עוד שאלות

[חציצהבמח]

עוד שאלות

שבת שלום,
ביום השביעי אחר הניתוח. היום לפני שבוע הייתי במתח כזה........... לא להאמין מה שקורה בשבוע אחד.

קראתי כעת בהמלצות שנותנים בארה'ב שמאד מאד מאד חשוב לשתות הרבה פרוטאינים. בין השאר הם ממליצים על הוספת אבקת פרוטאין למשקה חלבי, וגם לשתות ENSURE מועשר בפרוטאין.
???
האם מישהו שמע על זה בארץ? אפשר להשיג דברים כאלה כאן???
בכלל אני יודעת שהם מדגישים מאד את ענין הפרוטאינים.

לפני כ-3 שבועות הייתי בארה'ב, ובין השאר השתתפתי בסדנא מסוימת [לא קשורה לענייננו כאן] לידי ישבה בארוחת הבוקר מישהי שעברה שרוול ביוני! היא דאגה כל הזמן ל'פרוטאינים' שלה. וגם סיפרה לי שהביטוח הבריאותי בארה'ב מאשר ניתוח לכל אחד רק אחרי שעבר חצי שנה סדנת הכנה לניתוח, ולמה שאחריו

אני עדיין מבקשת אישור על ספירת הימים. ממתי סופרים את הימים 'מתחילת השתיה' מלמחרת הניתוח? מהיום שיוצאים הביתה? בבית החולים הייתי 2 לילות ו- 3 ימים, ביום השלישי הציעו לי תה בפעם הראשונה. אז זה התחלת השתיה?? אנא תצילו אותי... אני לגמרי מבולבלת

תודה מראש,
ח.

 

[גברת ע]

אני התחלתי את הספירה ברגע שנתנו לי לשתות

בבי"ח, זה גם מה שהדיאטנית אמרה לי לעשות.

לגבי מה ששאלת, אני לא מומחית אבל פרוטאינים זה חלבונים, יש להשיג אבקות חלבון כמעט בכל מקום, מהאינטרנט להזמין, בחדרי כושר שונים, בחנויות ספורט ותזונה וכו'
ברמת העיקרון עדיף לנסות להגיע לכמות החלבונים המומלצת והמתאימה לכל אחד מאיתנו בצורה טיבעית: אכילה. בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב אלו מקורות עיקריים לחלבונים (אני יודעת שיש עוד אבל פשוט לא בטוחה ולכן לא מפרטת).
האם את מתחילה ללכת לדיאטנית.? תשבי איתה על תפריט, היא תדע לבנות תפריט שיתאים למצבך (אחרי ניתוח) ולהזין את הגוף שלך במה שהוא צריך: חלבונים, פחמימות, שומנים וכו'.

את בשלב ההתחלה של תהליך ומסע מיוחד, תתמקדי בהחלמה שלך, בללמוד לאכול נכון ובריא ומתאים, אח"כ אם ביחד עם הדיאטנית תראו שאת לא מגיעה לכמות נדרשת של חלבונים, ובמידה שהיא תחשוב שזה נכון ומתאים לך לקחת תוסף, אז היא תמליץ לך, וגם תוכל להמליץ לך איזה סוג לקחת (יש מליון סוגים וחברות).

ובהצלחה

 

[חציצהבמח]

גברת ע' אני מאד מודה לך

כולם מדברים על ספירה מהרגע שהתחלתי לשתות.
אבל יש כאלה שגורסים שהתחלת השתיה היא ביום למחרת הניתוח. ואני - לא זוכרת אם שתיתי בפועל באותו היום. למחרת - יומיים אחרי הניתוח - אני בפירוש זוכרת ששתיתי, ואפילו שתיתי מרק, שזה היה נפלא.

יש לי תור לדיאטנית, שני תורים בעצם. אבל עד ה- 11 בנובמבר, שזה התור הראשון, יש הרבה זמן, ואני צריכה להתכלכל בעצמי.

אני נחושה לעזור לעצמי בכל דרך. הן באוכל ואכילה, הן בפעילות פיסית, שגם, למרבה הפלא עשיתי קודם. שחיה, כ- 4 פעמים בשבוע, התעמלות 3 פעמים, ועוד פעם אחת אימון כושר. אגב, לגבי הכושר, אני לא יודעת מתי לחזור לזה. השתמשתי הרבה בשרירי הבטן בכושר - אבל מפחדת - אולי אזיק לעצמי.

ואני אעזור לעצמי גם בדרכים של הרגעה והרגעות על מנת להמנע ממצבים שאצטרך אוכל כפיצוי. טוב לא לגמרי להרגע, אבל להחליש כמיהות.

אני שבה ומודה לך,
ומודה מראש לכל מי שיושיט לי יד ויעזור לי, לעזור לעצמי.
כל טוב,
ח

 

[גברת ע]

אני אישית נעזרתי בדיאטנית שלקחתי מקופ"ח שלי

על מנת שלא להגיע למצב של המתנה ארוכה אחרי הניתוח לתור של הדיאטנית עם הרופא, ובאמת חוץ מהוצאת הסיכות שהייתי אצל הרופא ועוד פעם אחת שדיברתי איתו טלפונית לא היה לי שום צורך להגיע אליו והיה לי תור לדיאטנית כל שבוע וחצי בערך ובהמשך כל שלושה שבועות/חודש.

מבחינת ספורט אני אישית חזרתי להתאמן בערך חודשיים אחרי הניתוח, עם אישור מהרופא המנתח, התחלתי לאט ובלי הרבה עבודה על שרירי בטן, בעיקר אליפטי וקצת משקוליות לא כבדות לידיים ורגליים ובהמשך כשהתחזקתי והורדתי עוד משקל הצלחתי להגדיל עצמות.
חשוב להקשיב לגוף ולא לדחוף יותר מידי אם הגוף מאותת לך שצריך להרגע, בהתחלה כשרק חזרתי להתאמן אחרי הניתוח, הייתי צריכה יומיים מנוחה אחרי כל אימון ונתתי לעצמי את זה., כי אני אחרי ניתוח ותזונה עדין לא מושלמת אז צריך להזהר ולהקשיב ולהיות עם יד על הדופק.

ושוב לגבי הספירה, אני אושפזתי ביום שלישי בערב ואז גם היה הניתוח, למחרת הייתי בצום מוחלט ורק ביום חמישי בבוקר אמרו לי לנסות להתחיל לשתות 3 כוסות, לקח זמן אבל שתיתי אותם, למחרת שוחררתי הביתה גם שתיתי ו'אכלתי' מרק צלול.
את הספירה עצמה של השלושה ימים התחלתי מיום חמישי (היום השני שאחרי הניתוח שלי) שהיה היום הראשון שנתנו לי לשתות.

 

[חציצהבמח]

תודה. נראה לי שגם אני אצטרך דיאטנית

אישית, מקופת חולים [אבל יש תור].
אולי אפנה באופן פרטי למישהי, לפחות להתחלה, על מנת לעלות נכון על הסוס.

אני כרגע בבלבול לגבי האכילה, וזה מפחיד אותי וגורם לי להיסטריה, שמא אאבד כל מה שהניתוח אמור להשיג בשבילי, מעבר לירידה המיידית במשקל.

הספורט פחות בעיה בשבילי, כי אני חברה במועדון הספורט כאן, ואני רגילה לשחות, ולהתעמל [עשיתי מה שיכלתי, ואני מאד מקוה להשתפר בעניין]
אני מבינה שאוכל לחזור לשחיה, שאני גם מאד אוהבת, תוך כמה ימים - בערך שבועיים אחר הניתוח.

לגבי הבלבול עם האוכל, אני אפתח שאלה נפרדת.
על כל פנים הרבה תודות על התשובה המפורטת והאישית.

 

[חציצהבמח]

התור שלי לדיאטנית של קופת חולים הוא כחודש אחר

אחרי הניתוח. [בסוף נובמבר]
בעוד שאני צריכה דיאטנית עכשיו. אפילו התור לדיאטנית של המדיקל סנטר מוקדם יותר, אבל גם הוא מדי רחוק לי.

אז אני אשלם כסף ואלך לדיאטנית פרטית [בתקוה ש..] זו הבריאות שלי. על זה אני לא חוסכת.

למשל חסרה לי אינפורמציה בדבר כמויות. איזו כמות לאכול ממה? אף כי אני מתחילה לתרגל את ההקשבה לגוף.

לגבי ספורט - אני מקוה לחזור לשחיה בקרוב. לא יודעת, החתכים די הגלידו, אבל בשני מקומות נשארו קצוות של חוטים, לא יודעת איך להתנהג עם זה?? מה זה אומר לגבי עצם ההחלמה של הפצע, החלים / לא החלים?

עם הספירה אני כבר מסתדרת - אני בשבוע השני, וזהו.
אסירת תודה על כל בדל של מידע,

ח.

 

[גברת ע]

מבחינת שחיה וספורט

אני נכנסתי למים (ים) פעם ראשונה בערך שלושה וחצי שבועות אחרי הניתוח.
ספורט, למרות שכמוך התאמנתי די הרבה לפני הניתוח (אירובי, קיקבוקסינג, אליפטי וכו) חזרתי רק חודשיים כמעט אחכ (באישור/הוראת רופא).

 

[חציצהבמח]

קודם כל תודה על ההארה

אני חשבתי ללכת לבריכה [- לא ים] אולי כבר ביום ראשון הקרוב. אבל בינתיים אני רואה שהתפרים לא נספגו עד הסוף, וב-3 מתוך 4 חתכים יש מין בליטות כאלה שנראה שגם לא נספג טוב מה שיש מתחת,לעור, אז אני לא חושבת לשחות בזוהמה של מי הבריכה במצב כזה.

אני לא כל כך עשיתי אירובי וכו' - אני יותר בכיוון של היוגה, פלדנקרייז וכו'. אבל הייתי עושה כושר פעם בשבוע, ואני רוצה להמשיך - את צודקת - באישור רופא, ונראה מה יהיה עד אז.

ככלל אני נקרעת בין הרצון לא להיות היפוכונדרית, לבין העובדה הטופחת על פני, שעשיתי ניתוח.... ואני צריכה להתיחס לעצמי בסובלנות.