עוד שיתוף

[לקשמי]

עוד שיתוף

בפעם האחרונה שכתבתי כאן, סיפרתי על ההדמיה שניסיתי לעשות על הכאב בכתף ולנסות להקל עליו בעזרת הדמיון המודרך. מאז כבר פניתי לטיפול רפואי, (התברר שמדובר בדלקת בגיד), התחלתי לקחת גם כדורים שהרופא נתן לי ולמרוח משחה שגם קצת מקלה ו... קניתי את הספר "לשלוט בכאב" של ד"ר ברוך אליצור. מי שמכיר את הספר הזה יודע שלספר הזה מצורפת קלטת עם תרגילי דמיון מודרך שמכוונים במיוחד לעבודה עם כאב. אתמול בלילה שמעתי את הקלטת והיא השפיעה עליי מאוד אבל לא על הכאב. כלומר נכנסתי חזק לטראנס של ההדמיה, וממש הרגשתי בגוף את כל מה שקורה שם אבל לכתף הכואבת הצלחתי להגיע רק לשבריר שניה לא מספיק כדי לעבוד עליה יותר. יחד עם זאת אני מעדיפה להמשיך לעבוד עם הקלטת כי כשניסיתי לתרגל לבד דמיון מודרך זה היה הרבה יותר קשה. יכול להיות שהמשך תרגול עם הקלטת בהתמדה יניב תוצאות.

 

[מצא]

שיחה עם אברים

מתחום העיסוק שלי "ריפוי הוליסטי" וגם ניתן לפגוש זאת במשפטים מומשלים. הכתפיים מתייחסות למה שאנחנו "סוחבים" עליהן.למשל המשפט כל העולם על הכתפיים שלו" והכוונה לעינינך שיכול להיות שיש איזשהו עומס יתר בחייך או שאת לוקחת יותר מדי אחריות בתחום מסויים.הסיבה שאני פותחת איתך את הנושא הוא שאם תתיחסי לכתפיים ,ופה נכנס גם הדמיון המודרך,ותביני מה המשמעות של הכאב הזה ותנסי לתת לו מענה הרווח שלך בנוסף עם ההרפיות שאת עושה יהיו הרבה יותר אפקטיביות.בהצלחה.עידית.

 

[לקשמי]

עומס ואחריות

היי מצא ניסיתי לחשוב, בעקבות קריאת התגובה שלך, מה אני "סוחבת" איתי על הכתפיים. אורח החיים שלי בשנה האחרונה הוא כזה: אני מתרגלת יוגה מדי יום (התחלתי בדיוק לפני שנה) וממש התאהבתי בדרך היוגה. זה כולל גם תרגולי מדיטציה מדי בוקר ובחצי שנה האחרונה גם תרגול של קרמה יוגה שזה בעצם עבודה התנדבותית, הן במרכז ליוגה ובחודש האחרון גם בארגון התנדבותי אחר, שעוסק בחלוקת מזון למשפחות נזקקות. בעבודה הרגילה שלי אני עובדת כקלדנית בבית משפט. את תרגול היוגה וגם את העבודה ההתנדבותית אני עושה בהתלהבות ובשמחה רבה. לא חשבתי על זה כעל נטל או כעל עומס יתר שאני מעמיסה על עצמי אבל מה שכן, הם תופסים הרבה מאוד מקום בחיי. לגבי העבודה, אני לא אוהבת את העבודה שאני עושה כרגע, אבל בכל זאת משתדלת לעבוד טוב ובאופן כללי מרוצים ממני בעבודה הנ"ל, מלבד תפקיד מסוים שלא אהבתי לעשות (והיום אני כבר לא עושה, בתקופה האחרונה) ושהעירו לי על כך, אחרי שגילו שאני מתחמקת ממנו. במסגרת תרגול היוגה אני גם כן עושה הרבה הרפיות ומגלה שההרפיה כשלעצמה, גם אם היא לא משולבת בדמיון מודרך, מקלה מאוד על הכאב בכתף.

 

[מצא]

תגובה

מאוד התרשמתי מיכולת הנתינה שלך כל הכבוד! לגבי העבודה שלך כקלדנית ואם הבנתי נכון שזו העבודה שאת לא אוהבת,בה את עובדת בעיקר עם הידיים יתכן (וזו השערה שלי מפני שלא ניהלנו שיחה יסודית אלא על סמך מה שכתבת) שהכאב הוא סמבולי להתנגדות שיש לגוף שלך=הנשמה שלך שאינם רוצים לעסוק בתחום. למרות שאת מעשירה את גופך ונשמתך מחוץ לשעות העבודה וזה מבורך יכול להיות שאת זקוקה גם למקצוע שיעשיר אותך מבחינת הכישורים שלך. מאוד חשוב לי לציין שתשובתי היא ספקולציה בעקבות הדברים שכתבת,ובכדי לחדד ולהעמיק יש צורך בברור יותר מקיף.בהצלחה עידית.

 

[כחול כסוף]

אולי גם...

לפעמים מיקום הכאב הוא לא סימבולי. העובדה שיש כאב פיסי יכולה להעיד על בעיה נפשית, אבל המיקום שלו עשוי להיות קשור פשוט לאיבר פגיע מבחינה פיזיולוגית. ייתכן שתנוחת הישיבה ואופן החזקת הידיים בזמן ההקלדה גורמים לעומס על הכתפיים. יכול להיות שהרגישות הנפשית, שמתבטאת בפגיעות גופנית, קשורה לדברים אחרים: משפחה, חברים, בן זוג וכו', והעובדה שהכאב הוא בכתף דווקא נובעת מסיבות גופניות יותר.

 

[מצא]

גוף נפש

ישנם אנשים שאוהבים את עבודתם ועוסקים בעבודה מאומצת פיזית ובכל זאת אין להם דלקות באברים הפעילים בעבודתם. מפני שלגוף אין התנגדות למצב,הבעייה מתחילה כשיש התנגדות נפשית ובעקבות זאת גם פיזית.אנשים שאינם מבטאים את עצמם כפי שהם באמת מרגישים או חוסמים את היכולת היצירתית שלהם,שהיא גם כלי ביטוי נוטים לסבול מדלקות גרון.אנשים או ילדים שנמצאים בסביבה אלימה מילולית או שאינם מעוניינים לשמוע ביקורת כלפיהם נוטים לסבול מכאבי אזניים ואף דלקות.אלו דוגמאות ספורות לתאוריה שלמה של הקשר בין גוף לנפש.ומתוך ההתיחסות להקשר זה טמון כח ההצלחה בשיפור איכות חיינו ובריאותנו.

 

[לקשמי]

אני חושבת שיש בזה משהו

השבוע החלטתי לקחת חופש מחלה מהעבודה ולהקדיש את השבוע הזה לטיפול בכאב בכתף. אם הסיבה לכאב קשורה לעבודה, אז זה אומר שאני צריכה לתת מנוחה גם לגוף וגם לנפש. וזה גם אם הסיבה היא הפיזית (העבודה הפיזית של ההקלדה) וגם אם היא מנטלית, כלומר העובדה שאני לא אוהבת את העבודה. מורה ליוגה אמר לי היום שהסיבה לכאב בכתף (שכבר לפני כמה ימים התברר שהוא מתחיל בצוואר בכלל), היא תרגול לא נכון של עמידת ראש. (ציינתי שאני מתרגלת יוגה). ומכיוון שכבר לפני כמה ימים, בבדיקה שעשיתי התברר שהבעיה מתחילה בכלל בצוואר, גם אני חושבת שזאת יכולה להיות סיבה. כך או כך, כפי שכבר כתבתי, ההרפיות עוזרות ולכן אני מבינה שהגוף שלי אומר לי שהוא צריך לנוח. החלטתי השבוע לתת לו את המנוחה הזאת.