עוד קיטור, אפשר?

Michal7

New member
עוד קיטור, אפשר?

אז ככה, סליחה על הסמיות אבל בדיוק אני ונתנאל יצאנו מהתקררות נבזית. (הפעם אין קשר לגיס, "סתם" נדבקנו מאבא) אבל אם מדברים על החולירע, בעלי הודיע לי שהזמין אותו ליום ראשון לארוחת ערב, יען כי חג המולד בא על מחוזותינו ואינו רוצה שאחיו יבלה את אותו הערב לבד. להזכירכן, איננו חוגגים את חג המולד (מבלי כוונה לפגוע באלו מכן שכן). אז הוא אמר כבר לאחיו שלא יצפה למשהו FANCY. ואחיו שאל אולי נכין דיונון? תודה לאל בעלי הוריד אותו מציפיה לכך (אמר לו שאין לו מושג איפה איפשר אפילו לקנות דיונון (אם כי אני מודה שאני דווקא יודעת איפה, אבל ממש לא מתכוונת לעשות את זה בשביל אחיו. כמובן שלא אמרתי את זה לבעלי) אז שוב יש לי ספירה לאחור לראות אותו, ואלוהים יודע במה אחלה הפעם. (בחג ההודיה חטפתי צירים מוקדמים וחששתי שאלד אותו הלילה...) אוף, אוף אוף!!! הלוואי שהוא יחזור לשיקגו! (אם כי אין סיכוי, אין לו שום עבודה שמחכה לו שם, מה גם שבעלי משלם לו הרבה יותר טוב מהעבודה הקודמת שלו). ותודה שקראתן עד הלום!
 

mise

New member
אה, הוא עובד עם בעלך?

לאט-לאט, וזה עובר מעליך - הופ! את לא רואה אותו יותר ממטר.
 

שָׂרָה

New member
אוף!

הלוואי שיפטר אותו. ואולי תצטרכי לשים את הרגל על הקרקע ולהגיד לו עד כאן: או אח שלך או אני
 

Michal7

New member
תודה שרה, הלוואי באמת,

אבל זה לא יקרה, הוא עובד טוב.
 

סטיוויה

New member
יש לי עידוד מסוג אחר

נוקב משהו... אולי אם תפסיקי לתת לאח הזה כוח עלייך לא תחטפי כלמיני צינוני נאחס)שמראים חולשה ובלבול מחשבתי). חומר למחשבה. ותרגישי טוב.
 

Michal7

New member
easier said than done

ולעניין עצמו, זה לא שאני נותנת לו כוח עלי, אני פשוט לא סובלת אותו, עד כדי סלידה (שלא נאמר אפילו שנאה). כך שכשאני רואה אותו, אני פשוט נהיית חולה, תגובה פסיכוסומטית, אני יודעת, אבל זה לא מוריד מהעובדה שזה מה שקורה.
 

swann

New member
נראה שלא תהיה לך ברירה

אלא לעבוד על עצמך ועם עצמך בעניין הזה. כמובן שהריון זה לא בדיוק הזמן, אבל לדעתי לא תוכלי להתחמק מלראות אותו פעם בתקופה, הוא בכל זאת גיסך. נראה לך שהוא יכול לעשות משהו בעניין או שזה קצר בתקשורת שאי אפשר לתקן? אחרת, אם יש דברים נקודתיים שמפריעים - דברי איתו (כן, איתו!) או עם בעלך על מה שמפריע ואולי דברים ישתפרו עם הזמן. נורא קשה להמשיך ככה, במיוחד אם זה פוגע לך בבריאות. לדעתי - הרבה מדיטציה, נשימות עמוקות, חשיבה חיובית והרבה אופטימיות - כדי לעבור כל פגישה איתו בשלום ובעיקר לא להיות חולה. תחשבי על עצמך וכמה זה לא בריא לך ונסי להיות רגועה ושלווה ולתת לדברים לעבור לידך.
 
ללמוד לא לראות אותו.

(גם אם הוא מטר ממך) ומצד שני - להציב לו גבולות (בעזרת בעלך). חשבת על יעוץ נפשי/רוחני (פסיכולוגיה, הומיאופתיה, לא חסרות שיטות אלטרנטיביות וקונבנציונליות) כדי לטפל בזה? נשמע לי כמו ניקוי (בנשמה) שחשוב לך לעשות.
 

סטיוויה

New member
צ'מעי

בן אדם שגרם לך לרגשות כל כך עזים-כנראה יש לכם עניין לא פתור רציני.אני הייתי משתמשת בזה דווקא כמנוף לצמיחה ולא לתחושות שליליות. שנאה ואהבה הם בעצם שני צדדים לאותו מטבע.
 

Michal7

New member
את צוחקת נכון?

אני פשוט ניסיתי להדגיש עד כמה אני לא סובלת אותו. קרה לך פעם שלא סבלת מישהו ממבט ראשון? אה, וכמובן המאנריזם שלו לא עוזר, וכשדיברתי אתו על זה הוא מתעלם במקרה הרע (כמו אתמול, הצעצועים שהביא לנתנאל, וגם זו בדיחה, מביא צעצועים בחג המולד, חג שאנו לא חוגגים ולא מביא כלום לילד ביום הולדתו...-- הפחידו אותו, כי הם מיועדים לגילאים 5 שנים ומעלה והמותק שלי רק קצת יותר משנה. אמרתי לו שיפסיק כי הילד מפחד. מה עשה? הפםסיק לרבע שעה וחזר לשחק עם זה. וכך הלאה... אידיוט! ואתמול בלילה ביו לי שוב צירים כואבים ולנתנאל היו סיוטים. התעורר לי כל שעה בוכה רוצה אור ולוודא שאני אתו בחדר), או מתנצל וחוזר על זה במקרה הטוב... שאמשיך? (ושוב, בעלי יודע, אבל בשביל שלום בית, משפחה ושמירתו כעובד בחברה שלו...)
 
למעלה