עומד על הקצה

TChaos

New member
עומד על הקצה

וזה שוב תוקף...
אבל למה עכשיו? למה כשאני חייב להיות ביותר מתפקוד מלא?
למה דווקא כשאני מחליט לקחת שליטה על החיים שלי, ולהרחיק את כולם כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בי או לאכזב אותי יותר?

אני מרגיש שאני עומד על הקצה, ומאבד שיווי משקל... אין לי על מי או על מה להשיען... וכשאני חושב על זה, מעולם לא היה באמת... אף פעם לא יותר ממשענת קנה רצוץ...
אני לא עומד בזה יותר... בא לי להפסיק להילחם, ופשוט להרגיש את החופש בליפול... אבל אני לא מסוגל לעשות גם את זה... אני תקוע, בין שמיים לארץ... וכל פעם שאחד מהם מהם נראה יותר קרוב, אני נמשך לכיוון השני יותר חזק... ממש כמו בנדנדה שרק מגבירה את המהירות... אם זה כשאני למעלה, אני נמשך למטה, אבל במקום להישאר שם ולקרוס סופית, אני נמשך למעלה רק כדי שאני אוכל ליפול יותר נמוך... אבל אף פעם לא עד הסוף... גם כשניסיתי להגיע לסוף, זה לא קרה...
עכשיו אני אאלץ להאבק בדיכאון המסריח הזה במקביל לתקופת המבחנים הנוראית הזאת...

ואני עוד יותר כועס על עצמי על זה שלמרות שאני יודע שלכתוב או לדבר לא יעזור בכלום, אני שוב עושה את זה!!!
פשוט נידונתי להיות במצב הזה בלי שום מזור... טיפול של שנה לא השאיר אותי עם כלום חוץ מחור בכיס... עוד משהו לדאוג לגביו...
איבדתי את האמון בחברים... אין דבר כזה חבר... רק כשנוח לאנשים הם חברים. כשלא נוח להם, אני יכול באותה מידה להתאדות להם מהפרצוף... מעדיף כבר להיות לבד מראש...
איבדתי את האמון בקשר עם המין השני... כל קשר השאיר אותי יותר שבור מהקודם, ועייפתי מהמבחנים והמשחקים של ההתחלה... זה לא שווה את זה במיוחד שאם זה יצליח, זה רק ישבור אותי יותר כשזה ייגמר, אז בשביל מה לנסות בכלל?
 

TChaos

New member
התחשק לי לצרף שיר שהתחברתי אליו

[URL]https://www.youtube.com/watch?v=Gp55x5VUzTI[/URL]
 
היי TChaos

אני חושבת שאני מדברת בשם כולם פה כשאני אומרת שזה באמת מצער שאי אפשר לתזמן את הדיכאון לתקופות "נוחות יותר", עמוסות פחות, כאלה שאתה פנוי בהן יותר לטפל בעצמך.
דיכאון הוא לא מצב בלי שום מזור. זה לא נכון. יכול להיות שהטיפול שהיית בו לא התאים לך (איזה סוג טיפול? פסיכולוגי? תרופתי?), אבל יש כל כך הרבה סוגים של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים, שיכולים לעזור לך לצאת מהמצב הזה, לאזן את הנפילות שלך, לתת לך את הכוחות הנפשיים להתמודד שוב עם אנשים ועם חוסר אמון.
אני מבינה את האכזבה שלך מקשרים עם המין השני, גם לי נמאס מכל השטויות של תחילת קשר ורק לחשוב על זה גורם לי לחשוב 'וואו, זה מעייף מדי. אין לי אנרגיות לזה', אבל (ואני יודעת שזה בטח נשמע ממש חצוף מצידי) אנחנו צעירים והחיים לפנינו ויכול להיות שגם בעתיד נתאהב ונתאכזב וישבר לנו הלב, אבל נצא מזה ונמשיך הלאה, עד לאהבה חדשה, כי יש משהו בלאהוב מישהו אחר, בלרצות להיות איתו ולרצות שהוא יהיה מאושר, לרצות לראות אותו מחייך. אין הרגשה שמשתווה לזה בעיניי.
ואותו דבר גם על חברים. חלק מאבדים עם השנים, ריחוק פיזי ונפשי וחלק נשארים איתך. חלק אתה מכיר עם הזמן, במקומות שאתה הולך אליהם, בין אם זה בעבודה או בפגישה מקרית או באינטרנט. בני אדם הם יצורים חברתיים, אני לא חושבת שאנחנו יכולים להתכחש לזה.

ד"א,
שמעתי את השיר.
הייתה שם שורה שאהבתי, "All our hopes are fast asleep".
זה מסמל בעיניי אופטימיות סמויה. התקווה לא מתה. היא רק ישנה.
 

TChaos

New member
היי...

קצת מעודד לראות שאני לא הייחידי שער בשעות האלה ולא מסוגל לישון...

אני חושב שאין דבר כזה "זמן טוב לדיכאון" באמת... אף זמן הוא לא טוב לדיכאון. לרוב הוא לא עוזב, אבל הייתה נסיגה קלה מאוד בזמן האחרון שעכשיו מתחילה להתפוצץ לי בפרצוף, וזה באמת משהו שאני חייב להילחם בו, ואני לא יודע מאיפה להביא את האנרגיות בשביל זה.
הייתי גם בטיפול פסיכולוגי (מס' פעמים), והייתי גם בטיפול תרופתי... שניהם לא שיפרו את המצב אפילו לא בטיפה... רק הוסיפו לי עוד חרדה שהן (הפסיכולוגית והפסיכיאטרית) יחליטו יום אחד שאני לא עומד בזה ויקחו ממני את השליטה ואת החיים שעבדתי כ"כ קשה כדי לשכנע את כל העולם שאני מנהל, וכולם ידעו מה עובר לי בפנים, וגורלי יחרץ.

לצערי, אני מבין על מה את מדברת בקשר... הייתי בכזה 5 שנים... אבל עוד יותר לצערי, אני יודע מה קורה אחרי... אני יודע מה קורה אחרי שהיא מספרת לי שהיא בגדה בי, ואני במקום לעשות מה שכל סרט אמריקאי אומר לי לעשות נשארתי איתה לילה שלם להגיד לה שזה בסדר, ולשכנע אותה שהיא לא עשתה שום דבר רע ולעודד אותה... ואז אחרי שאנחנו כבר לא ביחד שנה ואני קורס בגלל הדיכאון, ואני מנסה להאחז בה בתור מי שהייתה הכי קרובה אליי איי פעם, היא אומרת לי "אני לא חושבת שאני הבן אדם הנכון לעזור לך להתגבר עליינו". על מה את מדברת מטומטמת!!!! אני קורס לא בגללך ואת לא מסוגלת להוציא את הראש שלך מהתחת ולהקשיב לי רגע???????????
וחברים? היו\יש לי כאלה... מה הם שווים? אני נותן הכל... באמת הכל... לא מבקש כלום! עובר עליהם יום רע (מה שעובר על רובנו בתקופת בחינות) והם מרשים לעצמם לפרוק כל עול עלי... אין לי בעיה לעזור, אבל כשאני גם ככה חלש, אני לא עומד בזה... וכשאפילו את זה הם לא צריכים? ממשיכים להם בחיים בלעדי... אני באמת בטוח שהיה להם טוב יותר לו לא הכירו אותי... (לפחות לא היה להם רע יותר...) כנ"ל משפחה... רק עוד אנשים שאני צריך להסתיר מהם את מה שעובר עליי ולחייך כאילו הכל טוב...

ובנוגע לשיר, אם היית קוראת את השורה אחרי, אני חושב שזה קצת משנה את המשמעות של מה שאת מצאת שם... השורה שאני הכי התחברתי אליה היא "sometimes the best thing you can do is just survive"
למרות שגם את זה אני לא יודע כמה זמן אני מסוגל לעשות...
 
לילה טוב


בימים האחרונים טוב לי יותר להישאר ערה בלילה. נעים יותר, מבחינת מזג האוויר.
ובגלל זה כתבתי את זה במרכאות


יכול להיות שהטיפול התרופתי והפסיכולוגי לא היו מתאים לך, או שאולי לא הצלחת להתחבר לגישה הטיפולית או/ו למטפל. אלה דברים שבעיניי, ממש חשובים בטיפול, כי הם נותנים לך להרגיש שאתה באמת יכול לדבר על מה שמפריע לך, לפרוק את כל המשקל הכבד של הדיכאון. ובנוגע לחרדה שלך, אני מניחה שמדובר באשפוז כפוי? אשפוז כפוי קורה רק במקרים שבהם אדם עלול לפגוע בעצמו וגם בסביבתו, וגם אז, הוא צריך להוות סכנה ממשית ויש קריטריונים שהוא צריך לעמוד בהם ופסיכיאטר מחוזי שצריך לאשר את זה ועוד ועוד דברים. אני ממליצה לך לקרוא את הלינק שאני מצרפת, אני חושבת שזה יוכל להרגיע מעט את החרדה שלך.
[URL]http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%A9%D7%A4%D7%95%D7%96_%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%93%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%A9%D7%9C_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9[/URL]

אני מבינה שהמשפחה והחברים לא יודעים על המצב שלך. ניסית לשתף אותם? אולי אם הם היו יודעים שאתה נמצא בנסיגה עכשיו, הם היו מתנהגים קצת אחרת, אפילו בדברים קטנים. אפילו זה עוזר, מקל עלייך קצת ונותן לך תחושה קצת יותר נוחה.

ובנוגע לשיר, קראתי את השורה שבאה אחרי, אבל בעיניי, יש משמעות לבחירת המילים. הוא היה יכול לכתוב שהתקווה מתה, שהיא נעלמה, שהיא אבדה, אבל הוא בוחר לומר שהיא ישנה.
מצאת משמעות אחרת לשורה הזאת? ביחד עם השורה שבאה אחרי או בלעדיה?
ואני גם התחברתי לשורה שציינת.
 

TChaos

New member
לילה...

הלכתי לכמה מטפלים בחיים שלי... אף אחד מהם לא הצליח לעזור אפילו טיפה... זה נראה כאילו יש לי חסינות מיוחדת לכל דבר שאמור לעזור...
בנוגע לאשפוז, אני מכיר את הנתונים האלה. כבר קראתי אותם... והפסיכיאטרית אמרה לי שאני עומד בכל התנאים, אבל רק בגלל שהבהרתי לה שמבחינתי אישפוז בכפייה יעשה לי יותר נזק מטוב היא החליטה לסמוך עליי ולא לעשות את זה.. באמת שעכשיו אני קצת יותר רגוע כשאני לא הולך יותר לטיפול.

שנים לא אמרתי כלום לאף אחד... בשנה האחרונה ניסיתי שוב, ושוב ראיתי שזה לא שווה, לא עוזר, לא מקל, ובאופן כללי בזבוז של זמן ואנרגיות... למשפחה אני לא אומר כי מהם אני לא יכול לברוח.

אני חושב שבשורה ההיא של השיר הוא לא התכוון ישנה בנתיים, אלא יותר "נרדמה בשמירה"...
 

UniverSon

New member
היי

אני מרגיש כמוך לגבי זה שחסר לי את המקום להישען עליו.

אני אשמח לתת לך את זה גם במחיר של לא לקבל כלום בחזרה.
כמה שיחות שאתה צריך-אני כאן ואתה מוזמן.
 

TChaos

New member
היי...

אני מעריך את ההצעה...
לצערי דיבורים מעולם לא עזרו לי...
אתה מוזמן לפנות אליי אם אתה צריך משהו...
 
למעלה