בסופו של דבר הוחלט להחזיר את הגורה (לא לבעלת האמא אלא למישהי מהמשפחה שלה. סיפור בפני עצמו). לא ממש תלוי בנו.
לנו יצא לגבל יצור חמוד מאד לשבוע.
אני עדיין לגמרי טיפוס של כלבים ולא חתולים. אבל שמחה שגיליתי שהכלבות מקבלות גורת חתולים ולא תוקפות. הילדים רוצים חתלתול אחר. כנראה נחכה עד חופשת הקיץ (אם בכלל ואם כן אז מהיכן ומאיזה סוג/גזע נצטרך להחליט).
אז בינתיים אני נפרדת מהפורום.
המון תודה למי שענה עד עכשיו וניסה לעזור מנסיונו לגורה לעבור שבוע לא פשוט עבורה בשלום.
לצערי מכל פוסט שלך משתקף בעיקר חוסר אנושיות. הלוואי, הלוואי שלמדתם משהו כבני אדם, אבל כבר יצא לי לראות אותך בפורום אחר, ואין לי ציפיות. בעיקר דכאון מבני אדם, מחוסר האכפתיות, מחוסר הלב, ומהמחסור ברוחניות של אמת.
פורום "כלבים" כנראה.
אבל נראה לי שהבסיס שעליו אנחנו נשענות בגידול בע"ח הוא שונה.
לא יודעת מה את. אני לא מכירה. אבל אני מגדלת בעלי חיים (כלבות עד עכשיו וארנבונים) כחיות מחמד עבורי ועבור בני ביתי. אני לא מגדלת כלבים בשביל הכלבים אלא בשבילי.
כמובן שברגע שבחרתי את מה לגדל אני אשקיע בהם זמן כסף ומאמץ שיידרש. אבל אני לא הופכת להיות אחראית על אף כלב אחר.
אני מעריכה את מה שארגוני הצלת בע"ח עושים בתחום. אבל מעולם לא שמתי את עצמי שם (למרות שאם למשל הגורים הנטושים שפורסמו כאן זה היה בחופשת הקיץ הייתי מוכנה לטפל בכולם עד שייגמלו אבל לא להתחייב אליהם לאחר מכן).
אני בכלל לא בטוחה שנגדל חתול. הילדים רוצים ולי לא אכפת כי זה לא כמו כלב מבחינת רשיונות וטיולים וכו'. יותר קל.
אם נחליט שכן אז זה יהיה בקיץ או ממש לקראת.
כדי להשיג חתלתול יש כמה דרכים :
1. מעמותה כלשהי תמורת תשלום כלשהו והתחייבות לסירוס/עיקור. ואת יודעת שעם כל מה שנכתב בנושא יש לי עם זה בעיה מוסרית ודתית.
2. לאמץ מעמותה חתול בוגר שכבר עבר עיקור. גם בעייתי בגלל ההרגלה של הילדים לגידול חתול בוגר ושל הכלבות. מניחה שהרבה יותר קשה מגור.
3. למצוא גור נטוש. אפשרי אבל פחות ריאלי.
4. למצוא גור מאנשים פרטיים שמצאו גורים ושמוסרים גורים ללא התחייבות. אולי. צריך לחפש כאלו.
5. לרכוש גור גזעי מגזע כלשהו. החסרון זה התשלום היתרון הזמינות ובחירת מאפיינים.
זהו. כרגע אנחנו על הגדר. אחת הבנות רוצה חתול בריטי, אחת רוצה סיאמי או רגדול, אחת רוצה חתול ג'ינג'י ואחד בכלל לא רוצה חתול.
ומה שלא יהיה ובמה שלא נבחר זה לא פוגע באף אחד. בין אם נאמץ, נקנה או לא נגדל בכלל. זו החלטה משפחתית פנימית שלנו.
(והאנושיות שלי לא עומדת פה למבחן. אני גאה בה בכל היבט שהוא בחיים).