עוד שאלה לגבי זכויות יוצרים

[נטע....]

עוד שאלה לגבי זכויות יוצרים

באתר ישראבלוג מתפרסמים בלוגים (יומנים אישיים) של גולשים. בתחתית כל בלוג רשום שהזכויות יוצרים שמורות לאותו כותב בלוג. השאלה היא: אם מישהו כותב בבלוג שלו, ציטוט ממקור אחר, או שיר שלא הוא כתב, האם זה חוקי, להגיד גם אז שהזכויות שמורות לאותו כותב בלוג? לדוגמא: הבאתי שיר לבלוג שלי, וציינתי את שם המחבר. אבל בתחתית העמוד רשום: כל הזכויות שמורות לנטע. האם זה לא יוצר בעייתיות?

 

[עו~ד דורון זיסו]

לכתיבת האזהרה אין משמעות משפטית

אם יש לי חצר ואני כותב שלט ותולה אותו בשער, ועל השלט רשום, כל רכב שנמצא בחצר זאת הינו בבעלות דורון זיסו, ונניח שאת באה ומחנה את היאגואר שלך בחצר שלי, האם זה מעביר את הבעלות ליגואר שלך אליי? בוודאי שלא. העתקת יצירה שלמה שיש לגביה זכויות יוצרים, או עיקרה (גם אם השיר קצר) ללא רשות בעל הזכות, הנה פגיעה בזכויות היוצרים. ציטוט איננו פגיעה בזכויות יוצרים. כמובן שיצירה שאין בה זכויות יוצרים, ניתן לפרסם באופן חפשי.

 

[עו~ד דורון זיסו]

הבהרה ותיקון קל

כשאני קורא את הכותרת של הודעתי הקודמת, אני מתרשם שהיא עלולה להטעות מעט. כוונתי שהודעת בעל בלוג שמפרסם בתוכו יצירות שהזכויות בהן לא לו, כי כל הזכויות שמורות לו, לא יכולות להקנות לו זכויות. באשר לחלקים בבלוג שהם יצירתו, בוודאי שיש לו זכויות יוצרים בהם, ולהזהרה יש משמעות מסויימת, כי יש בה כדי להבהיר לאנשים אחרים שאינם רשאים להעתיק ולפרסם חלקים מאותו הבלוג ללא רשות בעל הזכות. הרבה מאד בוני אתרים מעלים הזהרות לא נכונות, נתקלתי הרבה מאד פעמים בהזהרה באתרים אמריקאיים, בה נאמר: "העתקה מאתר זה אסורה וכל המעתיק עובר עבירה..." אזהרה זאת לא נכונה, שכן כפי שהובהר כאן בעבר מספר פעמים, ישנן הגנות מסויימות ו"הורדת" קובץ למחשב אישי למטרה פרטית לא מסחרית איננה פגיעה בזכויות יוצרים.

 

[עופר בן אברהם]

העתקה למחשב היא כן הפרה

העתקת יצירה מוגנת למחשב בלי הסכמת בעלי הזכויות, היא הפרת זכות יוצרים, גם אם היא נעשית לצרכים פרטיים. ההגנה, שמעניק החוק למעתיקים לצרכים פרטיים, מוגבלת להעתקת יצירות לקלטת, והחוק מציין במפורש, כי התקן המיועד לשימוש במחשב לא ייחשב קלטת. ראה סעיף 3ג לפקודת זכות יוצרים והגדרת קלטת, שלוש שורות מעל כותרת הסעיף. בנוסף לכך מגן החוק על מי שמעתיק יצירה לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית (סעיף 2 (1) (i) לחוק זכות יוצרים). הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.

 

[עו~ד דורון זיסו]

על מנת שמעשה יהווה הפרה/עבירה

יש צורך בהוראת חוק שיקבע את האיסור. אני חוזר לדוגמא שנתתי ואני מפרט אותה מעט: מעשה בשני אנשים וירטואליים ואין כל קשר בינהם ובין אנשים מציאותיים. עופר מצלם עץ דובדבן בפריחתו בצילום דיגיטלי. הוא מעלה את הצילום לאתר אינטרנט שלו. באותו העמוד, כותב עופר: "כל הכויות שמורות לעופר. המעתיק צילומים מאתר זה מפר זכויות יוצרים וצפוי לעמוד לדין. דורון גולש לאתר של עופר, רואה את הצילום ומעתיק אותו למחשב הביתי שלו. היות והוא מאד אוהב את הצילום, הוא אפילו מציב אותו כטפט לשולחן העבודה שלו. האם דורון הרר זכויות יוצרים או "רואים אותו כאילו הפר זכויות יוצרים"? אם כן, מכח איזה סעיף חוק? האם דורון עבר עבירה ואם כן על איזה סעיף חוק? לטענתי לא קיים איסור על מעשה זה ועל כן אין כל צורך לדון בשאלת קיומה של הגנה. שאלתי היא

 

[עופר בן אברהם]

ההעתקה היא ההפרה

לפי סעיף 2 (1) לחוק זכות יוצרים, "רואין זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות-היוצרים". לפי סעיף 1 (2) לחוק, זכות יוצרים היא "זכות-יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה..." מכאן שבדוגמה שהבאת דורון הפר זכות יוצרים בכך שהעתיק בלי רשות את יצירתו של עופר (עשה מעשה, שהזכות היחידה לעשייתו נתונה לבעל זכות היוצרים). העתקה כאמור אינה עבירה פלילית (העבירות מפורטות בסעיף 3 לפקודת זכות יוצרים), אך היא עוולה (עבירה אזרחית) מכוח סעיף 6 (1) לחוק, הקובע: "אם הופרה זכות-יוצרים באיזו יצירה, הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה, יהא בעל זכות-היוצרים זכאי לכל התרופות האזרחיות, בדרך צו-מניעה, צו-איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות, ובכל דרך אחרת, הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות". אגב: תגובתך (על המסך שלי בכל אופן) מסתיימת במלים "שאלתי היא" בלי שום המשך ובלי שום סימן פיסוק אחריהן. איני יודע אם בטעות מדובר או בתקלה טכנית, שמונעת ממני לקרוא את תגובתך המלאה. הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.

 

[עו~ד דורון זיסו]

יש כאן כמה בעיות

האם צילום דיגיטלי הוא יצירה אומנותית? כן, אך איזה סוג? עד כמה שביררתי הוא לא תוכנה (אגב יש כאלה שטוענית שכל מיני קבצי מחשב הם גם תוכנות ויש כאלה שטוענים שלא) "יצירה אמנותית" כוללת עבודות ציור, שרטוט, פיסול ומלאכת-אמנות ומעשי-אמן אדריכליים ופיתוחים וצילומים; "פיתוחים" כוללים כתובות-קעקע, פיתוחי-אבן, חיתוכי-עץ, חיקוקים ושאר יצירות כיוצא בזה, פרט לצילומים; "צילום" כולל צילומי ליתוגרף וכל יצירה הנעשית ע"י פרוצס הדומה לצילום; האם צילום דיגיטלי הוא בכלל צילום כמשמעותו בחוק? הרי אין לו "נגטיבה". נגיד שכן. עכשיו החוק אומר שזכות ההעתקה היא זכות יוצרים. כאשר עופר העלה את הצילום הדיגיטלי לשרת ולאתר שלו והזהיר את הציבור לא להעתיק, הוא למעשה הביא אותם להעתקה ובו זמנית אמר שהוא איננו מרשה זאת. הגלישה בעמוד האינטרנט היא למעשה העתקה. הרי כשדורון "גלש" לאתר של עופר, הוא לא קם מהכיסא שלו ולא הלך לשום מקום, המחשב שלו בעזרת הדפדפן שלח פקודה שהיא בקשה לשרת, השרת עפ"י פקודה של עופר, אישר יצירת עותק של עמוד האינטרנט מהאתר שלו במחשב האישי של דורון. באותו הרגע, התבצעה העתקה והעתק של התמונה נמצא בזיכרון של המחשב של דורון. אם דורון משאיר את המחשב דלוק ולא סוגר את החלון עם אותה תמונה, ההעתק נשאר להרבה מאד זמן במחשב של דורון. חשוב לזכור שעופר פרסם את התמונה באתר והוא רצה שגולשים רבים יראו אותה, אך מצד שני הוא כתב שהעתקה מהאתר אסורה. העיון בתמונה הדיגיטלית, לא יכול להעשות ללא העתקתה. פרדוקס. החוק העתיק הזה הותאם להתמודד עם תוכנות, אך לא אם יצירות דיגיטליות שאינן תוכנות. ~~~~~ אגב, אכן המילים "שאלתי היא" מופיעים ולא במקום שהיו צריכים להיות, וגם במקום המילה "זכויות" יצא לי "כויות"

 

[עופר בן אברהם]

רשות מוגבלת לעומת רשות גורפת

1. על-פי המבחנים שבפסיקה, כל חיבור, שהושקעו ביצירתו, ולו מעט, עמל, ידע, מיומנות וכישרון, הוא יצירה. החיבור צריך להיות גם מקורי במובן זה, שיהא פרי עמלו של מחברו, ולא העתק חיבור של מישהו אחר. אם הצילום הדיגיטלי בדוגמה שלך עומד במבחנים אלה, הרי שהוא יצירה, ואין זה משנה על איזה מסוגי היצירות המפורטות בחוק הוא נמנה. 2. גם אם מבחינה טכנית עצם הצפייה באתר היא העתקה, הרי שזו העתקה ברשות בעל הזכויות, והיא מוגבלת למשך השהייה באתר. אין זו רשות גורפת להעתיק את היצירה העתקה ממשית, כך שהעותק יופרד מהאתר ויימצא ברשות המעתיק בכל עת. 3. העובדה, שעופר (בדוגמה שלך) מעוניין בכך שכמה שיותר אנשים יצפו בתמונה, אין פירושה שהוא מתיר גם להעתיקה העתקה ממשית. שהרי כל יוצר מעוניין (בדרך כלל), שכמה שיותר אנשים יצפו ביצירתו (או יאזינו לה וכדומה). אולם היוצר מעוניין גם, על-פי רוב, להרוויח מיצירתו, ולצורך זה בעיקר נועדו חוקי זכויות היוצרים.

 

[עופר בן אברהם]

תוספת קטנה

בעצם אפשר להתמודד עם טענותיך גם בדרך השלילה, לאמור: אם העתקת יצירה מוגנת למחשב לצרכים פרטיים אינה הפרת זכות יוצרים, על שום מה טרח המחוקק לציין, שהעתקה כאמור לקלטת לא תיחשב הפרה, ומדוע הדגיש, שהתקן מחשב לא ייחשב כקלטת? הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.

 

[עו~ד דורון זיסו]

כמה דברים

ראשון: לא אמרתי שצילום דיגיטאלי איננו יכול להיות יצירה, אלא רציתי לנסות לראות איזה סוג יצירה. עובדה היא שהמחוקק הגדיר תוכנה כיצירה ספרותית ולא מצא לנכון ליצור סוג חדש של יצירה. יש לסוג היצירה חשיבות, מכיוון שההגנה לסוגי היצירות השונות אינו זהה. שנית, אמרתי שבניגוד להיגיון, צילום דיגיטלי כנראה אינו "צילום" ולא "פיתוחים". יתכן שהוא יצירה אומנותית ויתכן שהוא יצירה ספרותית. שלישית, לדעתי ההסבר להבחנה שנוצרה בין קלטת להתקן מחשב נובעת בין היתר מכך שמעשה החקיקה בתחום זכויות היוצרים נעשה טלאים טלאים, בהתאם להתפתחויות טכנולוגיות מסויימות. שני: העתקה למדיה מול העתקה לזיכרון וירטואלי של מחשב. לטעמי, איסור גורף של העתקה עלול להוות "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". זאת דרך אגרסיבית להפוך אנשים תמימים למפרים. אם פתחתי עמוד אינטרנט ונפתחה לי תמונה, התמונה יכולה להישאר בקבצים הזמניים שלי גם אחרי שיצאתי מהאתר. במידה מסויימת זה מזכיר לי את השיטות של האנשים האלה שמסתובבים ברחובות, אני פגשתי אותם בעיקר במערב אירופה, שניגשים אליך עם חיוך גדול, תוקעים לך איזו מתנה ביד, איזה ספרון או איזה זר פרחים קטנטן, אומרים לך, "רציתי לתת לך מתנה" ואחרי שאמרת תודה רבה, שואלים אותך אם אתה מוכן לתרום לאיזה אירגון שהם חברים בו. אני חושב שגם בעל זכויות יוצרים חייב לנהוג בתום לב כלפי הקהל, אם הוא רוצה שלא יעתיקו, שיציב הזהרה לפני ההגעה לעמוד היצירות שלו, לא להכניס לך את היצירה למחשב ואחר כך להגיד לך שיש איסור מוחלט להעתיק.

 

[אוקספורד]

ומה ההבדל

בין העתקה אוטומטית כזו של התמונה "לקבצים הזמניים" במחשב ובין העתקה מכוונת שמבצע מי שצופה בתמונה כדי להקים אותה מחדש באתר אינטרנט אחר שהוא הכין? האם בהעתקה מכוונת כזו הוא מבצע עוולה?

 

[עופר בן אברהם]

הרשות

ההעתקה האוטומטית, הנובעת מעצם הגלישה באתר, היא העתקה ברשות. העתקה בלי רשות, המכוונת להעביר את התמונה לאתר אחר, היא עוולה.