עוד שאלות

Amir P

New member
עוד שאלות ../images/Emo8.gif

הפעם מתוך עניין לא מתוך חובה: מה ז"א משוב שלילי בגוף? אני יודע שזה קשור להומיאוסתזיס, שהגוף צריך לאזן חומרים בגוף כמו ריכוז חמצן מינרלים סוכר וכו´.. איך נעשה ויסות החום בגוף? (אני מתכוון חוץ מהזעה).. עד כאן להיום תודה מראש למי שיענה
 

nsr

New member
.

ויסות החום נעשה, לפי מה שאני יודע, ע"י הדם. אני לא יודע להסביר בדיוק איך אבל זה משהו שקשור למולקולות המים ופירוקן וזה יוצר חום. אני אשמח אם חכמי הפורום יגידו איך בדיוק.
 

amitp

New member
בקצרה

(כיוון שרשמית אני כרגע בעבודה..) משוב שלילי (היזון חוזר שלילי ,Negative Feedback) - זהו מנגנון בקרה של הגוף על עצמו. רוב התפקודים הביולוגיים בגוף נשלטים על ידי מערכות בקרה שמווסתות אותן (למשל - טמפ´ הגוף שיכולה לעלות או לרדת, על פי הצורך). במונח היזון חוזר מתכוונים לכך שהמערכת פועלת על פי המצב הנוכחי (למשל, אם הגוף חם מדי אזי צריך לקרר אותו). משוב שלילי - ככל שהערך הנבדק גבוה יותר, פעילות המערכת תדוכא (בדומה לטרמוסטט של תנור, שיחליש את פעולתו ככל שהטמפ´ עולה). בנוגע למאזן החום בגוף: הגוף קולט חום משני מקורות עיקריים: - חום עצמי (כתוצאה מתהליכי החיים ופעילות הגוף) - קליטת חום מהסביבה. (לדוגמא, אדם השוכב על חול ביום חם יקלוט בסביבות 6 מעלות לשעה [תודה רועי]). קליטה זו מתאזנת עם פליטת החום במספר דרכים: - אידוי בצורת זיעה - כמות הזיעה הנוצרת מווסתת על ידי המוח בהתאם לצרכים (מערכות היזון חוזר כבר אמרנו? :) ) - פליטת חום אל הסביבה דרך מעטפת העור החיצונית וכלי הדם הפריפריים - פליטת חום בנשימה במידה ומאזן החום נפגע (מה שעלול לגרום נזק לגוף) ישנם מספר מנגנונים שיכולים להכנס לפעילות: - הרחבת/הצרת כלי דם באיזורים שונים בהתאם לצורך (מה שעשוי לגרום למשל לפגיעות קור הקפיות מאוחר יותר) - רעידות/צמרמורות - הפעלת שרירים בניסיון ליצור חום שבוע טוב! עמית.
 

Amir P

New member
תודה ושאלה נוספת שעלתה לי בראש היום

למדנו שהמוגלובין של עובר הוא שונה מההמוגלובין שלנו. הוא בנוי בצורה שונה כדי שיתאפשר לו לתפוס את החמצן השאלה שלי היא האם האטומים במולקולות שלו יותר אלקטרו שליליים..
 

amitp

New member
אפפס.. זה לא כל כך פשוט

חלבון (המוגלובין) הוא מולקולה די מורכבת כאשר הקשרות שלה לחומרים שונים (במקרה הזה חמצן) נקבעת לא רק לפי מטען אלא גם ובעיקר לפי המבנה המרחבי שלה. ולמקרה הספציפי של המוגלובין עוברי - (אני מניח שיש לך מושג כלשהו לגבי הרכב חלבונים [מה זה חומצות אמינו]. אם לא - אני מתנצל מראש תשאל ואני אסביר). הזיקה של המוגלובין מסוג זה (HbF) לחמצן היא אכן גבוהה יותר (זאת אומרת שהוא נוטה יותר לקשור חמצן). המוגלובין באופן כללי מורכב ממספר תתי יחידות. במקרה של המוגלובין עוברי נמצא כי החומצה האמינית מס´ 143 בתת יחידה גמא התחלפה מ-Histidine ל-Serine. כתוצאה מכך יש להמוגלובין יש זיקה _נמוכה_ יותר למעכב שנקרא BPG, שתפקידו להקשות על המוגלובין לקשור אליו חמצן. מכיוון שעכשיו למעכב קשה יותר להקשר - הזיקה של המוגלובין לחמצן תעלה. במקרה הנ"ל יש החלפה של חומצת אמינו חיובית בחומצת אמינו נייטראלית אבל ההשפעה הרבה יותר מורכבת משינוי פשוט במטען החלבון - הוא משנה את המבנה שלו וכך מקומות שבהם נקשרו קודם חומרים מסויימים נעשים קשים יותר לקשירה. מקווה שלא בלבלתי עוד יותר, אם כן אתה מוזמן לשאול עוד. עמית.
 
למעלה