עוד שאלונת למבינים בבודהיזם

עוד שאלונת למבינים בבודהיזם ../images/Emo13.gif

משיחה עם חבר שמבין בעניין עלו לי מספר שאלות.. הוא טען, שההבדל בין הבודהיזם להינדואיזם הוא שהבודהיסטים מאמינים שאם תקלפו את כל המסכות של ה"אני", האישיות, לא ישאר כלום - ולכן הם לא מאמינים ב"אלוהים". (שהרי תפישת הנשמה כרסיס אלוקי מעידה על קיום האל).. אלו שמאמינים בקרישנה, מאמינים שמתחת למעטה האני הנמוך והכוזב ישנו אותו רסיס קרישנה- הנשמה שהיא חלק מהכל ולכן ישנו ריבון - קרישנה 1. האם הקביעה הזאת מדוייקת? 2. איך מעמתים בין שתיהן? (חחח - היינו - מי צודק?..) תודה לכל הנכונים לעזור אוהב ינון
 
בבודהיזם

לא קיים מושג ה"אטמן", מושג הנשמה בהינדו - לכן בבודהיזם קיים המושג "אנאטמן" (אין נשמה). לפי הבודהיזם, הטבע האמיתי של כל הדברים הוא ריקות, emptiness, גם ל"אני" לכאורה, וכי הטבע של ה"מיינד" (לא במובן של מח, אלא אוסף החוויות וההתייחסות אליהן) הוא לשקף את היקום כמו שהוא. כך שכשאר נפטרים מהבורות (שהאגו הוא ייצוגה הגדול ביותר) - מגיעים להארה, לנירוונה. אכן, בבודהיזם לא מאמינים ב"אל יוצר" ש"מחלק נשמות". לגבי קרישנה - מהמעט שאני יודע, מה שכתבת זה נכון. מה זאת אומרת מי צודק? אי אפשר לבדוק את זה, לפחות לא מהיכן שאנו נמצאים. אתה רוצה לדעת מי מהם צודק? לך באחת הדרכים עד שתגיע למסקנה... רק כך אפשר לבדוק משהו.
 
הריקות בבודהיזם

אינה ריקות של שומכלום, אלא התנקות מכל מה שהאדם נאחז בו וכל מה שמתעתע בו. התנקות כזו מאפשרת לפוטנציאל הבודהא הגבוה יותר של האדם להתגלות. מכאן אני מבינה שזוהי ריקות של כלי ולא ריק.
 
תודה על ההבהרה, אבל

השאלה היא האם הבודהיזם מאמין בנשמה, שהיא חלקיקו של האלוהות. האם הבודהיזם מאמין בכלל באלוהות? לאחר שהסרנו את הכל, ונשאר הכלי הריק - מי הוא? ולמה הוא מחובר? תודה ויום מקסים אוהב ינון
 
בבקשה, אבל

זה מוזר, ואף פעם לא חשבתי על כך, אבל הנושא לא הוזכר בספרים על הבודהיזם שקראתי.
 

sravaka

New member
אלוהים ונשמה

בבודהיזם לא מקבלים שיש בנו איזושהי ישות נצחית, עצמאית, שקיימת בזכות עצמה (אם כך אתה מגדיר נשמה). עצם ההבנה שאין "אני" כזה היא השחרור מהסבל. אל ההבנה הזו מגיעים דרך התבוננות פנימית ע"י מדיטצית ויפאסנה. הבודהא לא דיבר על ישות כל-יכולה שמקיימת את הדברים, אלא על מצב של תלות-הדדית בין בורות בקשר לאופן הקיום של התופעות, פעולות מנטליות, תודעה, גוף, חושים, הצמדות לעולם התופעות, מוות ולידה. תיאור מפורט יותר תמצא כאן: http://www.buddhanet.net/e-learning/depend.htm המטרה של התירגול היא לשבור את השרשרת הזו ע"י הרס הבורות ויציאה מהנטיה המובנת בנו להגיב לעולם תופעות בהשתוקקות וסלידה.
 
ריקות מהי?

נראה לי שכאשר דנים בנושא המרתק שאתה מעלה חייבים לנסות ולהבין את מהות המושג הבודהיסטי ריקות. המושג העברי לא ממש מבטא את המושג הבודהיסטי כי ריק נתפס אצלנו כחוסר של משהו והבודהיסט מתייחס בריקות לרעיון קצת אחר. הריק המדובר בבודהיזם מתייחס לריקות מקיום נפרד, כלומר כאשר האדם הופך ריק הוא לא מפסיק את קיומו אלא את קיומו כנפרד משאר הקיום. כך גם בא לידי ביטוי הנושא של אלוהים. במקביל לחוסר קיומה של ישות נפרדת בתוך האדם לא קימת על פי הבודהיזם ישות נפרדת בעולם, כלומר אין אלוהים. בהינדו יש אלוהים והרעיון קצת שונה אך דומה. מקווה שעזרתי. . .
 
הקביעה הזו לא מדוייקת

על פי התפיסה הוודנטית ("הינדית") הנשמה אינה אלוהים אלא משרת של אלוהים. ישות נפרדת מאלוהים שחווה יחסים עמו ולא אלוהים עצמו, לא רסיס הנועד "להתמזג" עם הכל. זו התפיסה הבודהיסטית דווקא. יש אסכולה וודנטית הקרויה אדוויתה, אשר אין לה קשר עם התפיסה הוודנטית המקורית, אשר רואה את העצמי כאלוהים ואת מטרת הקיום להמתזג מחדש בסך כל אנרגיית הבריאה, אך תפיסה זו הושפעה מהבודהיזם.
 
בהקתה יקר

רק היום קראתי בספר "מדע ההגשמה העצמית" של המורה הגדול עם השם הארוך (לא נאמר בזלזול חלילה) ש"ישויות החיים כולן במקורן הינן חלקיקים של אלוהים וקשורות אליו כמו ילדים לאב".(בדומה לגישה הנוצרית) הוא מסביר הכוח החיות - הנשמה שבתוך הגוף, היא נצחית, לא נולדת ולא מתה. לא התהוותה, מתהווה ולא תתהווה.. האם זאת הגישה הוודית? אני מעט מבולבל.. תודה לכולם על תשומת הלב ועל הנכונות לעזור אוהב ינון
 
זה יותר מורכב

כל מי שקורא לעומק את כתביו של שרילה פרבהופאדה יודע שהוא דוחה את התפיסה האימפרסונאלית על פיה העצמי הוא אלוהים. למעשה הפרכת תפיסות אלו היא מפעל חייו. בוא ונסתכל על הציטוט שהבאת: "חלקיקים של אלוהים וקשורות אליו כמו ילדים לאב". שים לב: הם לא אלוהים בעצמם. הם "ילדים של אלוהים". כמו שילדים ונכדים הם התרחבות של אב המשפחה. כמו כן יש לציין שתפיסת הברהמן, אותה אנרגיה שורה בכל, ושהכל, כולל הנשמות, הם ברהמן, זו תפיסה שאכן קיימת בוודות. אך ההבדל בין האדוויתה לתפיסה הוודית המקורית היא שהאדוויתה עוצרים באספקט הברהמן של אלוהים ולא ממשיכים גבוה יותר לאספקט ממנו מתרחב הברהמן. אספקט זה של אלוהים קרוי בהגוואן- אישיות אלוה העליון. הברהמן הוא זה שממנו נוצרנו והוא עצמו חסר אישיות. אימפרסונאלי. זאת בעוד הבהגוואן, ממנו התרחב הברהמן, הוא אישי, פרסונאלי. לכן איתו אנו חווים יחסים. אגב, גם ההיטמעות בברהמן היא מעין יחסים עקיפים עם העליון ואפילו חיים חומריים.
 
למעלה