עוד שבוע התחיל לו

תמר400

New member
עוד שבוע התחיל לו


והפעם ללא סערות.
מה שלומכן השבוע? תופרות? חותכות בדים? מתכננות?
במוצאי שבת סוף סוף תפרתי אחרי תקופה ארוכה שפשוט לא הגעתי לזה . היה כיף גדול
תפרתי שתי גלויות שעושות עכשיו את דרכן בעולם.
ותיפרתי עבודה קטנה שהתחלתי לפי שנה אני מתכננת לתפור ממנה כרית.
מה חדש אצלכן
 

חרוזית1

New member
כרגע יש לי ארבע עבודות בשלבים שונים

אחת עזבתי בצד עד שאגיע לתוצאה של הצבעים המתאימים לי.
השניה התחלתי בסדנאות חנוכה ומחכה לסידור.
השלישית התחלתי בימי הכפור האלה צמודה לתנור. עושה וילון קטן לחדר המחשב.
והרביעית מחכה לעיצוב הבלוקים.

לא משעמם.
 

ש מ ש א

New member
בתקווה - לראש השנה האזרחית כמו שאיחלת לי

אסיים סוף סוף את שמיכות המשולשים.
 

rach33

New member
השבוע מקווה להמשיך שמיכה שהתחלתי

ורוצה לעשות שמיכה או משולשים (עם ההדרכה של תמר) או ריבועים עדיין מתלבטת
אעלה את הדברים לכשאסיים
המשך שבוע טוב
 

© RoNa

New member
סוף סוף תפרתי והרבה!


ביום ראשון החלטתי שאני לוקחת יום חופש ספונטני אחרי סופ"ש קשה.
הקטן שרט לאבא שלו את הקרנית של העין והייתי צריכה לטפל גם בקטן ובאבא הפולני הבכיין

כפיצוי הקדשתי את היום לתפירה!

הכנתי שתי כריות קוסמת (האחת לי לעבודה והאחרת מתנה).
שרשרת דגלים למשהו ספציפי.
נחשוש לקראת לידה של מכרים.
והתחלתי לתכנן ולהכין (סוג של) שמיכת טלאים לקטן.
איך לא, יש לי שאלות על הפרוייקט הזה (ואפתח לכבודו שרשור חדש).
 
אכן, עף לו עוד שבוע. הבלוקים המעוקמים שלי….

הטופ גמור.
עכשיו חושבת מה לעשות בחלק התחתון.
הייתי מעדיפה פלנל חלק, אך טרם מצאתי.
אם אשיג פלנל אסתפק בו, ללא מילוי.
העבודה אמורה לשמש כיסוי מיטה
ואולי פעם גם שמיכה קלה.

הדרך הארוכה יותר היא להרכיב את החלק התחתון
מבדים דומים לאלה שהשתמשתי בטופ,
למלא בשכבת כותנה ולתפר.

דיברתי בטלפון עם מתפרת מקצועית, בעלת ציוד מתאים.
השיחה היתה מרתקת, חייבת לבקר אצלה.
לא שוללת את האפשרות להיעזר בה….
 
סיימתי היום 5 בובות סרוגות-

תחילתן בנסיעות ברכבת…. לסרוג את המלבן הראשוני קל מאד.
למלא, לקשט, "להשתיל" שיער-
כבר אופרה אחרת…..
נאמר שמהרגע שהתחלתי את סריגת הראשונה עברה יותר מחצי שנה….
 

© RoNa

New member
יווווו

היו לי כאלה כשהייתי קטנה.
אמא שלי עשתה המון כאלה.
נוסטלגיה :)
 
תודה לכולכן! למדתי להכין אותן לפני

כמעט 30 שנה ומאז - מידי פעם אני ב'התקף' בובות סרוגות.
ההתקף הנוכחי כרוני כמעט (-:
חושבת שבחמש השנים האחרונות מסרתי כמתנות 20 בובות.
אני אוהבת אותן מאד.

מגינה שליין ז"ל, ירושלמית, מורה למלאכת יד, אומנית מחוננת ורוקמת חובקת עולם, לימדה אותי לסרוג אותן.
 
זאת בסך הכל מין התרחקות מהקווילט שלי

שמרגישה קצת תקועה באיך להתקדם איתו.

כמה טוב שיש כל כך הרבה עבודות לא גמורות

המאפשרות את ההפוגה הזאת...
 
למעלה