השבוע שלי
אז הטוב והרע משולבים יחדיו...
מיום א' הכלבה הפסיקה לאכול. היא גם ככה לא אכלנית גדולה, וחשבנו שהיא סתם עושה קונצים, אז הנחנו שהמרד יעבור לה. מה גם שהמצב רוח היה טוב אז לא דאגנו. אבל הימים עברו-והכלבה בשלה. נותנים לה אוכל פעמיים ביום-והיא לא טורחת לקום מהמיטה. מחזיקים את הרצועה וניגשים לדלת-וצריך ממש לשדל אותה לצאת. הקצבנו לה עד יום א' וממש לא האמנו שנגיע ליום הזה והיא עדיין לא תאכל...
ביום שישי היינו בצפון והמצב היה כבר ממש רע, עד כדי כך שהאחות של א' שמתעבת כלבים ממש דאגה לה. היא הייתה אפטית לחלוטין וסרבה לאכול אפילו טונה.
היינו על סף לקבוע תור לוטרינר בחיפה, ובסוף בהתיעצות עם אחותי (וטרינרית בעצמה) החלטנו לוותר, אז קבעתי ליום א' בבאר שבע. זו הפעם הראשונה שרק חיכיתי שהסופ"ש יגמר...
אתמול בערב הגענו להורים שלי ואחותי ראתה שאיכשהו היא לא מיובשת, אין לה חום וחיצונית הכל תקין. אבל נשבר הלב לראות אותה ככה. היא גם ככה מהסוג שבולטות לו כל העצמות-ונראה לי שהיא חזרה למשקל שהיא הייתה בו כשהבאנו אותה מהרחוב.
והיום... מהפך! אכלה קצת מהאוכל, קיבלה אותנו בקפיצות ובליקוקים, קרקרה סביבנו כשישבנו לאכול צהריים ואפילו חזרה לנהום על כלבים ברחוב
אז היה רע השבוע כי ממש דאגתי-דאגה שהתגברה ככל שחלפו הימים-והטוב הוא שהתינוקת שלי מרגישה יותר טוב!
לא נורא-הפרויקט שאני עובדת עליו בעבודה. יש מליון שינויים וכבר לא נעים לי מהאנשים שאני עובדת מולם.
מה התוכניות: היינו בבר מצווה ביום חמישי שהייתה מושקעת בטירוף והייתה האירוע שהכי נהניתי בו מאז החתונה שלי. המקום נקרא "הנמל עשרים ומשהו" (אני לא זוכרת עשרים וכמה, אולי 21). יש שם גם מקום לאירועים וגם מסעדה. האוכל מועלה!
בשישי נפגשנו עם חברים ובעיקר היינו בבית. מהמפגש עם החברים אני יכולה להמליץ על "קפה בריסל" (ושוב... אני לא בטוחה שזה אכן בריסל אבל נראה לי שכן...) - בית קפה קטן ווינטג'י עם התמחות בקרפים.
היום היינו בסקי בגלבוע והמקום מוזנח בטירוף. זו הפעם השלישית שלנו שם ויש התדרדרות מפעם לפעם. לא נראה לי שנחזור.
אבל מסעדה קימל בגלבוע אם מישהו מגיע לאיזור-מומלצת ביותר! חגגנו שם פעם אירוע והיום ישבנו לשתות קפה אחרי ה"סקי" והשירות נהדר!
ועכשיו אני הולכת לשנ"צ לפני שיוצאים דרומה..