עוד פיגוע, עוד הרוגים, עוד משפחות
וחברים ומכרים.. ותמיד הפחד שמא נכיר... וגם אם לא מכירים, זה מעורר מחשבות בלתי פוסקות על איך עוד אנשים מתחילים עם החיים האלה של החסר הזה, מה מחכה להם ואיך ימשיכו. ומיד חושבת על ניצן, הילדה, על בני, הילד, על מירי, הילדה, שאיך כילדים רכים כאלה ידעו בום כזה גדול.
וחברים ומכרים.. ותמיד הפחד שמא נכיר... וגם אם לא מכירים, זה מעורר מחשבות בלתי פוסקות על איך עוד אנשים מתחילים עם החיים האלה של החסר הזה, מה מחכה להם ואיך ימשיכו. ומיד חושבת על ניצן, הילדה, על בני, הילד, על מירי, הילדה, שאיך כילדים רכים כאלה ידעו בום כזה גדול.