עוד שאלה על נושא שהוא מרתק ומסקרן אותי

עוד שאלה על נושא שהוא מרתק ומסקרן אותי

איך בדיוק נקרא כל הנושא הזה של " צורת הרחובות " ,
הכוונה בתור פרט מתוך התכנון העירוני.
וכמה ממכם כאן אם בכלל, מכירים דגמים של צורת רחובות.
מאוד אשמח לשמוע קצת פרטים על הנושא הזה.
 

משה12333

New member
יש הבדל גדול בין עיר ותיקה שהתפתחה מישוב כפרי (רוב הערים)

לבין עיר חדשה שהוקמה יש מאין.

בעיר ותיקה, תמיד תמצא במרכז העיר דגם של שתי וערב. הרחובות מתחברים בזווית ישרה אלה לאלה. מרכז העיר תמיד כולל רחוב אחד רחב וארוך. רחוב זה הוא השדרה ההיסטורית של העיר וממנו הישוב הכפרי התחיל להתפתח. עם הזמן, התחברו אליו רחובות צרים. כל הרחובות הצרים מתפצלים מהשדרה הראשית וכולם אנכיים או מקבילים לה. לעיתים יש יותר משדרה ראשית אחת.
עם המעבר לאופי עירוני, נסללו בכל הרחובות הקטנים כבישים חד-כיווניים וחנויות רבות החלו להופיע לכל אורכם. מרכז העיר הישן מאופיין ברחובות של חנויות.

בעיר חדשה או בשכונה חדשה, המצב הוא שונה. יש תכנון ולא התפתחות הדרגתית.

בעיר חדשה, יש הפרדה ברורה בין אזורי העיר: שכונות מגורים, אזורי מסחר ותעסוקה, אזורי בילוי ונופש, אזורי קניות, אזורי משרדים לקבלת קהל. כל אזור מתוכנן לפי ייעודו והרחובות הם רחבים מאד. הרחובות מתוכננים בצורות שונות: מעגליים, מפותלים, אלכסוניים ולא בצורת שתי וערב צפופה. הרחובות הם לרוב בצורת מעגל שמתחיל ומסתיים בכיכרות תנועה שממוקמים בכבישים הראשיים. גם הכבישים הראשיים בנויים בצורה מעגלית ולא ישרה.
המאפיינים הבולטים בעיר חדשה הם ההרגשה של חוסר הצפיפות, המרחבים הפתוחים והכבישים הרחבים.

 
התכוונתי לצורה של תכנון הרחובות

פעם חשבו ש-בכל עיר גדולה צריך לדחוס את הכל במרכז העיר ומשם כל העניינים יתפשטו כלפי השוליים. היום בגלל הגודל העצום של הערים יש יותר מחשבה ליצור
" רובעים קטנים " שהם מתפקדים כמו ערים בפני עצמם.

בכל אופן -
התכוונתי אל צורת התכנון של הרחובות.
בספר " שכונה-מדינה " (בלי לעשות פירסומת) של המעבדה לעיצוב עירוני בדיוק מדובר על הדברים האלה. שם מוצגים לך 3 דגמים שאחד מהם הוא רשת עירונית של " שתי וערב " ושל " קווים מקבילים, אלא שהם שכחו להזכיר שיש עוד כמה " דגמים " כגון: " אשכול " שבו ישנם רחובות הולנדים קטנים מחוברים אל כביש ראשי.

מבחינה תחבורתית -
ניסו לעשות ב- HAMBURG משהו בסגנון כזה ש-כל הרחובות הקטנים הם חד-סטריים ונשפכים אל הרחובות הראשיים שהם דו-סטריים
 

asifp

New member
מזמן לא הגבתי לך

אבל מה שעושה אוסף של בתים ושימושי קרקע לעיר פורחת, זה גריד צפוף ומעורב שימושים, המקושר בצורה מיטבית עם שאר חלקי העיר והמטרופולין, מבלי עיקולים הזויים ורחובות ללא מוצא שמובילים למחסני שינה אקראיים וכעורים.
&nbsp
חומוס ממטמטם, מציע לך לחפש חומר ברשת על הנושא של GRID (גריד) עירוני, על מנת שתוכל להבין את החשיבות שעומדת מאחורי ניסיון ליצור עיר בשיטת שתי וערב אורתוגונליים איפה שניתן.
&nbsp
 

משה12333

New member
אתה מתאר מרכז עיר ותיקה באופן חיובי אבל כולם בורחים היום

ממנו.

הדיירים עוברים ממרכז העיר הישן לשכונות מגורים מרוחקות והעסקים עוברים לקניונים ולמתחמי קניות פתוחים בשכונות המגורים החדשות או באזורי הבילוי והמסחר החדשים.

לדיירים נמאס מהרעש ומהחיפוש האין-סופי אחר מקום חנייה ולבעלי העסקים נמאס מהסיבוך בקבלת סחורה ע"י משאיות ומבריחת הלקוחות לעסקים בקניונים. הלקוחות היום מגיעים לבילויים ולקניות ברכבם הפרטי. המשאיות תמיד נאלצות לחסום את התנועה כי אין להן מקום לפריקת סחורה.

הפרדה בין מגורים לעסקים היא הכרח היום כי השילוב ביניהם כבר לא מתאים לעידן הרכב הפרטי.

(מרכזי הערים הותיקות הפכו למקומות עם בניינים ישנים ריקים שבהם גרים בזול עובדים זרים מאפריקה וממז' אסיה בדירות מפוצלות).

 
אתה מתאר מצב שהוא קיים בעולם המערבי או המודרני

בעולם המזרחי או בתקופות ישנות יותר ,
לא היו " מקומות מסחר מרוכזים " כמו :
" קניונים , פסאג'ים , ומרכזים מסחריים "
ואנשים גרו יותר ברחובות שהם נועדו להולכי רגל בלבד
ופחות לאמצעי תחבורה .

אז נכון שהיו תקופות שלא היו הרבה אזורי תעשייה
והיו גם מפעלים בתוך שכונות מגורים,
או להיפך - בתים בתוך אזורי תעשייה ............
אבל באופן כללי - גם היום אתה תראה " אי של שקט "
בתוך ליבו של כרך סואן.
 
ישנם ערים עתיקות שבהם יש לא פחות איכות חיים

אם תיקח למשל את " מרוקו " שזה אומנם מדינת עולם שלישי,
אבל יש שם ערים עתיקות ענקיות שאתה יכול ללכת שעות
ובימקום קניונים יש לך המון המון: " שווקים " שבהם אתה יכול למצוא הכל.
והתחבורה שם היא באמצעים מיושנים ( כירכרות / חמורים )
וממש לצידם קיימות ערים חדשות מודרניות שהוקמו בתקופות קולניאליות.
אבל בשביל הולכי-רגל שהם " לא מתעצלים " זה תענוג ! .
 

ש מים

New member
אאה... אז הוא מתכוון לגריד...

כל הכבוד לך שהצלחת לרדת לסוף דעתו (אני לא הבנתי למה הוא התכוון).
הייתי יכול לחתום על כל מה שכתבת לולא המשפט: "אבל מה שעושה אוסף של בתים ושימושי קרקע לעיר פורחת, זה גריד צפוף ומעורב שימושים, המקושר בצורה מיטבית עם שאר חלקי העיר והמטרופולין, מבלי עיקולים הזויים ורחובות ללא מוצא שמובילים למחסני שינה אקראיים וכעורים". זו דיעה פרטית שלך. יש שסבורים אחרת (אני למשל מוצא שיש ייתרונות באזורים שקטים ומעוטי תנועה, גם בעיר רועשת ואינטנסיבית. אני בעד הטרוגניות מירבית ומתן אפשרויות בחירה רבים ככל האפשר. זה יוצר בעיני עיר איכותית. אבל - שוב - זו דיעה פרטית שלי...)
 
בסדר אבל איך קוראים ל-" ילד " בשמו הפרטי

את כל המידע שאתה הסברת לי אני מבין.
אבל איזה " דגמים " יש לרחובות כאלה והאם יש להם שם בכלל .....

את הדגם של " GRID " כולנו מכירים.
מה לגבי כל השאר ,
 

משה12333

New member
כל הזמן מומצאים דגמים חדשים של רחובות כי האנושות מתפתחת

והרחוב צריך להתאים את עצמו לצרכים חדשים כל הזמן.

לדוגמא, היום נפוצים בשכונות החדשות מתחמים סגורים של מגדלי מגורים (לא רק יוקרתיים). הדגם החדש הזה מצריך דגם חדש של רחוב. משני עברי המתחם נסלל כביש ללא מוצא מהרחוב הראשי. הכביש מוביל אך ורק לשערים החשמליים של הכניסות למתחם. במתחם עצמו אין אספלט אלא אבנים משתלבות והוא משופע בחניות רבות תת קרקעיות. מגדלי המגורים שבמתחם מסודרים בד"כ בצורת עיגול ובמרכזו יש גינה גדולה שמשמשת את התושבים.

ברחובות פתוחים חדשים של וילות או קוטג'ים, היום גם אין אספלט בכביש אלא אבנים משתלבות כדי לשוות לרחוב אופי כפרי (וגם כדי להוריד את מהירות הנסיעה בו).

הרחובות שבהם יש בתי ספר גם השתנו לאחרונה. מוצבים בשני הקצוות שלהם תמרורים שאוסרים על כניסת רכבים פרטיים בשעות הבוקר. מותקנים בהם פסי האטה והחידוש האחרון הוא חניית "נשק וסע" מול השער של בית הספר להגעת תלמידים ברכבי הוריהם. עידן הרכב הפרטי כפה בניית מתחמי בתי ספר שמרוחקים מבנייני/מגדלי המגורים החדשים ולכן הרחוב מותאם לכך.

בשכונות החדשות גם נפוץ השימוש במעגלי תנועה רבים ולא בצמתים עם תמרורים/רמזורים כמו במרכז העיר הישן או בשכונות המגורים הותיקות.

יש היום חניות ייעודיות בצד הכביש לאופנועים/קטנועים כי אסור להם יותר לחנות על המדרכה. יש חניות ייעודיות למיזמי השכרת רכבים שיתופיים. יש מתקנים לחנייה ולקשירה של אופניים שיתופיים.

על המדרכות יש סימונים של מסלולי הליכה/ריצה/רכיבה. בגינות, משטחי גומי החליפו את ארגזי החול ואת הדשא שהיו פעם מתחת למתקני השעשועים. יש ברחוב תמרורים שמזהירים בעלי כלבים מאי איסוף גללים ויש מתקנים של שקיות לאיסוף גללים.

יש ברחוב "מרכזי מחזור" קטנים שכוללים מתקן לפסולת זכוכית, מתקן לפסולת ניר, מתקן לבגדים משומשים, מתקן לבקבוקי פלסטיק ומתקן לסוללות משומשות.

יש צמתים שהופכים למעגלי תנועה, יש מעגלי תנועה שמורחבים למעגלי תנועה גדולים של שני נתיבים, יש מעגלי תנועה שהופכים לצמתים מרומזרים ויש צמתים שבהם התמרורים מוחלפים ברמזורים.

יש רחובות שאסור לחנות בהם בשעות הבוקר ויש רחובות שמותר רק לרכבי אספקה לחנות בהם.

יש רחובות שמיועדים להריסה ולהרחבה.

יש רחובות שהתנועה בשבת אסורה בהם ע"י תמרורים או מחסומים.

יש מכל סוג. אם תחפש לכל דגם רחוב שם ייחודי, אז ברגע שתמצא הרחוב ישתנה לדגם אחר ותאלץ למצוא לו שם חדש.

הרחוב מייצג את השינויים האין-סופיים בבני האדם שמשתמשים בו.

 
" נשק ו-סע " כבר לא רלוונטי יותר

היה פעם ניסיון של " נשק ו-סע " לעשות גם עם תחנות רכבת
וראו שזה לא הולך.

התכוונתי לומר ש-כמו שהיה את הדגם של " שתי ו-ערב "
לתכנון של מתחם מסויים.
אז ככה ישנו למשל דגם שהוא נקרא: " אשכול " או " ענף "
שזה רחוב ראשי שאליו מתחברים רחובות קטנים ללא-מוצא.
 

משה12333

New member
היום, הכל גמיש. אין כללים מקובעים כבעבר. הכל מעורבב עם הכל

לפי הצורך ולא לפי עקרונות של דגם מסויים.

גם, היום השינויים הם בתדירות גבוהה מאד. הרחובות משתנים במהירות כי המציאות מכתיבה זאת.

בתים נהרסים, כבישים מתבטלים, כבישים חדשים נפרצים, מגדלים מופיעים, בניינים נהרסים, מרכזי קניות מוקמים, גינות מוקמות, גינות מתבטלות, בניינים מתרחבים, מוסדות מתרחבים, גשרים נבנים, מגדלים מוגבהים, צמתים מוקמים, מעגלי תנועה מוקמים, טיילות מוקמות.

הכל היום הוא אתר בנייה/הריסה אחד גדול, בכל מקום.

 
מדברים היום על " עירוב שימושים "

למרות שאני לא הצלחתי להבין מה בדיוק רוצים,
כי נראה לי שזה לא משהו חדש, אלא רעיון להחיות
משהו די מיושן שהיה פעם.

עובדה ש-רוב האנשים אוהבים לטייל ב-רחובות מסחריים
ולא לחפש כל הזמן את המרכז קניות שבו תמצא את אותם החנויות
וחוץ מזה לא תמצא שם שום דבר אחר מלבד זה !
 

משה12333

New member
רוב האנשים אוהבים לטייל היום בקניונים ולכן הקניונים פורחים.

הקניונים ומתחמי הקניות הפתוחים הענקיים שבשולי הערים ובאזורי התעשייה שינו את תרבות הבילוי והקנייה בישראל.

בתי הקולנוע כבר לא נמצאים היום ברחוב אלא בקניונים. מסעדות ובתי קפה נמצאים היום בקניונים. "מופעי רחוב" של ליצנים, קוסמים, כוכבי ילדים, זמרים, נמצאים היום בקניונים.

השקות אופנה, השקות של ספרים, השקות של תכשיטים, השקות של מותגים, מתבצעים היום בקניונים.

הרחוב המסחרי אינו יכול להתחרות בשירות שהקניון מציע לקונים ולמבלים בו.

הרחוב המסחרי לא יכול להציע חנייה חינם בשפע, אבטחה, ניקיון סביב השעון, חדרי שירותים, מיזוג אוויר, מוסיקה מרמקולים, אוויר נקי.

הרחוב המסחרי מציע חיפוש אין-סופי אחר מקום חנייה, פיח, עשן, רעש ולכלוך. המאפיין רחוב מסחרי הוא ערימות הקרטונים שמונחים על המדרכה בימי הפינוי והמשאיות פורקות הסחורה שחוסמות תמיד את התנועה ברחוב.

 
לא כל בתי הקולנוע הם בקניונים

בתי קולנוע כיום הם " רשת סניפים " ולא משהו מקומי כמו פעם.
ולא כולם בתוך מרכזי קניות אלא באזורי בילוי ,
אלא בתור : " בתי קולנוע קטנים יותר " עם פעילות מסחרית .

והיום כל אזורי-התעשייה מתוכננים בתור " מרכזי עיר משניים "
עם רחובות מסחריים.
או שהם עוברים " הסבה " אל אזור עם שהוא עם פעילות של
" תעשיה-משרדים-מסחר " .
 
אזורי תעשייה עצמאיים

רק " אזורי תעשייה עצמאיים " שהם נמצאים מחוץ לערים
הם נטולי רחובות מסחריים
 

משה12333

New member
לא תמצא היום אזור תעשייה בישראל שאין בו קניון או מרכז קניות

פתוח או מרכז של מסעדות או מתחם בילוי של פאבים ומועדונים.

אזורי התעשייה משמשים היום למגוון צרכים. כל התפיסות התכנוניות של פעם השתנו והיום אין הגדרות מקובעות. הכל מעורבב עם הכל, לפי הצורך.

היום גם הכל משתנה במהירות. חברות שפושטות רגל נוטשות מבני היי-טק ואז פתאום המבנה מוסב למרכז קניות או לסוכנות רכב, למשל.

כל הזמן יש שינויים בכל מקום בארץ.

 
אזורי היי-טק מוקמים היום לצד אזורי תעשייה ישנים

בחיפה למשל הרסו שטח של מבנים במפרץ חיפה שבו שכן מפעל חקלאי
לצורך הקמתו של אזור היי-טק לצד אזורי תעשייה ישנים הרבה יותר.

ישנם מרכזי קניות היום שהם ממש עם רחובות מסחריים כמו למשל כל
" הפאואר סנטרים " או " ה-ישפרו סנטרים ".

אזורי התעשייה העירוניים החדשים נמצאים לצד " כבישים מהירים "
עם תחנות רכבת והם מתוכננים להיות בתור: " מרכז עסקים משני "
לצד " מרכז העסקים הישן " שהוא קיים במרכזי הערים.
ככה זה לפחות בעולם המערבי.

בעולם השלישי או ברוב מדינות המזרח אתה תראה תופעה של
המון אזורי תעשייה קטנים בתוך הערים הגדולות.
מה שהיה בעיקר פעם בתוך ירושלים או תל-אביב בעיקר.
פעם גם היו המון " בנייני רכבת "
( כגון : " קרית המלאכה / בית מרכזים " בתל-אביב )
שהם הכילו המון מפעלים קטנים בתוכם.
 

משה12333

New member
מתחמי הפאוור סנטר החדשים הם לא רחובות מסחריים אלא הם

קניונים פתוחים. הם נועדו להחליף את הרחובות המסחריים שבמרכזים הישנים של הערים. מטרתם היא לאפשר חנייה חינם בשפע לקונים ולמבלים ואכן רוב שטחם הוא מגרש חנייה ענק. המתחמים גם מאפשרים פריקת סחורה נוחה בכניסות נפרדות ע"י משאיות, ללא הפרעה לחניית הקונים והמבלים במקום.

הקניונים בעצמם גם נועדו להחליף את הרחובות המסחריים הישנים והם בעלי דגם של רחובות מסחריים בקומות, אחד מעל השני, עם חנייה חינם בשפע וגישה נוחה עם מעליות משא נפרדות לספקים שמביאים סחורה במשאיות היישר מחניית הספקים הנפרדת.

כך בונים היום אזורי קניות ובילוי, בעידן הרכב הפרטי.

בישראל, יש חשיבות נוספת למתחמי הפאוור סנטר שנמצאים בשולי הערים כי הם יכולים להיות פתוחים בשבת ללא התנגשות עם חוקי העזר העירוניים שאוסרים על פעילות מסחרית בשבת במרכז העיר כדי לא להפריע למנוחת התושבים במקום וכדי לא לפגוע בפרנסת בעלי העסקים שלא פתוחים בשבת מטעמי כשרות ושמירת מסורת.

 
למעלה