"...עומדים חוורי פנים ולא מוצאים תשובה..."

[עינת גבע]

"...עומדים חוורי פנים ולא מוצאים תשובה..."

" ...ולפעמים אנו עומדים חוורי פנים ולא מוצאים תשובה..." שלום רב לכולם, לעיתים אנו עומדים חוורי פנים ולא מוצאים תשובה נוכח שאלות שילדים מקישים. מה נענה? איך נתייחס. האם קרה לכם שילד שאל אתכם שאלה תמה ומביכה שאלה שמעסיקה אותו והשאיר אתכם נבוכים ערומים מתשובה ? מזמינה אתכם לשתף ולשאול. ננסה יחד לתת מענה הולם לקושיות מסובכות שהותירו אתכם עם פה פעור. עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.

 

[אילי64]

"...עומדים חוורי פנים ולא מוצאים תשובה..."

ביתי בת ה-9 שאלה אותי " אימא למה שיקרת שאת בת 39? " הרגשתי נבוכה. לאורך השנים אני דואגת להעביר לילדיי את המסר שהאמת היא הדבר החשוב ביותר. וברגע האמת ביתי "תפשה" אותי .אילי.

 

[עינת גבע]

"...עומדים חוורי פנים ולא מוצאים תשובה..."

שלום רב אילי, אכן, כפי שמשתמע מדברייך את יודעת ומבינה שילדים לומדים מהמעשים שלנו יותר מאשר מהדיבורים שלנו. ילדים נדבקים בערכים שלנו, אנחנו המקור אליו נשואות עיניהם הפקוחות והערניות. מפעם לפעם אנו נשאלים מפי זרים אודות לסוגיות פרטיות. בנוגע לנושאים אותם איננו רוצים לחלוק עמם. ברגע האמת נוכל לענות בבדיחות הדעת. ומה שחשוב איך אנחנו מתווכים את המציאות לאוזניהם ופרשנותם של ילדינו. שאלה כזו היא הזדמנות פז לפתוח בדיאלוג ולדבר על פרטיות. על הזכות של כול אחד לשמור על פרטיותו. על שאלות פולשניות שאיננו חייבים להשיב עליהם. לשאול את בתך האם גם לה יש מקומות שהיא שומרת לעצמה? לעלות את חשיבות השמירה על זכויות הפרט כמנגנון חשוב להגנה . נושא שקרים. שקרים לבנים. עולות סוגיות ערכיות ואתיות. נוכל לדבר את הערכים כפי שאנחנו מבינים אותם. וכך מחד נוצר בסיס לדיאלוג משותף ומאידך העברת ערכים שחשובים לנו בדרך נעימה של שיחה עמוקה ורגועה. אשמח לתגובות , עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.

 

[ארזברנוי]

אוהב יותר

שלום עינת, בן ה-6 שלי שאל את מי אני אוהב יותר, אותו או את אחיו בן ה-8 איך לדעתך כדאי להגיב?

 

[עינת גבע]

אוהב יותר?

לאבא שלום רב, השאלה שהפנה אלייך בנך זו שאלה שכיחה בקרב ילדים צעירים. הורים רבים מוצאים עצמם מתפתלים ואובדים ולא מצליחים לנסח אמירה משביעה. אחת הדרכים היעילות היא להגיב בהומור. בכלל, הומור כדרך חיים היא דרך נפלאה לפוגג מצבים ולהוציא את העוקץ מהסוגיה. אפשר לספר לילד:" אני אוהב אותך כי..." ולמנות את סגולותיו לפרטים. ילדים אוהבים לשמוע את הסיבות לאהבתנו. הפרטים מסבים להם גאווה, עונג, סיפוק ותחושת ערך. מעצים ומבסס את תחושת השייכות שלהם ויוצק את התשתית לתחושה אני אהוב כמו שאני. מסרים מנחים: • לאהבה אין גבול, הלב יכול להתרחב עוד ועוד, אין כמות סופית של אהבה לילדים, כמו שיש אוויר לנשימה חופשי, אהבה היא לא מנה קבועה (שיש רק אחד) וצריך להתחלק בה, אי אפשר לכמת אותה, היא לא מתמאטית." אני אוהבת אותך הרבה ואני אספר לך למה? רוצה לשמוע?..." • אנחנו אוהבים כול אחד אחרת בזכות מה שיש בו. • כול אחד הוא שלם יחיד ומיוחד . • יש לאבא ואימא אין סוף אהבה לכל ילד, האהבה שלהם אף פעם לא מסתיימת. בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.

 

[אומניתבנשמה]

ביתי שאלה

ביתי שאלה אותי, למה את ואבא לא חיים ביחד? מלמלתי משהו בנוסח:" אנחנו כבר לא מסתדרים". ואני תוהה מה היא בעצם רצתה? האם תשובתי ענתה לשאלתה.

 

[עינת גבע]

"למה את ואבא כבר לא ביחד?"

שלום רב, אתה מנסח את שאלתך ברגישות. נשמע שאתה אב אכפתי וקשוב. מתחת לפני השאלה אני שומעת אותך תוהה האם ביתי מודאגת? האם תשובתי הצליחה להרגיע אותה? מה היא צריכה? והאם סיפקתי את צרכיה? אולי הייתי צריך להרחיב בסוגיה על מנת לבדוק אם משהו מטריד אותה? אין ספק ששאלות כאלה ונוספות מעסיקות הורה אחראי שחפץ לענות מתוך מודעות לצרכי הילד. בלב ילדים בכול גיל נטועה משאלה לאיחוד משפחתי. יש ילדים שמרגישים אשמים וחושבים שאולי הם מקור הסכסוך ואלמלא הם הוריהם היו ממשיכים לחיות זה עם זה עד כלות הימים. ההשערות שלנו יכולות להדריך אותנו. נוכל לשאול למשל, מה את חושבת? נוכל לפתח שיחה, מה את היית רוצה? הקשבה צלולה לתשובותיה יכולה לכוון אותך למענה אמפאטי. תוכל לקיים דיאלוג על יחסים, חשיבות היחסים, משמעות הקשר . שאלות הן הזמנה לקשר והזדמנות לרפד את הדו-שיח בפלטפורמה ערכית. אין תשובה אחת יפה ונכונה. כול הורה נדרש למצוא את דרכו הייחודית והיצירתית . יש לקחת בחשבון את גיל הילד, יכולת ההבנה שלו ולבדוק מה הוא באמת רוצה לדעת ? לפעמים אנחנו ממהרים לתת תשובות מקיפות ובכך "שופכים את התינוק עם המים" מאחר ולא לכך התכוון הילד. אפשר להודות בפני הילדה שזו שאלה שמסובך להסביר, לא תמיד דברים קורים כמו שרצינו ותכננו. היחסים בין מבוגרים משתנים לפעמים, יחד עם זאת האהבה של ההורים לילדיהם נשמרת ונשארת לתמיד. חשוב לעצור, להמתין בסבלנות לתגובת הילד ולענות בהתאם. עקרונות מנחים: לדבר אמת, לא להטיל דופי בצד השני, לשמור על כבוד כל הצדדים הנוגעים בדבר, לא לומר דברים שיציבו בפני הילד קונפליקט נאמנויות, לא להאדיר את דרכי בדרך שתפחית מערך דרכו של הזולת(של האם במקרה זה), ובאור אנושי כלומר : אפשר להסס, לדבר בסימני שאלה,למצוא את "שביל הזהב". קשה? כן. יחד עם זאת הכרחי ואפשרי. בהצלחה, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.

 

[אילי64]

שאלה מביכה

עינת שלום, ביתי בת ה9 יודעת שאנחנו לא כל כך אוהבים לנסוע לדודתי. דודתי היא אישה ערירית ומבוגרת. ביתי שאלה למה אנחנו נוסעים לדודה כל שבוע אם אמרנו שאנחנו לא אוהבים להיות שם? מה יכולתי לענות? אילי

 

[עינת גבע]

לומר את האמת

אילי שלום רב, אני חושבת שבמקרה זה אין נאה מלומר את האמת. דודה מבוגרת. הביקור שלנו אצלה מסב לה רגעי אושר. אנחנו המשפחה שלה. חשוב לנו לשמח אותה. המסר הוא שלא תמיד אנחנו עושים מה שמהנה ומענג אותנו. הערך העומד מאחורי הביקור הוא ראיית האחר. בעידן שלנו החברה מקדשת את האינדיבידואל, כל אחד עסוק בבועתו, ומשתבלל בקונכייתו. אני חושבת שאתם מזמנים לבתכם הזדמנות פז לתת . זו הזדמנות לפתח שיחה משפחתית: על "ואהבת לרעך כמוך", על נתינה, על חובות מוסריים שהם בעצם זכות גדולה. בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.