עוד שבוע עבר לו
טוב אז חזרתי הביתה לסוף שבוע ואכן היה שבוע עמוס. קבלתי את התוצאות של המבחן בכימיה- הציון הוא לא מי יודע מה ( 75) אבל העיקר שעברתי . אמא שלי אומרת שזה ציון סביר למי שבחיים שלה לא למדה כימיה ולרמה כזאת אך לי קצת קשה להתירגל לציונים כאלה. אני כנראה צריכה לעשות סוויץ במוח ממה שהיה בסמינר. בכל אופן, אני שמחה שזה מאחורי. יום ראשון עוד שבוע המבחן באנטומיה וכולם בלחץ היסטרי. אני האמת כבר נכנסתי לסוג כזה של אדישות ואני לא יודעת אם זה כל כך טוב- כבר אין לי כוח להילחץ. מה שאני יודעת זה שעוד יש לי טונות של חומר ללימוד ולא כל כך נכנס לזיכרון הכל. מקווה שיהיה בסדר. ביום שני הייתי אצל הראומטולוג להביא לו את המכתב מהאישפוז והוא אמר שצריך להעלות שוב את מינון הפרדניזון ולחזור אליו בעוד שבועיים. לצערי כבר רואים את התוצאה על הפנים ועקמתי לו פרצוף במשרד שעד שהצלחתי קצת להוריד מהנפיחות של הפנים שוב פעם זה יחזור אבל אין מה להגיד. אחרי יומיים שהעלתי את המינון כבר הרגשתי בהבדל- הצמרמורות והחום ירד וגם כאבי הפרקים. החרא הזה ( סליחה על הביטוי) עושה את העבודה אין מה לומר. מה עוד היה השבוע? דוד שלי קיבל התקף לב ונכנס לניתוח מעקפים ועכשו הוא כבר הרבה יותר טוב תודה לאל ומיום רביעי אבא שלי מאושפז בבית חולים בגלל פצע שהסתבך לזיהום והוא חולה סכרת כך שזה מסוכן. כאילו איזה קללה רבצה על המשפחה שלי בתקופה האחרונה. אומרים שצרות באות בצרורות. היום אני אמורה לקבל את טיפול הברזל השישי והאחרון נכון לעכשו. באישפוז עשו לי בדיקת דם וההמוגלובין עדיין לא בשמיים כמו שהייתי רוצה לראותו ועומד על 9.6 אבל אי אפשר להגיד שזו לא עליה נכון? וצריך להתסכל על כל דבר בחיוב. נראה לי שהם לא יסתפקו ב 9.6 באישפוז יום ואצטרך אולי לקבל עוד סידרה אבל נחכה ונראה, אני לא מקדימה את הבאות... טוב מספיק להתבטל, אנטומיה קוראת לי .................
טוב אז חזרתי הביתה לסוף שבוע ואכן היה שבוע עמוס. קבלתי את התוצאות של המבחן בכימיה- הציון הוא לא מי יודע מה ( 75) אבל העיקר שעברתי . אמא שלי אומרת שזה ציון סביר למי שבחיים שלה לא למדה כימיה ולרמה כזאת אך לי קצת קשה להתירגל לציונים כאלה. אני כנראה צריכה לעשות סוויץ במוח ממה שהיה בסמינר. בכל אופן, אני שמחה שזה מאחורי. יום ראשון עוד שבוע המבחן באנטומיה וכולם בלחץ היסטרי. אני האמת כבר נכנסתי לסוג כזה של אדישות ואני לא יודעת אם זה כל כך טוב- כבר אין לי כוח להילחץ. מה שאני יודעת זה שעוד יש לי טונות של חומר ללימוד ולא כל כך נכנס לזיכרון הכל. מקווה שיהיה בסדר. ביום שני הייתי אצל הראומטולוג להביא לו את המכתב מהאישפוז והוא אמר שצריך להעלות שוב את מינון הפרדניזון ולחזור אליו בעוד שבועיים. לצערי כבר רואים את התוצאה על הפנים ועקמתי לו פרצוף במשרד שעד שהצלחתי קצת להוריד מהנפיחות של הפנים שוב פעם זה יחזור אבל אין מה להגיד. אחרי יומיים שהעלתי את המינון כבר הרגשתי בהבדל- הצמרמורות והחום ירד וגם כאבי הפרקים. החרא הזה ( סליחה על הביטוי) עושה את העבודה אין מה לומר. מה עוד היה השבוע? דוד שלי קיבל התקף לב ונכנס לניתוח מעקפים ועכשו הוא כבר הרבה יותר טוב תודה לאל ומיום רביעי אבא שלי מאושפז בבית חולים בגלל פצע שהסתבך לזיהום והוא חולה סכרת כך שזה מסוכן. כאילו איזה קללה רבצה על המשפחה שלי בתקופה האחרונה. אומרים שצרות באות בצרורות. היום אני אמורה לקבל את טיפול הברזל השישי והאחרון נכון לעכשו. באישפוז עשו לי בדיקת דם וההמוגלובין עדיין לא בשמיים כמו שהייתי רוצה לראותו ועומד על 9.6 אבל אי אפשר להגיד שזו לא עליה נכון? וצריך להתסכל על כל דבר בחיוב. נראה לי שהם לא יסתפקו ב 9.6 באישפוז יום ואצטרך אולי לקבל עוד סידרה אבל נחכה ונראה, אני לא מקדימה את הבאות... טוב מספיק להתבטל, אנטומיה קוראת לי .................
