מן הבדיקה עולה המסקנה הבאה:
טכנית, נכון גם לכתוב לאמר, אך אם נדרשים לאמיתו (אמיתותו) של עניין, אין זה נכון. כל כך למה? שני טעמים בדבר: 1) הגיית לאמר היא לאמור (ולא לֹאמר). מצד שני, ברור מדרך הדיבור השגורה בפינו והנשמעת באזנינו, שכשכותבים מילה זו, מתכוונים להגייה שצורתה lomar (רצה לומר, איך צריך לומר? מה יש לומר וכיו"ב). ומכיוון שכתיבהּ של מילה מייצג את דרך הגייתה, עלול הקורא התמים לסבור בטעות, שהגיית לאמר היא לֹאמר (כפי שקורה במילה ראש, למשל), וכבר צוין לעיל שלא כך מבטאים אותה . 2) לֵאמֹר היא דרך כתיבת המילה בטקסקט שכתיבו מנוקד; בטקסט חסר ניקוד (שבו היא הופיעה, בהודעתה של הכותבת) יש לכותבה לאמור. סוף דבר: לאמר גם מטעה וגם אינה נכונה (כשאיננה מנוקדת), ולכן עדיף להמנע מלהשתמש בה.