עוד קושיה לפסח - אתן כבר "גדולות"?

[שביב שני]

עוד קושיה לפסח - אתן כבר "גדולות"?

אני בת 25.5 ועדיין מרגישה ילדה. בתקופה הקרובה כנראה שיקרו כמה דברים שישנו את זה: אני אפסיק להיות סטודנטית, אהיה עורכת דין (אם הכל יהיה בסדר

) ואעבוד בעבודה קבועה, ואהיה נשואה... את חושבות שבגלל זה אני ארגיש "גדולה"? ואהיה "בנאדם רציני"? מתי והאם זה קרה לכן? אולי רק כשיש ילדים, בית משלכן? אני מניחה שזה תהליך מסוים, ששקורה לאט לאט, אבל תלוי בכל השלבים האלה בחיים.

 

[shelycat]

עוד לא הגענו לשם...

עדיין מרגישים ילדים, ועדיין מקבלים מהסבים שלנו שוקולד כשאנחנו באים לביקור, כך שהחלטנו שכשהם יפסיקו אז בטח זה יהיה סימן ש"גדלנו" . אז זהו, אבל נעדכן אתכם שנתחיל להיות "גדולים" ו"רציניים"

. אבל לא נראה לי שזה יקרה בקרוב.

 

[הילית*]

יקירתי, מאחלת לך שתמיד תרגישי

צעירה וילדה . מישהו פעם אמר לי שאם אני מרגישה צעירה וקטנה מגילי הפיזי אז זה טוב ומי אמר שלהרגיש ילדה זה רע?

 

[jess ועוד]

עדין עדין לא מרגישה גדולה

ויש לי בית ואני בהריון (חודש שישי) ואני עדין מתפנקת לא עושה הרבה דברים וממש תינוקת לפעמים מותר עדיין לא<????

 

[שמופית]

תמיד הרגשתי "גדולה"

מבחינה זו שהייתי עצמאית, טיילתי בעולם לבד והסתדרתי בכל מצב. אבל אני שמה לב שככל שאני מתבגרת, אני נהיית ילדה יותר. תמיר עדיין ילד ולא נראה לי שיש משהו שיבגר אותו (אני מקווה שלא...). והאמת היא שמפחיד אותי לחשוב על ילדים, כשאנחנו עדיין ילדים ! אולי עוד שנה... אולי אף פעם לא ממש מוכנים לזה ?

 

[רויטל ולירון]

אני בת 24.5 ומרגישה עדיין ילדה

למרות שאני נשואה כבר 8 חודשים , ויש לי בית משלי, ומשכנתא, והרבה על הראש. טוב להרגיש צעירים אבל כמובן להתנהג כבוגרים שצריך. מאחלת לך שתמיד תרגישי ילדה. רויטל

 

[אופה3]

אני בת 24 כולה ובכלל לא מרגישה

גדולה, ויש לי בית ומשכנתא, ובעל תינוקי עדיין, ומנסה להביא ילדים לעולם, ויש לי עבודה קריעת תחת וכל זה, ואני עדיין לא מרגישה גדולה. זהו באמת תהליך מסוים שעוברים למרות שעברתי הרבה בחיים, אני עדיין מנסה לשמור על ילדותי, וזה הכי כייף . אופה

 

[dili]

אני ממש לא שייכת לפורום הזה...

מבחינת ההגדרה (ואיך אתם באמת מגדירים נשואים טריים? שבוע? חודשיים? שנה?), אבל אני מאוד אוהבת לקרוא סיפורי חתונות ותחילת הדרך...הפעם החלטתי גם לענות, נכון שלא תזרקו אותי מפה?

ולקושיה, אני בת 29, נשואה 6.5 שנים (אמרתי כבר שאני לא שייכת בהגדרה?), יש לי בית, משכנתא (ועכשיו אנחנו בתהליך מעבר דירה פעם שניה!) יש לי ילד בן שנתיים ואני מה זה לא רצינית!!

וברצינות

יש מצבים שצריך להיות בהם רציניים ויש מצבים הפוכים, אני מניחה שלא תעמדי מול לקוח ותספרי לו בדיחות גסות ומצד שני, כשתהיי בחברת חברים, לא תשבי בפנים רציניות כאילו את טוענת בבית משפט!

הכל תלוי בסיטואציה וגם באישיות...אני לא חושבת שזה קשור לגיל, למצב המשפחתי או לחשבון הבנק...זה קשור למי שאת! רק השבוע הייתי בבר מצווה וקפצצתי כמו נערה, אמנם לא הרגשתי כמו שאר בנות ה 13 שרקדו טראנס, כי בכל זאת יש לי כבר ילד וגם איזו בגרות נפשית שלהם עוד אין, אבל הייתי המבוגר היחיד שקפץ לקולות הטראנס

וזו רק דוגמא קטנטונת לכמה אני "קטנה"...

ושאלה יהיו הצרות שלנו!! חג שמייח

 

[שביב שני]

../images/Emo13.gif ממש לא נזרוק אותך, להפך

 

[dorlim]

להיות צעיר זה בעיקר בראש ../images/Emo22.gif

אני מכירה המון אנשים שהם יותר צעירים ממני בגיל ומתנהגים עשרים שנה יותר מבוגר ממני ולעומת זאת אני ודורון שנינו קצת ילדותיים וקצת מסרבים להתבגר. אני גם לא בטוחה שילדים זה מתכון לבגרות - יש לנו חברים שיש להם ילדים ומאז שהילדים נולדו הם סגורים בבית ("הילדה צריכה לישון, לאכול, ל....") ומצד שני יש לנו חברים "קולים" שלוקחים את הילד איתם ולא משבשים את אורח החיים שלהם רק בגלל שהם הורים. שוב, נראה לי שהכל בראש.... אני מסכימה עם הבחורה שאמרה שהכל לפי העניין, יש מצבים שבהם אנחנו מאד רציניים - עבודה, לימודים וכו´ ויש מצבים אחרים שבהם מתגלים להם הצדדים הפחות רציניים.... ובכלל אני בעד לשמור על המשב הצעיר ....

 

[אתי@]

אני עוד "קטנה" ../images/Emo95.gif

ומגדלת תינוק בן 27...

אז מה אם אני נשואה, יש לי עבודה מסודרת וטובה, ויש לי דירה משלי... אני עוד ילדה...

 

[maz]

אני לא יודעת אם אי פעם ארגיש גדולה