עוד שנייה בני שנה וכבר אין כוחות להמשיך.

עוד שנייה בני שנה וכבר אין כוחות להמשיך.

קצת רקע:
הגדול בן שלוש וחודשיים, ינק עד גיל 10 חודשים ואז עבר לפורמולה, גמלנו מהבקבוק קצת אחרי שנה וחצי.

עוד שבוע הקטנים בני שנה, הנקה מלאה מאז שנולדו.
מגיל 7 חודשים הם במשפחתון, לפני שיוצאים מהבית קצת יונקים ( כי טוחנים כל הלילה), אצל המטפלת אוכלים רגיל, אחד מהם גם בקבוק שאוב. אחהצ משתדלת לא להניק, רק אם דורשים מאוד, אוכלים ארוחת ערב, מקלחת, ציצי ולישון.

אז חוץ מזה שאני לא בנויה להנקת פעוטות כי לא בא לי שימשכו בחולצה וכאלה, הלילות גומרים אותי!
אני עובדת במשרה מלאה, ואחהצ ובסופשים מתזזת בין גידול 3 קטנטנים ועבודות הבית.

הקטנים נרדמים בסביבות שמונה, קמים לציצי בין 22:30-0:00 ואחר כך עוד פעם אחת באמצע הלילה לפני הקימה הסופית בין שש לשבע, כל זאת בימים ללא בקיעת שיניים או מחלה כלשהי (וכמה כבר יש כאלה??)...

כבר שנה לא ישנתי יותר משלוש שעות רצוף ( אני לא מאלו שמצליחות להיכנס למיטה לפני 23:00), על לילה במלון אין מה לדבר כי קשה להשאיר אותם עם סבא וסבתא עם כל ההתעוררויות האלה....

קשה לי שהם נרגעים רק עם הציצי, כשיוצאים לבלות לפעמים הפיצי ביניהם מתעורר, אוכל פורמולה ולא מצליח להירדם בחזרה


איך אני גומלת אותם בלילה?
איך אני מפסיקה את ההנקה אבל לא עוברת לפורמולה? (יש חיה כזאת?)
מתי אחזור לישון????

תודה לכל מי ששרדה את המגילה....
 
הגדולה שלי נגמלה מהנקה בגיל שנה בלי פורמולה

אז יש חיה כזאת. גם הקטנה לא עברה לפורמולה, אבל זה היה בגיל שנתיים. למעשה, שתיהן ינקו כל שעתיים בלילה, וכשנגמלו התחילו לישון לילות שלמים תוך כמה ימים. לא יודעת אם יעבוד גם אצלך, אבל יש תקוה....
לא בטוחה שאני זוכרת את כל פרטי הגמילה, אבל בגדול הגדולה לא רצתה יותר לינוק, כי הייתי בהריון, אז זה לא רלוונטי אליך. לקטנה עשינו שיחותהכנה חודשים מראש ואמרנו לה שביום הולדת שנתיים היא תהיה גדולה, ותפסיק לינוק. כשהגיע יום הולדת שנתיים, הזכרנו לה את זה הרבה, ואז פשוט חיבקתי אותה בלילות כשהתעוררה, ואמרתי לה שהיא כבר גדולה ולא יונקת, אבל אמא בכל זאת נמצאת איתה ואוהבת אותה. לא היו המון מחאות. לעומת זאת כשניסיתי לגמול אותה בגיל שנה וחודשיים בלילות היא פשוט צרחה חודש שלם, ולא ישנו בכלל. בסוף נשברתי.
 
גמילה בלילה

הי יקירה


אני שומעת את הפיהוקים שלך עד פה... וכל כך מבינה את העייפות שמתישה אותך..
הדבר הראשון - עלייך להיות שלמה על ההחלטה.. ולהיות נחושה.. כי אם לא - זה סתם יכול להתיש אותך ובסוף תמשיכי להניק בלילה אז לא עשינו בזה כלום..

תחליטי שאת הולכת על זה, אולי תתחילי לקראת סוף שבוע, כדי שבכל זאת תוכלי להשלים איזה שעה פה ושם וגם כדי שבן הזוג יהיה לעזור.
את יכולה להסביר להם שהם כבר גדולים, וכבר לא צריכים לינוק בלילה, ושבלילה כולם ישנים - גם החיות, וגם הירח והכוכבים וכד' וגם אתם.
להסביר באיזה מילים שנוח לך והם יבינו לאט לאט את הטון ואחר כך גם את הפירוש.
תסבירי להם שהחל מהלילה הציצי גם הולך לישון, וכשהם יקומו - את תהיי שם ותחבקי ותנשקי הרבה בלי ציצי.
יש כאלה שיותר נוח להן שבן הזוג קם לקטנים בהתחלה, תחליטי בעצמך אם זה מתאים לך או לא.
הרעיון הוא - להיות נחושה והחלטית בהפסקה של ההנקה בלילה. כשהם קמים - מחבקים ומנשקים, מסבירים שהציצי ישן, ומציעים מוצץ ו/או בקבוק מים וחיבוק ונשיקה.
יש כאלה שזה לוקח להם כמה לילות עמוסי בכי והתעוררויות, ויש כאלה שזה עובר די חלק.

לגבי תמ"ל או לא - לא בטוח שצריך. איך אכילת המוצקים שלהם ?
 
תודה לכן על התגובות

הדר -
עוד לפני שקראתי מה שכתבת חשבתי לעשות את זה אבל אין לנו כוחות וסבלנות...
בשבוע הבא יש לנו תור לטיפת חלב ונראה כמה גדלו בחודשים האחרונים
זה נראה לי יהיה חלק מההחלטה.

לקטני מביניהם התגלתה אנמיה בבדיקת ברזל לקראת טיפת חלב, כדאי להתחיל לתת לו פורמולה (שאני מניחה שהיא עשירה בברזל) מעבר לאוכל ולטיפות הברזל שמקבל (מקבל פי 3 מהרגיל)?

הם בסה"כ אוכלים בסדר, אבל חשבתי על מעבר לבקבוק יותר בגלל הצורך ביניקה/מציצה, ברור לי שבלילה הם לא אוכלים כמויות גדולות מהציצי...

הגדול יותר בדיוק התחיל אתמול עם שפעת, ומילד שלאוכל המון ויונק מעט הוא עכשיו לא אוכל ורק ציצי ציצי....
איך אפשר לחשוב על הפסקת הנקה כשלפעמים יש להם ימים כאלה?
 
למעלה