עוד פסח לבד

פיצי40

New member
עוד פסח לבד

הי אני רווקה בת 40 ושוב הגיעה התקופה של החגים, הארוחות והשאלות המעצבנות... אשמח לקבל טיפים איך לעבור את החג הזה בחיק המשפחה (לבד אצל ההורים כמו כל שנה) מה לענות לכל ה"נשמות הטובות" שדואגות למצבי המשפחתי? האם לספר על הדייטים הכושלים או לבקש שנימוס שיירדו ממני ולהחליף נושא? אין לי כוח לזה, חשבתי לא ללכת השנה מרוב בושה, נמאס לי שמסתכלים עליי כ"רווקה הנצחית"
 
פסח לבד

תקופת החגים היא תקופה לא קלה. הדרך להתמודד היא את מול עצמך. ואת מול הסביבה.
את מול עצמך, בחרי לך את הבגדים שתרגישי בהם הכי נוח והכי יפה ולכי לליל הסדר עם חיוך ואנרגיה שמחה. תתאמני על זה גם שזה קשה!.
החליטי שמרגע זה את משנה גישה. ליותר חיובית אפילו שקשה ויותר פתוחה. חייכנית. מה שהיה, שייך לעבר, תלמדי ממנו ותניחי לו. הסתכלי קדימה על מה שאת רוצה שיהיה וכך תנהלי את השיח מול עצמך ומול כולם (אפרט באת מול הסביבה).

החליטי שאת לא נשארת בבית להרגיש את הלבד אלא עושה דברים. עושה הליכות, הולכת לים, נפגשת עם חברים. שיהיה לך לוז מלא. חפשי בפייס אירועים (יש מלא הרצאות מגניבות, מפגשים, טיולים, חלקם חינם תוכלי לראות בקבוצות שונות ואם לא מוצאת כתבי לי אשלח לך.)
יש אתרים שמרכזים פעילויות כייפיות (לא בהכרח לפנויים אבל יכולים להיות פאן) אגב מתאמנת שלי הכירה חברה חדשה במפגש סדנת וואלפ שמצאה באתר של פעילויות.

לפני שאת אומרת, אין לי עם מי ללכת.
תנשמי. זה הרגע להתחיל בשינוי שלך. להפסיק לתת לעולם לנהל אותך ולנהל את עצמך ולנהל את האנרגיה שלך. זה הזמן להתחיל לשנות.

את מול הסביבה - החליטי שאת ענייניך הפרטים את משתפת לפי מה שאת בוחרת. לספר על דייטים כושלים זה לא מועיל לך.
"מה קורה", תאמרי "מעולה, יש לך מישהו מקסים להכיר לי?".
"איך הולך עם הדייטים?" מעולה "אני מכוונת את עצמי למצוא ואני מאמינה שזה יהיה בקרוב".
אם יאמרו, את בררנית. "אולי, אבל אני גם פתוחה להצעות, ואם יש לכם מישהו שרוצה זוגיות ו...(2-3 דברים שחשובים לך) אשמח להכיר".

הכי חשוב
אין לך מה להתבייש, רק מי שלא היה בעולם הזה הרי ישאל אותך שאלות כאלה כיוון שהוא לא יודע שהדרך יכולה להיות מתסכלת.
אבל, ויש כאן אבל גדול,
דרך היא רק דרך, ואם תפעלי נכון בסופה תהיה בזוגיות שאת רוצה.
שיהיה חג שמח, חג של התחלה חדשה כמו שאת רוצה וחולמת.
ויקי
 
מבינה אותך. אני הפסקתי להתארח אצל אנשים שלא עושים לי טוב

&nbsp
אני החלטתי לפני כמה שנים שבכל מקום שהוא, לא משנה משפחה או חברים, אם אני באופן שיטתי חווה ביקורת ו/או לא מרגישה נוח אז אני לא באה יותר.
אפילו אם הביקורת מופנת כלפיי מישהו אחר ולא כלפיי אני גם לא מוכנה לזה. יש לי דודה אחת שכל הזמן תוקעת הערות לאחי שהוא שמן ולמה אתה לא עושה דיאטה. דיברתי איתה על זה (גם היא לא מקל דרך אגב) אז היא מתעקשת, תשמעי אני מנסה לעזור לו... מכירה את הנפשות הטובות האלה שרוצות לעזור? לאחי לא ממש אכפת ממנה אבל אני נעלבת בשבילו. הדודה הזאת לא תראה אותי מתארחת בביתה בשנים הקרובות.
&nbsp
אני עצמי לא מעבירה ביקורת על אף אחד, רק מנשקת מחבקת ותומכת בכל הסובבים אותי וקל וחומר במשפחה שלי ואני מצפה מהם להתנהגות דומה כלפיי. אם באופן שיטתי אני נפגעת מאנשים מסוימים שלא יכולים לסתום את הפה אז בשביל מה ללכת אם לא נהנים?אני כבר לא ילדה שההורים אומרים לי לקפוץ ואני קופצת הכי גבוה שאפשר.
&nbsp
אולי בחג כמו פסח הייתי עושה טובה ומגיע לביקור קצוב בשולחן הסדר אבל בגדול בשום אופן אל תקבלי את זה שהם מעבירים ביקורת.
וגם ביקורת על הרווקות שלך - זה כל כך לא עיניינם והיום נשים הן עצמאיות ולא חייבים להתחתן בכלל. הלוואי שאני מצליחה להעביר לך את הכנות שלי כשאני אומרת לך שהכל בסדר ולא חייבים להתחתן בכלל בכלל ובטח שלא חייבים להביא לעולם ילדים.
 
שלום

אמרי בנימוס שאינך רוצה לדבר על זה, ושאת מבקשת שלא ישאלו אותך על זה. אם יתעקשו, התעלמי ופשוט אל תעני.
&nbsp
 
למעלה