ואפתח את החושך באיחור של מבט אבוא אל הים ככלה של בדד שושבינים של קצף עד האופק, עד כמיהה, יקראו באוזני הרבה דומיה הלילה קר ליד הים נותן לגלים לזרום על פניו כשהים שוכח אותי פניי מתים אשכב בצד הים אחבק את הגלים בוודאי אשלח כאב יותר אין את מי לשלוח החול יחלחל בי בשקט הים יספר את מה שרציתי לשכוח יחבק את עיני בעננים ילטף אותי מתוך קולך מתוך המילים