עוז, ס. יזהר

Don 22

New member
עוז, ס. יזהר

בסל העתונים שלי יש עוד כל מיני עיתוני חג שקניתי אך טרם הספיקותי . בתוכם - קראתי אתמול מכתב של עמוס עוז לס. יזהר שכתב לו כשקרא את "גילוי אליהו" שלו. מענין לדעתי לראות איך עוז קורא, איך הוא קורא את יזהר ואיך זה משפיע עליו כסופר, איך הוא רואה את היחס בין הספרות למלחמה וכו'.
 

omer chen

New member
תודה רבה דון

איזה כיף לקרוא. עמוס עוז התקנא ביכולותיו של ס. יזהר לספר ואני התקנאתי ביכולתו של עמוס עוז לומר זאת כ"כ יפה ואפילו מרגש. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, תומך בדיעה לפיה "הכל שפיט". נחמד שעמוס עוז גילה שכנראה גם "הכל כתיב". שוב תודה
 

Don 22

New member
נחמד

אולי לקוראים כמונו. לקורא כמו עוז הנחמדות נראית ככה: "..עכשיו, בגללך, אני צריך לשנות קצת את דעתי ולסייג ולומר: אין לסיפור מה לחפש בשדות הקרב אלא אם כן יזהר כתב אותו, שאז הוא לא רק חוזר בשלום ובלי פגע אלא גם נושא הביתה שלל רב, רחם רחמתיים לראש גבר. אבל איך הוא, אתה, עושה את זה? תהרוג אותי אם אני מבין איך. " שנאמר - יש קוראים ויש קוראים
 

milim

New member
עומר- תוכל לפתח את "הכל שפיט"?

כלומר, בבקשה, עם דובדבנים ו
 

omer chen

New member
בטח

עד אמצע שנות השבעים שלטה בכיפת המשפט בארץ הגישה הפורמליסטית אשר דבקה במילות החוק ופירשה אותו באופן צר מאד. הגישה הזו גם גרמה לשופט לראות עצמו כמי שבא להגשים את רצון המחוקק, וככזה תפקידו היה קטן יותר. בהתאם לגישה הזו, נמנע ביהמ"ש מלדרוך במקומות שחשב שאין זה ראוי לו לדרוך שם. למשל - בעניינים הנוגעים לכנסת ולתקינות ההחלטות המתקבלות שם, קבע ביהמ"ש פעמים רבות שהעניין "אינו שפיט", כלומר אין מקומו להיפתר בין כתלי ביהמ"ש, בכדי להימנע מהפרת עיקרון הפרדת הרשויות. כמובן שהשינוי היה הדרגתי אך הגיע לשיאו בהצהרתו של אהרון ברק ש"הכל שפיט". הצהרה זו באה עם האג'נדה היותר רחבה של ברק שהתמקדה יותר בתכלית החוק מאשר במילותיו והרחיבה ביותר את תפקיד השופט. הרבה ביקורת הוטחה על ברק והוא השתדל לעמוד בה, אך עם השנים סייג את עצמו ואמר שלדעתו עדיין הכל שפיט אך לעיתים אין זה ראוי להמציא פתרונות בביהמ"ש גם אם הדבר אפשרי. דוגמא לכך אפשר לראות לאחרונה - ביהמ"ש העליון חייב את הממשלה לנמק מדוע אינה מקימה וועדת חקירה ממלכתית. דבר כזה אף פעם לא קרה בעבר בדיוק מן הטעמים שדיברתי עליהם, והנה עכשיו זה קורה. זה "הכל שפיט", על רגל אחת
 

milim

New member
../images/Emo60.gif ../images/Emo51.gif דון

באיחור אבל בהנאה. ובטח שיותר מעניין על רקע הספר "אם יש גן עדן" של רון לשם... וענייני "הכל כתיב" (אהבתי מה שעומר הוסיף:) אפשר או לא? מרתקים. מזכיר לי גם את חנוך לוין וביחוד את "מלכת האמבטיה" מותר או לא. עד כמה אפשר לספר את מה שהחברה עדין לא מוכנה להודות, שלא לדבר על ניפוץ מיתוס השכול. לא פשוט. כנראה שאלה שתהיה פתוחה לעד.
 
למעלה