עוד פגישה

סווינג

New member
עוד פגישה

דווקא כי החלטתי לנסות להתקדם בטיפול צצו כמובן המחסומים הישנים. הרצון לפסול. אני נאלצת לתת צ'אנס ומניחה שזה הלקח עיקרי, לתת צ'אנס. אבל זה לא בא טבעי ודורש מאמץ. אם בהודעה הקודמת ציירתי איזו תמונה מתוך פנטזיה הפעם היה קצת קשה יותר. התנשקנו ואני תוהה אם פשוט לא נולדתי לנשיקות, מעדיפה על הלחי וזהו.
עשינו תרפיה במגע (יש לזה איזה שם מפוצץ באנגלית) במסגרתה היא נגעה לי בכפות ידיים כשאני עוצמת עיניים. לאור נרות והכל... היה בסדר, נעים יחסית. אבל עם השאר הרגשתי לא נוח. אני גם חשדנית כלפיה, תוהה אם היא אמיתית או משחקת תפקיד. זו אותה חשדנות שאני מניחה שהביאה אותי לפסול אנשים. היא אומרת כמה היא רוצה לגעת אבל אני עוד לא שם. היא נתנה לי נשיקה על היד ונלחצתי מזה.
מעבר לכל זה, באנו מעולם אחר ואני תוהה אם לא היה לי קל יותר עם סרוגייט שאין לי איתה "פערי תרבות".
עד כאן תסבוכיי להפעם.
 

Matzeket

New member
בניגוד למה שחושבים- זוגיות זה לא דבר לינארי

גם בקשר הכי מוצלח וחזק ועובד יש תקופות שאוהבים יותר ותקופות שאוהבים פחות, תקופות שנמשכים יותר ותקופות שנמשכים פחות.
זה יכול להיות תקופה ארוכה של שבועות (וחודשים ושנים) וזה יכול להיות גם שעות או דקות או רגעים.

לתת צ'אנס זה לא דבר טבעי-
כי זה אומר להתאמץ על משהו שאתה לא בהכרח רואה את התועלת שבו.
אבל אם אנחנו יודעים שקשר מסוים הוא טוב לנו , שהפרטנר שלנו טוב לנו, שאנחנו טובים אליו ושבגדול זה מוסיף ויוסיף לחיים שלי גם אם אני לא מרגישה את זה כאן ועכשיו - מספיק שאני יודעת את כל זה בשכל כדי להתאמץ ולנסות לגרום לקשר הזה לעבוד.

חוסר המשיכה (הפיזית או הנפשית) הזה יכול להגרם מכל כך הרבה סיבות שונות ומשונות שחלקן אפילו לא חייבות להיות קשורות לפרטנר עצמו וחשוב להיות מודעים לזה.

לפעמים עצם ההבנה שיש כאן מישהו שאני *יודעת* שאני אוהבת וזה רק שעכשיו אני לא *מרגישה* את זה ממש, מצליחה לפתור את התחושה הזו
לפעמים- למשל אם בן הזוג אמר או עשה משהו שהוא TURN OFF - צריך לדבר על זה
ולפעמים זה משהו שצריך לשנות באופן פרקטי

אבל בשורה התחתונה יש דברים ששווה להתאמץ בשבילם כי ההשקעה מחזירה את עצמה.

לגבי נשיקות:
נדמה לי שהזכרתי את זה פעם באגביות-
על עצמי למדתי שלא רק שזו יכולת נרכשת שמשתפרת עם ה'אימון', אלא שעם כל פרטנר לוקח קצת זמן עד ש'מסתנכרנים'.
[הכרתי מישהו שהנשיקה הראשונה איתו הייתה כל כך נוראית ומוזרה שלא הצלחתי לדמיין את זה קורה שוב- לא מצידי ולא מצדו. אבל לשמחתי זה קרה שוב וזה לא רק השתפר פלאים, אלא הפך להיות ממש ממש ממש נעים :) שווה להשקיע ]

לגבי מגע בכלל:
איך את עם סתם אנשים?! מחבקת את המשפחה שלך כשאת רואה אותם? חברים מהעבודה או בכלל?!....
אני הגעתי ממקום מאד קר יחסית.
כשעברתי תיכון פתאום נתקלתי באנשים שמתחבקים כשהם נפגשים או נפרדים - גם כשזה לא אנשים קרובים.
היום בעבודה יש לי קולגות שכל בוקר נותנים לי חיבוק של שלום כשהם פוגשים אותי
היה לי מאד קשה להתרגל למציאות הזו.
לא כי אני אדם קר (ויש לא מעט כאלה) , אלא כי זה משהו מאד מאד מאד מאד שונה ממה שהייתי רגילה אליו.

חוץ מזה, אני לא אוהבת שאנשים שאני לא קרובה אליהם נוגעים בי סתם (מתחככים בי שלא לצורך כשהם עוברים לידי, נוגעים בי כשהם מדברים איתי או כדי להסב את תשומת הלב).
אני מאד אוהבת מגע, אבל אני אוהבת שיש לו תכלית ולא מגע 'סתמי' או 'אקראי'.

אלה שתי דוגמאות אפשריות למשהו שיכול לקרות מול מגע של אדם אחר.
אולי הן רלוונטיות למה שקורה לך מול הסרוגייט ואולי עובר עליך משהו אחר לגמרי.
אבל בדיוק בשביל זה את בתוך המעטפת הטיפולית הזו, כדי לגלות את הדברים האלה על עצמך, מאיפה הם באים.
האם מהגנות שצריך להוריד- או מחוסר נוחות וחוסר רצון אמיתיים שלא צריך להלחם בהם, אלא ללמוד ולהבין אותם ואת מה הם אומרים לנו
(כשמישהו עושה לנו משהו שלא נעים לנו אנחנו לא צריכים לשכנע את עצמנו שזה כן נעים, אלא להבין אם זה מסוכן אם זה מתאים , מה זה אומר שקורה כאן בעצם וכו').
נראה לי ששווה לפתוח את הנושא הזה והתחושות האלה מול הפסיכולוגית ולראות באיזה אופן נכון להבין אותם ולהתמודד איתם.

ושוב, אמרת את זה לא פעם:
הטיפול בסרוגייט נותן את האפשרות להתנסות במהלך של קשר.
והדינמיקה בין אנשים- ובכללה המגע, היא חלק מהותי בקשר (אם לא רובו).
אז עזבי לתת צ'אנס או לא לתת צ'אנס לסרוגייט עצמה- היא עוד כמה זמן תצא מחוץ לתמונה מטבעם של הדברים
אבל תשתמשי בתהליך הזה כדי לגלות את עצמך בתוך הסיטואציות האלה ורכשי כלים ליישם אותם בעולם האמיתי.

בהצלחה רבה!
ותתנסי... זה מלמד המון!
 


 
הפעם אתחיל בציטוט מהודעתך

"אני גם חשדנית כלפיה, תוהה אם היא אמיתית או משחקת תפקיד."
שימי לב את מתחילה לראות את התמונה האמיתית.
היא לא אמיתית היא לא בונה איתך קשר.
מוזר לך המגע שלה? מוזר לך הנשיקה איתה/לא נהינת?
ברור למה. אין כאן אהבה אין כאן משיכה כי את משלמת לה על החיבוק נשיקה וכו'.
אז מה ההבדל בין זה-סרוגייט לנערת ליווי/זנות?
אין שום הבדל והגיע הזמן שתביני זאת.
תרפיה? נרות? סבבה גם את זה את יכולה לעשות לבד או עם בת הזוג שתהייה לך.
אז במקום לשחק בכאילו זוגיות וכו'.
תתמקדי אם את רוצה טיפול-פסיכולוגי לסוגיו ולגבי זוגיות פשוט תתמקדי בלמצוא את הזוגיות הזו-אתרי הכרויות צ'אטים פורומים וכו'.
 

סווינג

New member
הנחרצות שלך

מעידה בעיקר כמה הרעיון הזה מערער אותך, תבדקי עם עצמך למה. מקווה בשבילך שלא תזדקקי לו כי בינתיים את לא ממש בדרך הנכונה. העיקר שתהיי שם לשמוח לאידי

וכבר ענו לך על ההבדל בין סרוגייט לזונה, כנראה הדחקת אוטומטית כי זה לא מסתדר לך עם תפיסת העולם. אין לי סבלנות לכתוב שוב. סורי.
 

סווינג

New member
למה שאת פוסלת משהו שלא ניסית, לא חווית, לא קראת עליו

וגם את מה שכותבים לך כאן לא נראה שאת מפנימה או טורחת להגיב.
&nbsp
זה פורום חסרי ניסיון במין וזגיות בגיל מאוחר ומישהו צריך לספר איך זה להתנסות בטיפול שפותח במיוחד לאנשים כאלה. זה מתבקש.
&nbsp
&nbsp
 
מחפשת את האומץ יקרה כבר הערת לסווינג

מספר פעמים לא מבוטל. זה נעשה פחות נעים כשמעירים כל הזמן
היא הבינה את עמדתך בעניין והסכמתן לא להסכים למה לדוש בזה שוב ושוב?
כשהיא כבר בחרה ללכת על הנתיב הזה? כבר אין מקום לשכנועים למה כן ולמה לא
וזה קצת מפריע לי מעט מהצד לראות שכל הזמן מבקרים אותה שוב ושוב.
על אף שאני מכבדת את דעתך בנידון
 
כי הרושם שאני מקבלת הוא

שהיא מספרת על כך כאן כי בתת המודע שלה היא לא שלמה עם הרעיון/דרך הזו.
אחרת למה לשוב ולספר?
למה היא חשה חוסר נוחות מעניין הנשיקה למשל?
אם לא בגלל שהיא לא שלמה עם העניין.
 

סווינג

New member
כי זה רלוונטי לאנשים כאן

וזה המקום הכי מתבקש לשתף.
בכל מקרה נראה לי שפספסת מה הקטע של הסרוגייט. הרעיון הוא בניית אינטימיות ולא הקטע של הסקס שלאו דווקא מגיעים אליו בכלל.
 
בואדי שזה לא זנות הקשר האישי משחק פה תפקיד יותר מאשר

הסקס.
כל הכבוד לך
אני במקומך הייתי מפסיקה לשתף חוויות אחרי כל הקיתונות ביקורת שספגת פה.
או שהייתי כותבת סיכום רק בסוף התהליך.
 
לכן נראה לי מיותר לחלוטין.

למידת בנית אינטימיות הרבה יותר נכון עם בת זוג (במקרה של לסביות כמוך וכמוני) הרבה יותר נכון עם בת זוג אמיתית עם פוטנציאל לשנים ארוכות שתלך בקצב שלך.
את צריכה להתרכז ולרכז את הכוחות שלך במציאת בת זוג כזו...
ספציפית כשתיארת את עניין הנשיקה זה באמת מקביל לזנות בעיני.
 

סווינג

New member
been there, done that

זה לא עבד בשבילי.
אינטימיות צריך ללמוד לבנות ועוד לפני זה צריך ללמוד איך לא למסמס את עצם ההזדמנות לבניה הזו.
וחבל לעשות ניסויים בבני אדם אמיתיים, או לפספס הזדמנויות רק כי לא יודעים איך להתנהג.
&nbsp
 

Matzeket

New member
כמו שאמרו לך שוב ושוב ושוב:

לכל אחד מתאים משהו אחר.

אף אחד לא מנסה "לשכנע" אותך ללכת לסרוגייט. להיפך, נדמה לי שהייתה הסכמה גורפת על כך שלא כל דבר מתאים לכל אחד.
אבל סווינג עשתה את הבחירה שלה- והיא מספרת לנו על החוויות שלה מהבחירה הזו.
שיתוף שחשוב למי שמתעניין בסוג טיפול הזה ובכלל, להראות שקיימות כל מיני אופציות שונות ומשונות למי שלא מכיר.

הסברת, והסבירו לך, כמה וכמה פעמים למה הדרך הזו מתאימה לסווינג ו/או לא מתאימה לך.
אין טעם להתווכח שוב ושוב למה הבחירה שלה נכונה לה ולא לך ולהיפך. והוויכוח הזה לא רק מתיש, אלא גם מאד צר:
הבנו את הדיעה שלך, אנחנו מכבדים אותה, מעריכים אותה ושמחים לשמוע אותה -
אבל זו הדיעה שלך בלבד.
תני לאחרים לשתף בחיים שלהם, בדיעות שלהם ובנסיון שלהם.

זה כמו ויכוח בין סטרייטית ללסבית אם עדיף אישה או עדיף גבר;
לכל אחת יש את ההעדפות שלה ואת מה שמתאים לה.

ולשאלות שלך:
בכל טיפול שהוא יש מצבים של חוסר נוחות, של חשד (מוצדק או לא) במטפל וכן- לא תמיד טיפול או נקודות מסוימות בטיפול זה דברים שאנחנו "שלמים" איתם או שנוחים לנו או שאנחנו מוצאים את התועלת שבהם.
אבל זה עדיין חלק מתהליך כולל שכנראה נכון (עד רמה מסוימת כמובן ) למטופל שבחר בדרך הזו.


החשדות בצד השני (אם הוא באמת מעוניין, אם הוא באמת שם עד הסוף או רוצה כמוני וכו') קיימים בכל מערכת יחסים ולא רק מול סרוגייט.
בניגוד למערכת יחסים התשובות כאן ידועות: לסרוגייט יש תפקיד בתוך המערכת הטיפולית. זה לא יהיה קשר לחתונה ויש פרידה בעתיד. הכל גלוי וידוע.
זה לא חשדות, אלא ידיעות שהן חלק מהתהליך הטיפולי.
ההתמודדות עם השאלות האלה זה עוד התנסויות שאח"כ ישמשו להתמודדות עם שאלות כאלה בתוך מערכת יחסים אמיתית.

גם חוסר הנוחות מהנשיקה, מהמגע ומההדדיות קיימים בתוך כל קשר.
וגם בתוך קשר "אמיתי" קיימות הדילמות האלה של כמה אני רוצה/שלמה עם הקשר.
הסביבה הטיפולית היא מה שמבדיל את ההתנסות הזו מסתם ללכת לזונה (-שזה גם פתרון לאנשים מסוימים אגב) ונותן כלים כדי להתמודד עם סיטואציות דומות בעתיד.

ובקשה להבא:
אם יש לך שאלות ענייניות נשמח אם תעלי.
מעבר לזה נראה לי שברור לכולם שאת נגד השיטה הזו. לגיטימי.
אין צורך לתקוף את סווינג על זה כל פעם מחדש.
לא מתאים לך? לא מעניין אותך? לא חייבים להשתתף בשרשור.
 
אני אישית חושבת שסווינג נתקלת במחסומים שבתוכה

שהיו קורים גם במצב אחר יותר "טבעי".
כלומר זה משהו שהיא צריכה להתמודד איתו כך או כך.
ולכן טוב מאוד לבחון זאת בחממה ניסיונית זו
 

סווינג

New member
תודה לכן ועוד משהו חשוב שעלה לי

איפשהו יש פגם מוסרי בלעשות את הניסיונות האלה על בן אדם אמיתי. להיות חלוקה ומסוייגת נורא ולקיים מערכת יחסים רק מתוך אינטרס של ללמוד, בלי שיש משיכה אמיתית וגם לא ממש אהבה אמיתית. הייתי גם שם וזה מקום בעייתי ודיי סוציופתי, גם אם מפיקים ממנו דברים.
לפחות הסרוגייט ערוכה איכשהו לבעייתיות הזו, מהבחינה הזו זה דווקא פחות מזוייף.
(וגם כלפיה אני מרגישה נורא לא נעים שהיא כאילו "שם" ואני לא. הולכת לשתף את הפסיכולוגית ומרגישה אשכרה אשמה על זה, אם זה היה קשר אמיתי הייתי חותכת. לא נעים לי שמישהו פגיע וחשוף כלפי ואני בכלל מסוייגת כלפיו ואפילו מרגישה רתיעה).
 
אבל את לא רובוט! זה לא שאם תפעילי את הכפתור

על התחל פתאום הכל יזרום בקלות זה תהליך של התגברות והתבגרות והבשלה.
אהבה אמיתית לא צומחת תמיד מהפעם הראשונה לפעמים למשיכה ולרגשות לוקח זמן להתפתח וזה בסדר.
קחי את הקצב שלך והזמן שלך ותלכי איתם יד ביד בסבלנות. תבטחי בתהליך תדברי ותפרמי את הדברים
ואל תאשימי את עצמך כל כך. את אכולת אשמה ואין סיבה לדעתי.
חוץ מזה שכל קשר אפילו כזה עם אהבה אמיתית הוא סוג של ניסיון. והוא נושא בתוכו סימן שאלה כי אי אפשר
לדעת מה יביא עימו זרם החיים ואיך שני בני הזוג יתנהגו. תמיד שעת משבר בזוגיות היא מבחן האם הקשר יתחזק או יתפרק.
אז אין דבר כזה משהו סגור סופית הרמטית כל הזמן זה מאמצים וניסיונות להשתפר וללמוד עוד ועוד . לצד הכייף כמובן
אני לא מנסה לצייר קשר כמלחמה מתמדת כן? אני רק מנסה להמחיש ולהראות שזה לא אוטומטי כמו שאת חושבת שזה צריך להיות
 
למעלה