זה משהו שאני לא מסוגלת לדבר עליו....
קשה לי מידי. יש מי שעוזר- הפסיכולוגית שלי יודעת עכשיו וחברה אחת טובה יודעת.
הן מקסימות ועזרו לי מאוד אבל המוח שלי לא מצליח להירגע והמציאות האובייקטיבית גם קשה, ובשעות כאלה אני לא אטריד אף אחת מהן. לפעמים גם נגמר הטעם לדבר על זה, כמה אפשר לחפור בנושא, הכל ברור וידוע צריך לחכות ולראות איך זה מסתדר... רק שאני בינתיים במקום להירגע ולהיות אופטימית מכניסה לעצמי לראש פחדים. מפרשת דברים בצורה שמזינה את הפחד שלי. אני מנסה להיזכר בכל השיחות ובכל הדברים המרגיעים שאמרו לי, אבל זה כאילו דוהה את הרקע והחרדה משתלטת. הרגשה איומה ונוראה. לא יכולה להתרכז בכלום כדי להסיח את דעתי, לא יכולה לבהות בטלוויזיה, לקרוא ספר או להתעסק במשהו אחר. איך אפשר כשהבטחון הקיומי שלך מתערער? חזק מאי פעם..