land, which deprived the pharaohs of money and created a growing threat to their own power. כלומר: במשך מאות השנים שלפני אחנתון צברו הכהנים אדמות, עד שבימיו מעריכים שהכהנים החזיקו בכ-30% מהקרקע והיו פטורים ממס. אם מניחים שיש גרעין הסטורי לסיפור המקראי, הרי ברור שתקופת יוסף אינה מתאימה לימי אחנתון (שנלחם בצבירת הקרקע ע"י הכוהנים ולא תמך בה), אלא לפחות לדור או שניים קודם. כלומר: הצבירה המואצת של אדמה ע"י הכהנים מתאימה לתקופת ימי הזוהר של העברים במצרים. כמובן שאין זה מוכיח שדמותו של יוסף היתה קיימת. אבל לתיאור של שמירת קרקעות הכוהנים בתקופה זו יש בסיס הסטורי.
 
תודה על המאמר המעניין

ובהיעדר התמצאות, אני יכולה רק להניח שהמסקנות נכונות ושהוכחת שיוסף היה קיים שני דורות לפני אחנתון - מה משמעות הגילוי הזה? איזה אור חדש הוא שופך?
 

masorti

New member
את טועה...

בשום פנים ואופן לא הוכחתי את קיומו של יוסף. (הלואי שהייתי מוכיח) אפילו לא הוכחתי את הטענה שאדם יחיד יזם את שמירת הקרקע בידי הכוהנים. כל מה שהראיתי הוא: שהטענה התנ"כית על כך שקרקע הכהנים נשמרה בידיהם והיתה פטורה ממס - הסתמכה על זכרון הסטורי המעוגן במציאות. האור שזה שופך... אישוש הטענה שהתנ"ך אינו בדיה מוחלטת ושיש לו גרעין הסטורי. ולכן ניתן גם לשאוב ממנו מידע.
 
או קי, תודה על הגרעינים ../images/Emo13.gif

פשוט חסר לי הקונטקסט. לי אישית אין שום ערעור על גרעיני ההסטוריה שבתנ"ך.
 
למעלה