עוד שלילי

[לעוף חופשי]

עוד שלילי

הי בנות
אני יודעת שהנושא כבר לעוס, ואני יודעת שאני צריכה פשוט לבלוע ולהמשיך הלאה ....
אופפפפפפפפ:,,,,,,, (
ולשאילה השאילתית, איך עושים את זה כל פעם?
לא עובד אצלי כלום, מנסה להשאר אופטימית זהירה / עסוקה / לא לספור את הימים...
מרגישה לבד וחסרת כח
כ"כ רציתי שיהיה חיובי לחג : ,,,,, (
שולחת לפני שאתחרט

 

[נתנאלה2]

איך עושים ? פשוט חושבים על תחנה הסופית

התחנה הסופית של המסע הקשה והארוך הזה,
על לובן העור,
הריח המלאכי,
הפה הקטן שיונק
האצבעות הפיצפוניות שמלטפות,
שפתי הדודבדן שמתנשקות
הידיים הקטנות שעולות מעלה כשהוא ישן,
והדרך ?
לפעמים הדרך לא חשובה,
לפעמים הדרך היא רק דרך אל המטרה.
וכשתגיעי לשם, לתחנה הסופית ותלמי את המים,
הצימאון ישכח, גם חלק מהדרך,
מצטערת על השלילי

 

[לעוף חופשי]

את צודקת, ותודה לתגובה המקסימה
הבעייה שיש את הפחד המשתק מהמחשבה שזה לא יקרה, שלא אזכה, שלא אגיע ליעד ואתנחם...

 

[מצפה להריון 2]

כתבת מרגש בצורה יוצאת דופן !!!!

פשוט החסרתי פעימה כשסיימתי לקרוא ודמעות זלגו לבד ...
אבל איך מתגברים על הפחד שמשתק ? ומחשבה שאולי זה לא יקרה אף פעם ?
והדרך הארווווווכה כל כך ???
וסביבה שאפילו חתולות נכנסות להריון ויולדות בקצב מסחרר?

 

[נתנאלה2]

אבל מתוקות, אין שום סיבה שלא יקרה

בטח לא בגילאים הללו ,
נשים שמסתבכות ולא מצליחות בכלל הן ממש מיעוט
זה יקרה, זה פשוט עניין של התמדה, סבלנות.
הפחד תמיד יקנן,
אבל אסור ליתן לו לשתק אותך,
שיהיו רק בשורות טובות!!!

 

[anguly]

הפורום זה בדיוק המקום לפרוק רגשות, ובכל פעם יש את הצורך הזה שוב, זה לא נושא לעוס.

ומה שנתנאלה כתבה זה הדרייב האמיתי של כל מטופלת, לדמיין ולראות את הסוף הטוב, אחרת באמת קשה לאסוף כוחות ולהמשיך.

הלוואי ובפעם הבאה תצליחי