עוד 22 לחודש עבר

[מירבא]

עוד 22 לחודש עבר

יום שני לפני תשעה חודשים וכאילו חוויתי את זה שוב היום. היה לי יום קשה במיוחד לא מצליחה להרדם בלילה שאחריי ,חסרת מנוחה וכל כך רוצה לישון.מירב

 

[sael]

תאריך לידה משוער שלא יגיע

ואני כל הזמן חושבת על עוד 3 חודשים (אוקטובר)- תאריך הלידה המשוער שלי... ונתקפת בעצב.

 

[יעל של אודי]

seal יקרה

התאריך הנורא הזה! יושב שם ומביט מלוח השנה. מזכיר את כל מה שלא יהיה לי. אולי זו טעות, אולי זה יגיע ובכל זאת יקרה משהו... מישהי אמרה לי מעט אחרי התאריך שלי שעדיף שהכל מרוכז ביום אחד, כך שגומרים עם נאחס בבום ויש הקלה מסויימת אחרי זה. איתי זה היה ממש ככה. לקראת היום הארור הצטברו בליבי ובמוחי כל המחשבות, החלומות, התמונות, הפחדים, הכל התעצם לקראת אותו היום. פחדתי כל כך שהוא יגיע, ואף אחד לא ידע, לא יזכור שזה יום ההולדת של התינוקת שלנו, יגיע ואחריו לא יוותרו לי עוד תאריכים, עוד מזכרות. אני אצטרך לוותר עליה רשמית. התאריך הגיע, וחוץ מאיתנו אף אחד לא זכר ולא ידע... והיה לי יום עצוב מאד, אבל כמו שכבר כתבתי, ביליתי את כל כולו עם התינוקת שלי. הרגשתי שאני משחררת אותה ונפרדת ממנה, מה שלא עשיתי כשאכן ילדתי אותה, כדי לאפשר לי להמשיך. כמובן שאני גם רואה ויודעת שאין לי צורך בתאריכים שיזכירו לי את מה שנמצא כל כך עמוק בתוך ליבי וחי איתי כל רגע בכל יום. מאז יש הקלה מסויימת. אני מסתכלת קדימה באופטימיות מעורבבת בהמון פחד, ומנסה לחיות בשלום עם מה שנאלצנו לעבור ולקוות להריון חדש ובריא ומוצלח. אני יודעת שאלה ימים קשים ועצובים אבל אני מקווה ומאמינה שתהיה הקלה מסויימת אחרי. בינתיים אני חושבת שזו תקופה חשובה של החלמה והיא מאד משמעותית, תקופה שצריך לעבור. שולחת המון אנרגיות שאני מקווה יעזרו יותר מהמילים (שכולנו יודעות לא תמיד עוזרות באמת למי ששומע אותן כמו למי שאומר אותן...) חיבוק גדול יעל

 

[sael]

תודה יעל

המילים שלך ממש נגעו לי ללב. אני יודעת שיהיה לי יותר קל לעבור את התאריך הזה אם אהיה בהריון. הלוואי! בתקופה האחרונה הרבה חברות שלי פתאום בהריון ואני כל כך שמחה בשביל כל אחת, אבל כשמישהי מספרת לי שהיא בהריון (בדר"כ זה בחודש רביעי) אני לא יכולה לא לחשוב בלב שהייתי צריכה להיות עכשיו בהריון הרבה יותר מתקדם ממנה וללדת לפניה. או שמגיעים להם כל מיני ארועים כמו חתונות ובר מצוות של משפחה וחברים, ואלו אירועים שכשהם תוכננו חשבתי לעצמי שאיזה כייף, עד החתונה/ בר מצווה הזאת אני כבר אהיה עם בטן, אבל לצערי אני ממשיכה להגיע לאירועים האלה עם בטן שטוחה. אני מקווה שהמצב ישתנה בקרוב, וגם אצלך!!!

 

[הדרך קשה]

אתן יודעות

אתן יודעות שאני לא במצבן של רבות כאן, בסה"כ יש לי שני ילדים בבית לאחר הריונות תקינים, ועברתי "רק" שתי הפלות רצופות ובשבועות מוקדמים, אבל גם זה מספיק היה כדי להכניס אותי בהריון הנוכחי לכל סוגי החרדות האפשריים. אני רוצה להגיד משהו שאני מרגישה ומי שחולקת עלי זה לגיטימי בעיני ואני מכבדת כל מי שחשה אחרת ממני: אני (כמובן לאחר כל ההקדמה שלא "זכיתי לסבול" כל כך הרבה כמו אחרות), באמת לא חושבת שהמתנה ממושכת להריון הבא (למי שלא זקוקה לטיפולים כמובן) תועיל הרבה. זאת אומרת, ביום שבו יצאו שני פסים בבדיקת השתן, תגיעו שוב לאותו מצב של חרדות שאתן חוששות ממנו כל כך, ולא משנה כמה זמן עבר וכמה הכנה נפשית עשיתן. זכותכן כמובן לחלוק עלי. שוב, בפעם השלישית, יש רבות שסבלו הרבה יותר ממני. מאידך, אני כן נמצאת עכשיו בהריון, ואני אומרת לכן במלוא האחריות -אין יום ואין לילה. אם יש יום אחד שקט מדאגות, (בד"כ היום שאחרי אולטראסאונד) - למחרת מופיעות דאגות חדשות. הנה עכשיו אני מצוננת וכבר הרופא נשים שלי הכניס לי לראש שאולי זה CMV. הלכתי לרופא המשפחה שהוא במקרה מנהל מחלקה מאוד ידוע והוא התקשר למומחה למחלות זיהומיות שאמר לו שזה שטויות ואין צורך בכלל לחזור על ה- CMV כי הוא בכלל לא מתבטא בסימפטומים של דלקת גרון ונזלת. אז אחרי יומיים של חרדות, אני רגועה אבל בטוח שמחר אם לא ארגיש תנועות על הבוקר יעבור עלי שוב יום מטורף. זהו, זכותה של כל אחת לעשות מה שהיא מבינה ולזרום עם מה שמתאים לה, אני מקווה רק שהבנתן למה אני מתכוונת: שום דבר לא ישתנה גם בעוד שנתיים. תחזרו בדיוק לאותה נקודה. בהצלחה לכולנו. ואני מקווה שלא פגעתי ברגשותיה של אף אחת.

 

[פילה סגולה]

ובכל זאת...

במידה מסויימת אני מסכימה עם מה שכתבה "הדרך קשה". חרדות תמיד יהיו. אבל אני לא חושבת שזה השיקול היחיד לגבי משך ההמתנה להריון נוסף. אני חושבת כי גם הגוף וגם הנפש זקוקים למעט מנוחה. אני לא יכולה לתחום זאת בדיוק בזמן, אבל נראה לי שמספר חודשים יעשו את העבודה. המקום בו את ואני עומדות אכן שונה משל בנות אחרות כאן. יש לנו שני ילדים (כן ירבו) וההפלות שלנו היו יחסית מוקדם. דווקא בגלל שאני יודעת מה המשמעות של חיי ילד אני חושבת שכל ילד צריך לבוא לעולם מן המקום הנכון. המקום הפשוט (ולמרבה הפליאה נדיר) בו שני הורים מחליטים כי הם רוצים להביא לעולם נשמה של אהבה. לא במקום, לא פיצוי, לא מרפא לנפש, פשוט יצירה של אהבה. אפילו אדם תמים כמוני מבין שההריון הבא שלי לא היה בא לעולם לולא שתי ההפלות שנאלצתי לעבור, אבל עדיין מגיע לילד/ לילדה הבאים שלי להוולד מתוך אותה אהבה ומתוך מקום "ערוך ומוכן". ברור שההפלות הן מעכשיו חלק ממני, מנפשי, ממערך השיקולים שלי, עדיין הן לא צריכות לקבל את מעמד הבכורה בהריון הבא ואם הוא יהיה ממש בקרוב אין ספק שאגיע אליו מתוך מקום של מצוקה נפשית ולא מתוך מקום של נתינה. שמעתי פעם מישהי מברכת נשים לגבי הריון במקום ב"בקרוב אצלך" המאוס ב"כשתרצו שיהיה לכם, לא לפני ולא אחרי" ואני מאמצת זאת ומאחלת לכל אחת שמאמינה שהגיע הזמן, שתצליח. יום טוב פילה סגולה

 

[קטיה 007]

כשזה צריך ל.....

פילה, אני שמחה שאת מאמצת לך אמרות כאלו ולכן הנה עוד אחת שהחזיקה אותי כל הזמן "זה יגיע כשזה צריך להגיע לא לפני ולא אחרי" אני השתמשתי בזה המון כדי להרגיע משפחה, חברים וכו´ כששאלו מה קורה? אני באמת מאמינה שיצירת חיים חדשים מגיעים בעקבות אהבה ולא מתוך מצוקה ואת תראי שההריון הבא (אי"ה) יגיע מאהבה ומנתינה ולא ממצוקה נפשית.

קטיה