עולם הוויזואלי של פדרו אלמודובר

[אווה עמיחי]

עולם הוויזואלי של פדרו אלמודובר

מעניין לראות את פרטי התמונות, אך מחזקים את המסר... לדוגמה: שער הבניין של הפסיכיאטר (אבא של אליסיה)

 

[אווה עמיחי]

הווילה

מסיבה בווילה אלאגנטית, כאשר שומעים את השיר הקוקורוקו............

 

[אווה עמיחי]

דירה של בנינו

בזמן, שאמו עוד בחיים (אווירה של ישן, סגור, חשוך קצת)

 

[אווה עמיחי]

חדר בית מלון,

מלבישים את לידיה לקרב... כדאי להסתקל על הפרטים של החדר

 

[אווה עמיחי]

חדר של אליסיה בבית חולים

ראוים דרך פתיחה קצרה של הדלת...מצד אחד ציוד רפואי, מצד שיני צבעים חמים, פריטים אישיים שלה מהבית שלה..

 

[אווה עמיחי]

הכנסיה מחוץ

מקום החתונה של חברה לשעבר של מרקו

 

[אווה עמיחי]

הכנסיה מבפנים

מה שמדהים בעיניי, שכמעת כל תמונה של הסרט יכול לעמוד בפני עצמו, כצילום בקומפוזיציה מושלמת... אתמול נסיתי לעשות אותו הדבר מהסרט של "מתנה מהשמיים" - סרט ישראלי לא רעה, אבל תמונה אחד לא יכולתי כך להוציא...פשוט אין השכווה הזאת לסרט הישראלי... כמובן, אפשר לנתח את משחק השחקנים, את המוזיקה, אבל עבורי עולם הויזואלי של סרטי אלמודובר אומר הרבה מאוד

 

[TalHai]

ממש מעניין

זה ממש בולט, זו עבודה של גאון תסריטאי

 

[אווה עמיחי]

ראיתי כמה סרטים ישנים שלו, ולא תמיד

השקיע בזה כל-כך הרבה מעמץ... נדמה לי, שהוא גילה את העולם הוויזואלי, בסרט בשם פרח הסוד שלי, שם יש צילום דרך מראות קטנות על הקיר, מה שמרמז כבר בשלב זה, שהזוגיות שלהם שבורה לחלוטין. מפני שהוא אוטודידקט בבימוי, סביר להניח, שגילה את עולם, שדרכו יכול להביר מסרים מגובנים.

 

[ערסlight]

בורא עולם

במאי טוב עובד על כל החושים, משחק איתם, לוקח את המשתמש ביד ומוביל אותו דרך חוויה מתוכננת וצפויה, אבל אם אפשרות לאילתור. וכל זה כשהוא עצמו [הבמאי] נעלם. זה נכון בכל יצירה...בישול...גינון...מוסיקה...ארכיטקטורה...וגם אלוהות