חיים פרידמן1
New member
עוד על סמכות התלמוד והרמב"ם
כאן אתמקד על סמכות התלמוד בפירוש המצוות שפירשו חכמים מדעתם. הגזירות התקנות והמנהגות ראויים למחקר נפרד.
בנוגע לפירוש המצוות שבית הדין מפרש מדעתו דעת הרמב"ם היא שסמכותו היא לדורו בלבד.
מכאן שאין לתלמוד סמכות בית דין.
הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה מונה 3 סיבות לסמכות התלמוד: קבלתו בידי ישראל, היות חכמי התלמוד כל או רוב חכמי ישראל, היותם מקובלים.
הסיבה הראשונה נוגעת לגזירות תקנות ומנהגות. האחרונה לדברים מקובלים. האמצעית למה שפירשו מדעתם.
מטרת התורה בסמכות בית הדין היא סמכות מקבילה לטקסט כדי להתאימה לכל מצב לאור מטרתה, ומצד שני שסמכות זו תהיה מרוכזת בידי גורם אחד כדי שתישאר התורה אחת מפי ה'. מובן שהסמכות בהיותו עצמו טקסט כתוב ממלא את הפונקציה השנייה בלבד בשל כך שנכתב בידי חכמי ישראל שמרוכזים במקום אחד. מובן גם שתנאי לכך הוא שיהיה מדובר בחכמים במטרות התורה.
כיוון שאין סמכות התלמוד סמכות רשמית אלא מבחינת מטרות התורה, הרי שהתנאי והפונקצייה השנייה ממולאים הרבה יותר טוב במשנה תורה בהשמטת שמות החכמים, בהיקף הכולל ובתיאוצנטריות המובנית.
כאן אתמקד על סמכות התלמוד בפירוש המצוות שפירשו חכמים מדעתם. הגזירות התקנות והמנהגות ראויים למחקר נפרד.
בנוגע לפירוש המצוות שבית הדין מפרש מדעתו דעת הרמב"ם היא שסמכותו היא לדורו בלבד.
מכאן שאין לתלמוד סמכות בית דין.
הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה מונה 3 סיבות לסמכות התלמוד: קבלתו בידי ישראל, היות חכמי התלמוד כל או רוב חכמי ישראל, היותם מקובלים.
הסיבה הראשונה נוגעת לגזירות תקנות ומנהגות. האחרונה לדברים מקובלים. האמצעית למה שפירשו מדעתם.
מטרת התורה בסמכות בית הדין היא סמכות מקבילה לטקסט כדי להתאימה לכל מצב לאור מטרתה, ומצד שני שסמכות זו תהיה מרוכזת בידי גורם אחד כדי שתישאר התורה אחת מפי ה'. מובן שהסמכות בהיותו עצמו טקסט כתוב ממלא את הפונקציה השנייה בלבד בשל כך שנכתב בידי חכמי ישראל שמרוכזים במקום אחד. מובן גם שתנאי לכך הוא שיהיה מדובר בחכמים במטרות התורה.
כיוון שאין סמכות התלמוד סמכות רשמית אלא מבחינת מטרות התורה, הרי שהתנאי והפונקצייה השנייה ממולאים הרבה יותר טוב במשנה תורה בהשמטת שמות החכמים, בהיקף הכולל ובתיאוצנטריות המובנית.