עול המשא
רבין מאלה שאבדו אדם קרוב יודעים שהוא פעמים רבות נשאר בליבנו, ובמחשבותינו.
אצל ההורים השכולים הבן / בת שאבד/ה איתם בכל רגע, פעמים מרגישים בחסרונו יותר פעמים התחושה מעוממת יותר.
לעיתים נותנים לעומס החיים להדחיק את המחשבות. אך הם תמיד אתנו
הנוסעים בכביש כרמיאל צפת בבוקר בשנה האחרונה (ואפילו קודם) רואים אדם קשיש הולך בצד הדרך, מנופף בידו לעוברים ושבים. אדם זה איבד את בנו בכביש זה ומאז כמעט יום יום בגשם, בשמש, בחום ובקור הוא הולך בדרך לזכרו.
מנסה לדמיין את עול המשא שהוא נושא עימו יום יום בדרכו.
מה דעתכם על דרך זו לשמר את זכרו של בנו שנפטר?
רבין מאלה שאבדו אדם קרוב יודעים שהוא פעמים רבות נשאר בליבנו, ובמחשבותינו.
אצל ההורים השכולים הבן / בת שאבד/ה איתם בכל רגע, פעמים מרגישים בחסרונו יותר פעמים התחושה מעוממת יותר.
לעיתים נותנים לעומס החיים להדחיק את המחשבות. אך הם תמיד אתנו
הנוסעים בכביש כרמיאל צפת בבוקר בשנה האחרונה (ואפילו קודם) רואים אדם קשיש הולך בצד הדרך, מנופף בידו לעוברים ושבים. אדם זה איבד את בנו בכביש זה ומאז כמעט יום יום בגשם, בשמש, בחום ובקור הוא הולך בדרך לזכרו.
מנסה לדמיין את עול המשא שהוא נושא עימו יום יום בדרכו.
מה דעתכם על דרך זו לשמר את זכרו של בנו שנפטר?