יש שתי התייחסויות לעניין הכוונה
האחת, שהדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות, השניה - שהעיקר הכוונה. התייחסות חיובית דה-פאקטו קיימת בשפה בעיקר למעשים עצמם, וכנראה לא בכדי. אנחנו בעצם יכולים להסתמך על סטטיסטיקות מהעבר בלבד כי עד כה לא הראה אף פוליטיקאי (בייחוד לא לנדאו - שהרווח אצלו בין גובה המילים וגובה המעשים די גדול מאז ומעולם) כוונה לממש כוונות בצורה מיידית, מעשית, תקציבית, לוגיסטית וכדומה. איכשהו אני עדיין מחכה שלנדאו ודומיו יגידו "עשינו", "הורינו למשטרה" וכדומה. אפילו משהו קטן, התחלה של מעשה. נשאר במעקב ואשמח מאוד להתבדות בקשר ללנדאו. חנה