עוד פעם התייבש פה../images/Emo70.gif...שימו ../images/Emo23.gif
אני מתחילה את הסיפור בהמשכים...אמנם פעם שעברה לי ולדורון היתה בלעדיות..אבל הפעם כולכם מתבקשים להצטרף
... ********************************************************************* הם ירדו ארבעתם מהאוטו והכלו לפסוע לכיוון שער מס' 4...אלעד היה שם, גם אמא שלו וגם דור אחיו. אחרי הנשיקות והחיבוקים עמדנו והתחלנו לדבר, הדלקתי סיגריה, גם איתי וניר ביקשו אחת.."בבקשה" אמרתי ושלפתי חזרה את הקופסא מהכיס... כולנו עמדנו וחיכינו לחברה של אלעד איתה הוא טס עכשיו לחודש לארה"ב "היא תקועה בפקקים.."התנצל אלעד... כן..היא תמיד תקועה איפשהו זרק ג'ינג'י וכולנו גיחכנו... באנו רק ארבעתנו להיפרד ממנו, אני (רוני), איתי,ניר וג'ינג'י (עומר) רחלי (חברה של ג'ינג'י)כבר הספיקה להתגייס לפני שבוע ואדווה...היא "היתה בחתונה". נווית הגיעה לקול תשועותינו הרמות.."או נזכרת להגיע לטיסה.." צחק איתי "כבר עשינו מ-4 יוצא 1.." התקדמנו עם הזוג המלכותי לכיוון התור הע-נ-ק של הצ'ק אין למזוודות, רק בשביל שהדיילת הגמדה תגיד לנו שלכל בעל כרטיס מורשה להיכנס מלווה אחד לתור... חיכינו כולנו בסבלנות עד סוף התור.. ואז לפני העליה לדיוטי כולם התחבקו התנשקו ונפרדו..נתתי לאלעד חיבוק גדול ונשיקה....כמעט שכחתי את המכתב שהכנתי לו...."הנה סנדוקן (ככה קראתי לו, ש"מ שלו זה סנדובסקי) הכנתי לך משו קטן..חומר קריאה לטיסה".. "תודה רוני..אני אתגעגע..." וככה הזוג המלכותי, אלעד ונווית עלו לדיוטי פרי.. ארבעתנו צעדנו לכיוון המכונית... ********************************************************************* טוב יקירי..אני מקווה להשתתפות של כל אחד ואחת מחברי הפורום
סיפור זה מוקדש לאלעד...החבר הכי טוב שלי..שנסע עכשיו לחודש לארה"ב... לא נשכח ולא נסלח
אני מתחילה את הסיפור בהמשכים...אמנם פעם שעברה לי ולדורון היתה בלעדיות..אבל הפעם כולכם מתבקשים להצטרף