עוד על קבלה חסידים ומתנגדים

עוד על קבלה חסידים ומתנגדים

הגר"א (ביאור להיכלות פקודי סוף היכל קדמאה בהנמ"ח עמ' צא):
""כי כל האומות משיגים את שמו יתברך כמו שכתוב ג ד ו ל שמי בג ו ים ובכל מקום וכו׳, ר ק שאי ן משי ג י ם א ת ש ם הוי"ה וכו׳, לכן א י נ ם דבקים בו יתברך וכו׳, לא כאלה חלק יעקב, שהם דבקים בשם זה, ולכן ה ם דבקים בגוף האילן וכו׳, וזהו מהימנותא " .
רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות הלכות ברכת השחר ג לד):
"וּבֶאֱמֶת בַּעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִּינַת אָדָם לִי וְאֵינִי זוֹכֶה לְהָבִין מַה שֶּׁרָאִיתִי כָּתוּב בְּכַמָּה סִפְרֵי קַבָּלָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים לִפְנֵי מַה שֶּׁמְּחַלְּקִים וְאוֹמְרִים בְּעִנְיַן שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים יִתְבָּרַךְ וּבִפְרָט לְשׁוֹן הַסִּדּוּר שֶׁל מוהרי"ק זַ"ל הַנִּקְרָא קוֹל יַעֲקֹב שֶׁכָּתַב בְּהַקְדָמָתוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, לְכָךְ אֵין לָנוּ אֵצֶל בַּעַל הָרָצוֹן יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ בְּפִי כָּל בְּרוּאָיו, אֶלָּא בְּכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת בְּכָל הענינים וְהַכַּוָּנוֹת מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמוֹ 'לִשְׁמוֹ' דַּיְקָא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֲרֵי רָצָה לְתַקֵּן וּלְהוֹרוֹת לָנוּ דֶּרֶךְ הַכַּוָּנָה שֶׁנְּכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵינוּ וּבֶאֱמֶת כְּפִי פַּשְׁטוּת הַלָּשׁוֹן קִלְקֵל הַרְבֵּה וְגָרַם מִכְשׁוֹל לַמְעַיְּנִים הַנּוֹגֵעַ בִּיסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל, כִּי חָלִילָה לוֹמַר כֵּן לַעֲשׂוֹת שׁוּם חִלּוּק ח"ו, בֵּינוֹ וּבֵין שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַדְּרַבָּא, בְּכָל עֲבוֹדָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ וּבְכָל הַבְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת וְכוּ' אָנוּ צְרִיכִין לְכַוֵּן שֶׁאָנוּ עוֹבְדִין וּמִתְפַּלְּלִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד לְבַעַל הָרָצוֹן לְבָד אֵלָיו דַּיְקָא וְלֹא לְמִדּוֹתָיו שֶׁהֵם שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרִי, מִי כה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו אֵלָיו וְלֹא לְמִדּוֹתָיו, כִּי שְׁמוֹ הוּא אַחְדוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וְאֵין כַּוָּנָתֵנוּ בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת וְהַהוֹדָאוֹת וְכוּ' כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד לְמִי שֶׁנַּעֲלָה עַל הַכֹּל, אֲשֶׁר צִמְצֵם אֶת עַצְמוֹ וְקָרָא אֶת עַצְמוֹ בַּשֵּׁמוֹת הָאֵלּוּ וְנָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בָּהֶם אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מְרֹמָם וְנִשָֹּא מֵהֶם אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ כַּוָּנָתֵנוּ אֵלָיו לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, הַיְנוּ כְּשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין שֵׁם כְּבוֹדוֹ כַּוָּנָתֵנוּ לְמִי שֶׁהוּא מְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי בְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, מְרֹמָם וְנִשָֹּא מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וְהַכִּנּוּיִּים וּמִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת וּמִכָּל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַק שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְ
 
המשך

רַק שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג רַק שֶׁנָּתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּסַר לָנוּ עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכְּשֶׁאָנוּ קוֹרִין אוֹתוֹ בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת אָנוּ מַגִּיעִין עדיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ מַמָּשׁ כְּשֶׁקּוֹרִין אֵיזֶה אָדָם בִּשְׁמוֹ וּמְדַבְּרִין מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין אָנוּ מְדַבְּרִין מֵהַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ שֶׁל הָאָדָם, רַק כַּוָּנָתֵנוּ בְּדִבּוּרֵנוּ לְזֶה הָאָדָם שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא נִקְרָא בְּזֶה הַשֵּׁם רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מֵהָאָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל-יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה אָנוּ יוֹדְעִין מִמִּי אָנוּ מְדַבְּרִים אִם מֵרְאוּבֵן אִם מִשִּׁמְעוֹן אִם מֵאָדָם אִם מִבְּהֵמָה וְחַיָּה וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה" עכ"ל וזה ממש כדברי הרמב"ם.
 
עוד

כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל, כְּשֶׁאָנוּ קוֹרִין אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ, אָנוּ מְכַוּנִין לַבּוֹרֵא הַכֹּל לְבַדּוֹ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא זוּלָתוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לָרֵאשִׁיתוֹ יָחִיד קַדְמוֹן בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַּכְלִית וְכוּ' וְלוֹ לְבַד 'לוֹ' דַּיְיקָא אָנוּ עוֹבְדִים וּמִתְפַּלְּלִין וְאַף -עַל-פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲבוֹדָתֵנוּ וְהוּא מְרֹמָם מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת זֶה הַדָּבָר בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג וּלְהָבִין בְּשִֹכְלֵנוּ רַק שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהַאֲמִין בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. אֲשֶׁר בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְתָנוּתוֹ, אֲשֶׁר מֵרֹב אַהֲבָתוֹ אֶת יִשְֹרָאֵל בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְצִוָּנוּ לְעָבְדוֹ בְּאֵלּוּ הַמִּצְוֹת לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כָּל כַּוָּנָתֵנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אֵלָיו לְבַד וְלֹא לִשְׁמוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו רַק שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִקְרָא בְּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת וְהֵם אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד וּמִי שֶׁמַּפְרִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שְׁמוֹ מֵעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף וְכוֹפֵר בָּעִקָּר וְעַל-כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מָסַר לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּפְשִׁיטוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "שְׁמַע יִשְֹרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" כִּי ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל:
&nbsp
וְכָל זֶה מְבֹאָר וּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי אֵלִיָּהוּ זַ"ל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, וְאַנְתְּ לֵית לך שֵׁם יעדו דאנת הוּא מְמַלֵּא כָּל שמהן וְאַנְתְּ הוּא שלימו דְּכָל' וכד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מנייהו אשתארין כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל שֶׁבְּוַדַּאי מִי שֶׁמְּסַלֵּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ ח"ו, עַצְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמַּזְכִּיר, הוּא נִרְגָּן מַפְרִיד אַלוּף, שֶׁמַּפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מִשְּׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְהוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים, כִּי כְּשֶׁאֵין מְכַוֵּן בִּקְרִיאַת שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ אֵלָיו בְּעַצְמוֹ, הוּא בְּחִינַת וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִינַיְיהוּ אשתארין כולהון שמהן כגופא בלא נשמתא, כִּי עִקַּר מִלּוּי הַשֵּׁמוֹת וּשְׁלֵמוּתָן וְחִיּוּתָם הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ בַּעַל הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, דאנת הוּא מְמַלֵּא כָּל שמהן וְאַנְתְּ הוּא שלימא דכולהו וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ אֵין לוֹ שֵׁם יָדוּעַ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מִצַּד עַצְמו&#
 
המשך

הוּא מְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְאֵין לוֹ שֵׁם כְּלָל, כִּי אַחַר שֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְהַשְּׁבָחִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַף-עַל -פִּי-כֵן עֲדַיִן מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ נֶעְלָם מֵאִתָּנוּ בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶעְלָם מִצַּד עַצְמוֹ וְנִגְלֶה מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו וּמִצַּד עַצְמוֹ נֶאֱמַר וְאַנְתְּ לֵית לך שֵׁם יָדוּעַ וְכוּ', כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בך כְּלָל, אֲבָל מִצַּד פְּעֻלּוֹתָיו הוּא נִקְרָא בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְהַשְּׁבָחִים וְהַתְּהִלּוֹת, כִּי כָּל הַשֵּׁמוֹת מוֹרִים עַל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁהוּא מְהַוֶּה כָּל הָעוֹלָמוֹת וְשַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל בַּכֹּל וְכוּ', אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי כָּל פְּעֻלּוֹתָיו נִמְשָׁכִין מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא פָּעַל וְעָשָֹה הַכֹּל מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ. וְעַל-כֵּן בְּכָל הַשֵּׁמוֹת אָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ פָּעַל וְעָשָֹה הַכֹּל רַק שֶׁעַצְמוּת הַפֹּעַל יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְכַנּוֹת וְלִקְרוֹת בְּשׁוּם שֵׁם וכינוי, אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם וְלֵית שׁוּם מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בְּעַצְמוּתוֹ כְּלָל, הוּא בְּעַצְמוֹ פָּעַל וְעָשָֹה הַכֹּל וּמֵחֲמַת זֶה כְּשֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם עַל שֵׁם פְּעֻלּוֹתָיו, אָנוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ עַל יָדָם, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ פָּעַל וְעָשָֹה הַכֹּל כַּנַּ"ל, כִּי הוּא מְמַלֵּא כָּל שמהן וְכוּ' כַּנַּ"ל וַאֲפִילוּ בְּהָאָדָם הַגַּשְׁמִי רוֹאִין זֹאת, כִּי כָּל פְּעֻלּוֹת הַגּוּף הֵם עַל-יְדֵי הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַנֶּפֶשׁ מַרְאֶה פְּעֻלּוֹתֶיהָ בַּגּוּף וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מַהוּת הַנֶּפֶשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג וּלְהָבִין וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת הֵם מֵהַנֶּפֶשׁ וּכְשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים מֵהַנֶּפֶשׁ אָנוּ מְכַוּנִין עַל הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ, מִכָּל שֶׁכֵּן לְהַבְדִּיל אִי אֶפְשָׁר ק"ו, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי הוּא בְּעַצְמוֹ מְרֹמָם וְנִשְֹגָּב מְאֹד עַל כָּל הָרוּחָנִיּוּת וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בְּעַצְמוּתוֹ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, אֵלִיָּהוּ וְלֵית דְּיָדַע בך כְּלָל בְּחִינַת מה חמית מה פשפשת מה ידעת, כִּי מִצַּד עַצְמוּתוֹ הוּא מְרֹמָם עַל כָּל הַשֵּׁמוֹת, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְהַבְּרָכוֹת וְהַשְּׁבָחִים אָנוּ מְכַוּנִין אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
 
המשך

בְּעַצְמוֹ, כִּי זֶה הַנֶּעְלָם בְּעַצְמוֹ הוּא פּוֹעֵל הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל עַל כָּל פָּנִים מְבֹאָר בְּדִבְרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁבְּכָל הַשֵּׁמוֹת צְרִיכִין לְכַוֵּן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִינַיְיהוּ אשתארין כֻּלְּהוּ שֶׁמֵּהֶן כַּגּוּפָא בְּלֹא נִשְׁמָתָא וְכַנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, מִי כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו אֵלָיו וְלֹא לְמִדּוֹתָיו, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה לְעֵיל וְזֶה בְּחִינַת לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שִׁמְךָ וְהָבֵן הֵיטֵב:
&nbsp
אות לה
&nbsp
וּבֶאֱמֶת יָדַעְתִּי כִּי גַּם הָרַב הַנַּ"ל וְכָל שְׁאָר הַסְּפָרִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה וְכַוָּנָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, רַק בִּמְחִלָּה מִכְּבוֹדָם, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, קִלְקְלוּ הַלָּשׁוֹן שֶׁיּוּכַל לִגְרֹם ח"ו, מִכְשׁוֹל לַקּוֹרֵא בְּסִפְרֵיהֶם וְהָיָה טוֹב לָהֶם הַשְּׁתִיקָה מִלִּכְתֹּב לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה, אַךְ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ כַּנַּ"ל הֻכְרַחְתִּי לְהַאֲרִיךְ קְצָת לְבָרֵר הָאֱמֶת וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת סוֹף כָּל סוֹף צְרִיכִין רַק לַחֲזֹר לְהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁל כְּלַל יִשְֹרָאֵל בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת אֲפִלּוּ שֶׁל דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, כִּי דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה צְרִיכִין לְקַבֵּל רַק בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה לְהַאֲמִין שֶׁהָעוֹלָמוֹת נִשְׁתַּלְשְׁלוּ בְּדֶרֶךְ זֶה וְהַשֵּׁמוֹת הַשַּׁיָּכִים לְכָל סְפִירָה וּלְכָל מִדָּה וּלְכָל פַּרְצוּף וְכוּ' וּשְׁאָר כָּל דַּרְכֵי חָכְמַת הָאֱמֶת וְכוּ' כְּפִי אֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זַ"ל וְהָאֲרִי זַ"ל וְהָעִקָּר לְהַאֲמִין שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דִּבְרֵיהֶם כלל, כִּי בְּוַדַּאי לְמַעְלָה אֵין שׁוּם גַּשְׁמִיּוּת וְכוּ' כַּאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה כָּל הַסְּפָרִים, אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בְּאֵיזֶה חֲקִירָה עַל פִּי קַבָּלָה וּלְיַשֵּׁב אֵיזֶה קֻשְׁיָא שֶׁל הַמְחַקְּרִים עַל פִּי קַבָּלָה הוּא מְקַלְקֵל מְאֹד כִּי בֶּאֱמֶת הַקֻּשְׁיּוֹת כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כְּלָל רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי הָעִקָּר הוּא רַק הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה כַּנַּ"ל לְהַאֲמִין בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ בפשיט' שה' אֶחָד בָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים לְמַעַן נִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְכוּ' וְאַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּכָל זֶה כַּמָּה חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת אֵיךְ שַׁיָּךְ עֲבוֹדָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ'. עַל כָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת אֵין שׁוּם תֵּרוּץ בָּעוֹלָם, רַק עִקַּר הַתֵּרוּץ הוּא שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִים ל&#1
 
עוד

וּבֶאֱמֶת כָּל אֵלּוּ הַמִּכְשֹׁלוֹת הַנִּמְצָאִים לְהַמְעַיְּנִים בְּכַמָּה סְפָרִים הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה סְפָרִים שֶׁרוֹצִים לְיַשֵּׁב כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עֲמֻקּוֹת בְּדַרְכֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּבֶאֱמֶת הַתֵּרוּצִים אֵינָם כְּלוּם לַמֵּבִין מְעַט, עַל-כֵּן יְכוֹלִים לְהִכָּשֵׁל עַל-יְדֵי הַתֵּרוּצִים יוֹתֵר, אֲבָל בֶּאֱמֶת עַל כָּל הַקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁבְּדַרְכֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ' אֵין שׁוּם תֵּרוּץ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה כָּל הַתֵּרוּצִים, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם אָסוּר לַחֲקֹר כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְעַל-כֵּן רַבֵּנוּ זַ"ל בְּגֹדֶל עַמְקוּת חָכְמָתוֹ הָעוֹלָה עַל הַכֹּל אֵינוֹ מְיַשֵּׁב שׁוּם קֻשְׁיָא, רַק בְּגֹדֶל חָכְמָתוֹ גִּלָּה לָנוּ תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עֲמֻקּוֹת וּרְחָבוֹת, גִּלָּה לָנוּ בָּהֶם וְהִסְבִּיר לָנוּ עַל יָדָם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב בְּשׁוּם אֹפֶן רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה וְהִכְנִיס בָּנוּ דַּעַת לְהָבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַיְּיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי הוּא בְּגֹדֶל עֹצֶם הַשָֹּגָתוֹ גִּלָּה לָנוּ מֵאַיִן וּמֵהֵיכָן נִמְשָׁכִין אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ כָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן בְּזֶה הָעוֹלָם בְּזֶה הַגּוּף בְּשׁוּם אֹפֶן, כְּמוֹ בְּהַתּוֹרָה עַל פִּרְקָא רביעאה דְּסִפְרָא דצניעתא ( בְּסִימָן כ"א) עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( בְּרָכוֹת י"ז), לֶעָתִיד לָבֹא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם שֶׁגִּלָּה וּבֵאֵר לָנוּ שָׁם דֶּרֶךְ נִפְלָא וְהִסְבִּיר לָנוּ שָׁם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁנְּבוֹכִין בָּהֶם נִמְשָׁכִין מִשִֹּכְלִיִּים הַמַּקִּיפִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיגָם בְּזֶה הָעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן וְאָמַר שָׁם תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל זֶה בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא וְכֵן בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" ( סִימָן ס"ד) שֶׁגִּלָּה שָׁם שֶׁקֻּשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ נִמְשָׁכִין מִסּוֹד הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי וְכוּ' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִֹּיג זֹאת כִּי אִם לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן בְּהַתּוֹרָה "כִּי מרחמם יְנַהֲגֵם" ( בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ז') בֵּאֵר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמַּקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בְּכָל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְאִם בַּעַל שֵ&#146
 
המשך

ל וְאִם בַּעַל שֵֹכֶל אֱמֶת אַתָּה, תִּרְאֶה וְתָבִין וְתַשְֹכִּיל מִן מוֹצָא דָּבָר מַה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וְהַשָֹּגוֹתָיו הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁהוּא הִשִֹּיג הָאֱמֶת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת כְּלָל, רַק בְּחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה וְהַשָֹּגָתוֹ הָעֲצוּמָה גִּילָה לָנוּ בְּדֶרֶךְ שֵֹכֶל נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְיַשֵּׁב כְּלָל לְבַל נַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' לִרְצוֹת לַחֲקֹר בָּזֶה ח"ו, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם כְּלָל. רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, אֲבָל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְיַשֵּׁב אֵיזֶה קֻשְׁיָא מֵאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הַמְחַקְּרִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְיַשְּׁבָם עַל פִּי דַּרְכֵי הַקַּבָּלָה, אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ שׁוּם תֵּרוּץ כְּלָל. וַאֲזַי יָכוֹל לִגְרֹם מִכְשֹׁלָן יוֹתֵר ח"ו, לְהַמְעַיֵּן שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיִּתְיַשֵּׁב אֶצְלוֹ הַדָּבָר וּבֶאֱמֶת עֲדַיִן אֵינוֹ מְיֻשָּׁב כְּלָל וּבְקַל יְכוֹלִין לִסְתֹּר הַתֵּרוּץ והדרא קֻשְׁיָא לדוכתה בְּיֶתֶר עוֹז, עַל-כֵּן אֵין צְרִיכִין לְהַתְחִיל לְיַשֵּׁב קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי גָּבְהוּ מִדַּעְתֵּנוּ כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ( יְשַׁעְיָה נ"ה), "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַּרְכֵיכֶם דרכי כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבוֹתַי מִמַּחְשְׁבוֹתֵיכֶם" ( וְעַיֵּין עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה):
 
זה לא קצת מוגזם.

להנגיד רק בין הגר"א לבין רבי נתן, ולתת לזה כותרת רחבה וכללית כל כך "על קבלה חסידים ומתנגדים"? לגבי השיטות האלו, כמו שאומרים בכרתוולית: ואִי שֶן דָא וּוִי אמס. יש חורים וטלאים בכל שיטה ובכל גישה. הציטוטים האלה מרבי נתן אין בהם את הכוח לכסות על המריעין בישין שנמצאים ביתר הכתבים.
 
ההנגדה שאני עשיתי היא בעניין עבודה זרה

הקונטרס הזה אומר שיש להם דעות שונות משלי (כותב הקונטרס) לגבי מעלת רבם. מבחינת עיקרי האמונה מוסכם אצלם שהם מחויבים לתורת משה גם בניגוד לדברי רבם (וכמו שאמר רבם "קמט את ספרי כמה שאתה רוצה אבל אל תיגע בס"ק בשו"ע") ולא זו אף זו אלא שהוא הזהירם גם שלא לפסוק ע"פ קבלה בניגוד ליהודים רבים שפוסקים ע"פ הזוהר והאר"י שהרי בזוהר מובא שרשב"י אמר "משה לא ידע ואנא ידענא" וגם האר"י לדעתם הוא נשמת משה. כל ההפרזה הגדולה במעלת רבם היא בכוחו הגדול לקרב נפשות לה' גם נפשות ירודות מאד. משה רבנו כבר כתב בתורה ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון ואילו בזמן המשיח תימלא הארץ דעה את ה' ע"י המשיח. בעניין זה גם חז"ל אומרים "וגבה ממשה". דעתם היא שהדבר ייעשה ע"י תורת רבם ("כי בוודאי אין החיפוש אחר הגוף הגשמי של הצדיק אלא אחר רוה"ק שלו שע"י זוכים לאמונה"). אפשר להסכים או להתווכח אבל אין בזה שום ע"ז. גם לפי הרמב"ם התורה ניתנה לשלם במידותיו אבל מי שאינו כזה (היינו כולם חוץ ממשה רבנו) צריך ללכת אצל החכמים שהם רופאי הנפשות. לדעתם יש בדורותינו מחלות שצריך רופא גדול במיוחד לרפאם ("כי כמה שהחולה גדול יותר הוא צריך רופא גדול יותר"). כל דברי רבם היו תמיד בדרך עצה טובה ולא בדרך חיוב ומצווה וכל מטרת עצותיו היא להביא לאמונה ושמירת מצוות. ("כל העולם יתקרב להש"י ולתורה").
 
אכן

אך השאלה היא אם הנם צועדים בדרך הכבושה אם לאו. מכל מקום, אני לאמאמין שיש הוגה ספציפי שמחזיק באמת, או בגישה הנכונה ואין בלתו. לומדים הכל ומבררים ניצוצות.
 
איני מתכחש לכך שיש בדברי רבם דברים שהם על פניהם בעייתיים

מאוד מאוד מבחינה תיאולוגית אבל זה לא קשור למה שכתוב בקונטרס. הנושא שאני כתבתי עליו הוא הפרשנות של המתנגדים והחסידים לקבלה ובעיקר לספירות. אצל החסידים באופן עקבי הספירות הן העבודה ולא הנעבד.
לגבי המחלוקת על הברסלבי הרי שאדמו"רי אוקריינא אכן היו כאלה שראו את עצמם כשולטים על מחוזות מסוימים (ר' ברוך ממז'בוז' שהגר"ז כותב עליו שהוא משוגע גמור אמר גם לגר"ז "מדוע באת בתחומי"). המחלוקת בין השפאלער לברסלבי בפירוש הייתה על כך שהברסלבי התיישב בזלאטיפאלי שהשפאלער ראה בעיר זו תחום שיפוטו ושינה שם את המנהגים שהנהיג השפאלער. לא רק בחיי הברסלבי אלא גם לאחר מותו הברסלבים נרדפו אך ורק משום אי כניעתם למימסד האדמו"רי. יש ספר בשם "נאחז בסבך" של פרופ' דוד אסף. מובא שם תיעוד של אחד המשכילים על כך שחסידי טאלנא הסתובבו עם רבם ר' דוד שעל כסאו נכתב "דוד מלך ישראל חי וקיים" בכל המחוזות שלדעתם היו שייכים לו השתכרו ושרו "דוד מלך ישראל חי וקיים" וכשהגיעו הברסלבים לאומן שמבחינתם הייתה במחוז טאלנא הם זרקו עליהם אבנים "נחמנטשיקעס". המשכילים תמיד הזדהו דווקא עם הברסלבים. הן בחיי רבם והן לאחר מותו שאחד המשכילים שהיה קרוב למלכות הציע לר' נתן שידבר עם הגורמים השלטוניים ואז כל המצרים לו (שאכן ניסו להורגו) יהפכו לעפר ואפר. ר' נתן ענה לו שהוא מעדיף להיות נרדף אבל לא רודף ח"ו. אני רואה בזה גדלות נפש עצומה. יש שם עוד תיעוד על חסידי סאווראן שפסלו שחיטתו של חסיד ברסלב. חסידי ברסלב כתבו על כך לר' יוסף שאול נאטאנזאהן שהכשיר את שחיטתו. על כך כתבו חסידי סאווראן לר' יוסף שאול שהברסלבים אינם נכנעים לשום רב. בקיצור, כל המחלוקת על ברסלב (שכללה נסיונות הריגה זריקת אבנים שיש בהם כדי להמית וירידה לפרנסה) מעידה על שחיתות המימסד הרבה יותר מאשר הבעייתיות של הברסלבים.
 
עובדה היא שהאדמו"רים היחידים שאנו יודעים שהיו תלמידי חכמים

היינו הבארדיטשעווער והגר"ז תמכו בברסלבי מול מתנגדיו.
 
כל

הגועל הזה מלווה כל חברה אנושית. ההערה שלי הייתה מהאספקט הדתי בלבד. מבחינת היהדות, כפי שאני מבינהּ, כל "תנועה" היא בעייתית, כשם שכל ההתנגדויות לתנועות בעייתיות. יש תורה, אז למה לנו תנועות? זה פחות משנה אם מדובר בברסלב, חב"ד או סאטמר. ההתתגודדות הזו הייתה ללשיכים בעינינו. צריך לכפות על הציבור הדתי בית-דין כולל כדי לקיים את ההלכה. כשאין את זה בפועל אז צצים כל הגדוילים האלו והתורה נעשית קרעים קרעים. כמובן שאין שום בעיה עם הגות דתית, הבנות שונות והנהגות, אך צריך גם פרקטיקה מחייבת, שמתקבלת לאחר שקלא וטריא בבית דין.
 
למעלה