בתוכך יש תשובות מופלאות
אני קוראת את ההודעות שלך ושומעת אמא שלומדת את התינוקות שלה ולומדת איך חטפל בהם באופן שהכי נכון לה ולהם. מה מטריד אותך בעובדות שתארת ? זה שהתינוקות שלך לא קראו את הספר שממליץ על מרווח של שלוש שעות בין הנקות ? (זה לא נכתב על הנקה אלא על תמ"ל). בכלל, הגישה המדעית והמתמטית לאוכל לא ממש פוגשות אותנו בני האדם. ואם גמרתי ארוחת צהריים ואחרי שעה אני שוב רעבה ? להתענות ולהתעלם מהתחושה הזאת עד שהשעון יראה לי שכבר מותר לי להיות רעבה ?
ובהנקה זה עוד יותר מורכב- לפעמים יונקים כי רעבים, לפעמים כי צריך שוב להרגיש קרוב לאמא, לפעמים זה כדי לעזור לקקי לצאץ, לפעמים זה רק כדי שנוכל לשחרר איזה גרעפס גדול ואיתו רוב מה שאכלנו...
תינוקות עוברים המון חוויות בשנת החיים הראשונה שלהם, התיאור שלך של לילות יותר טובים שהורעו סביב גיל 4 חודשים מאד מאד מאד מוכר. ראיתי אותו היטב אצל הילדים שלי. אני נוטה להאמין או לחשוד שזה קשור להתחלה של כאבי שיניים ואצל הילדים שלי ההנקה היתה המרגיע הלאומי. בתאומים זה פי מאה יותר קשה ומתיש ומבלבל (לא, זה לא פי שתיים...). אפילו אני, מנוסה בהנקות עם ארבעה ילדים קודמים מצאתי את עצמי כל כמה זמן חושבת על הפרעות שינה וכאלה למרות שבליבי ידעתי שהם מתנהגים בדיוק כמו האחים שלהם, רק שהפעם הם שניים בו זמנית וכבר יותר קשה לישון איתם תוך כדי הנקות וכו'...
יש תינוקות שדפוס ההנקה שלהם הוא הנקות בתדירות גבוהה, יש כאלה שפותחים פערים של ארבע שעות בינן הנקות (בחיי שהכרתי אחד כזה, לא שלי כמובן...) יש תינוקות שצריכים הנקה בתדירות יותר גבוהה בשעות אחר הצהריים ערב, יש כאלה שבימים שאחרי יום עם הרבה נסיעות נוטים לישון בלי סוף... בעצם, די כמונו המבוגרים, יש כל מיני סוגים של תינוקות והאתגר של כל אמא הוא ללמוד את התינוק האישי שלה ובמקרה שלנו, התינוקות האלה שבאו בו זמנית... בעיניי חשוב לזכור שהתינוקות האלה שבחרו לבא אלייך באו כיוון שאת האמא הכי מתאימה וטובה עבורם ובתוכך יש את כל היכולות והידיעה, רק לוקח זמן לחשוף ולגלות את הכל בתוכנו. אל תפחדי לעשות את מה שנח וטוב לכם, כל מיני גמילות למינהן יכולות לחכות ובינתיים תסדירו נשימה ולאט לאט תרבו גם להנות ולחייך מהחוויה הכפולה !
