עוד שבוע אהיה חכמה אבל האם אצליח
לחכות לתורי בשקט, או שאמרוט לי שערה, אחר שערה. פתאום כואבים לי הציצים, אולי זה הסימן אולי זה הדמיון, אין לי סבלנות לקרוא, אין לי סבלנות לילדים (מה הם אשמים שאמא שלהם רוצה להריח תינוק בפעם האחרונה בחייה). אוף איזה טירוף.
הלוואי ויכולתי. במקום זה הזמן זוחל כמו
ואני רוצה כבר לשמוע את ה
ולקבל
ולא
הלואי שיעבור השבוע הזה ולא תגיע המכשפה או איך שלא תקראו לה
לחכות לתורי בשקט, או שאמרוט לי שערה, אחר שערה. פתאום כואבים לי הציצים, אולי זה הסימן אולי זה הדמיון, אין לי סבלנות לקרוא, אין לי סבלנות לילדים (מה הם אשמים שאמא שלהם רוצה להריח תינוק בפעם האחרונה בחייה). אוף איזה טירוף.
