מקור המילה מתואר במערכון – שם בנו של יפת
"בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס" (בראשית י, ב)
שמות צאצאיו של נוח הם (בחלקם) שמות של מדינות / אזורים / עמים באזור (הרי הם בעיקרון הדור שאחרי המבול ומהם יצאו כל האנושות) ביניהם: שם (עמים שמיים, שפות שמיות), מדי, יוון, אשכנז, כוש, מצרים, כנען, שבא...
http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0110.htm
לפי מילון ספיר "תירס" היה כינוי לטורקיה, המדינה שממנה הגיע התירס למזרח אירופה (מדרום אמריקה כמובן):
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1064772
לגבי ההגייה, העברית (בהגייה המזרחית שנבחרה, בשונה מההטעמה האשכנזית) היא שפה מלרעית, וזו בררת המחדל. כלומר למעט מילים מסוימות שהן מלעיליות במשקלן (כמו ילד, תכלת, דואר וכיו"ב) מילים עבריות הן מלרעיות (כך גם: גלידה, כובע, אצבע, קרקע, ארבע, שמונה...).
