עומרית
- פותח הנושא aviah
- פורסם בתאריך
ישוב ? אין שום ישוב...יש רעיון כללי שטרם התגבש לתכנון.
עובדה היא שהיה רצון בכנסת הקודמת לקדם הקמת רצף ישובים ש"יחסמו" את התפשטות ה"פחונים" [הכפרים הלא מוכרים] באיזור נבטים.
סרטוני תדמית...כבר יש - http://www.xn----4hcjjet7cgtq.net/ישוב-עומרית-יישוב-קהילתי-חדש-ויוקרתי-ב/
<פרוטוקול מס' 63 > מישיבת הועדה המשותפת לנושא סביבה ובריאות
של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ב (29 בנובמבר 2011), שעה 9:30
http://webcache.googleusercontent.c...m/2011-11-29-02.rtf+&cd=4&hl=iw&ct=clnk&gl=il
<היו"ר דב חנין:>
....העילה של הדיון הזה היא החלטה שהממשלה קיבלה ב-30 באוקטובר 2011, בדבר הקמת חבל התיישבות שימנה כעשרה יישובים בעלי אופי כפרי-קהילתי באזור מבואות ערד.
במסגרת ההחלטה הממשלה הטילה על מנכ"ל משרד הממשלה לרכז ביצוע של עבודת מטה בנושא הקמת החבל הזה, ולהסתייע לשם כך בחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף כמה משרדי ממשלה. אני אפתח את הדיון בכמה הערות פתיחה שהן כמובן הערות טנטטיביות בשלב זה, כי הן נועדו לכוון את הדיון. הסיבה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה היא שיש לנו ספקות מאד מאד כבדים לגבי האופן שבו הממשלה דנה בנושא לגבי הפרמטרים שהנחו אותה בהחלטות שלה, לגבי בחינת החלופות – אם וככל שנעשתה. לגבי הבנת ההשלכות החברתיות הסביבתיות והבריאותיות של ההחלטה הזו על היישובים הקיימים באזור; ואנחנו נבחן את הדברים האלה לפי הסדר. אנחנו נסקור את הקשר או חוסר הקשר בין ההחלטה הזאת לבין עקרונות התכנון המרכזיים שמקובלים במדינת ישראל, וקודם כל אלה שמוגדרים בתמ"א 35. אנחנו נבחן את הקשר או חוסר הקשר בין החלטת הממשלה לבין דו"ח מבקר המדינה ממאי 2005.
אנחנו נבחן את הקשר או חוסר הקשר בין החלטת הממשלה לבין הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שנכתבו בעקבות דו"ח מבקר המדינה. אנחנו נבחן את השאלה האם הממשלה בחנה או לא בחנה פתרונות התיישבותיים חלופיים ונשמע את ההסברים ללמה הדברים נבחנו או לא נבחנו; ואנחנו נבחן את ההשלכות החברתיות, האורבאניות, הסביבתיות, הכלכליות והבריאותיות של הקמת היישובים החדשים על הסביבה.
+++++אז כמו שנאמר, ב-30 באוקטובר 2011 קיבלה הממשלה החלטה בדבר הקמה של חבל התיישבות, שימנה כ-10 יישובים בעלי אופי כפרי-קהילתי, חלקם באיזו שהיא צורה בעלי אופי חקלאי באזור של מבואות ערד, כשהאזור שאנחנו מדברים עליו ממוקם בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר שבע. הוא משתרע בין כביש שוקת-ערד, כביש 31 מדרום, גבול מחוז הדרום, הקו הירוק מצפון, מיתר וחורה והמערב וממזרח גבולות השיפוט של המועצה האזורית תמר, העיר ערד ואתר היישוב המוצע כסיף, שזה יישוב שעדיין לא הוקם.
כאשר להסביר איפה אנחנו נמצאים בתוך התהליך – החלטת הממשלה היא החלטה מאד מאד ראשונית שבסך הכל קראה להקמה של חבל ההתיישבות באזור מבואות ערד והטילה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז ביצוע של עבודת מטה בנושא הקמת חבל ההתיישבות. כלומר,
כל מה שקשור בהשלכות, בתכנון של כל החבל הזה, מיקום של היישובים, אופיים של היישובים וכדומה, ייעשה בעבודת המטה ולא נעשה כרגע, לא נמצא כרגע בהחלטת הממשלה. יועבר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר תגבש את ההמלצה שלה שתחזור לממשלה. כלומר, אנחנו נמצאים עדיין בשלב שהוא מאד מאד ראשוני.
<עודד גילוץ:>
אני רכז אגף תחום מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה. באופן עקרוני, כפי שאמרה גברת בס-ספקטור, החלטת הממשלה היא החלטה מאד מאד ראשונית, שמטרתה להתניע איזה שהוא מהלך שבשעתו הנכונה יגיע בפני ועדות התכנון וכל תהליכי התכנון הרלבנטיים
+++++++<שירי בס-ספקטור:>
++ ככה, יש כמו שאמרת 4 יישובים שאושרו וטרם הוקמו ולא בטוח גם אם יוקמו. דבר ראשון זה
היישוב העירוני כסיף, שאושר במועצה הארצית לתכנון ובנייה ומיועד לאוכלוסייה החרדית ואמור להיות באזור תל ערד.
היישוב עירה, מתוכנן כפרבר עירוני על כביש 31, שזה גם במרחב התכנון שאנחנו מדברים עליו. על פי מר ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות, התכנות הקמתו נמוכה.
היישוב יתיר, שהיא נקודת יישוב נוספת שעל פי מר אבי הלר ממונה מחוז דרום במשרד הפנים, עדיין לא בשלה לתכנון. הוא מציין שיכולה להיות שעירה ויתיר יעלו לדיון מחדש במסגרת תכנון חבל ההתיישבות הנוכחי.
והיישוב חירן, שזה יישוב שבמצב תכנוני יחסית יותר מתקדם, שעבר את שלב ההתנגדויות. מדובר ביישוב קהילתי, מזרחה מחורה ומיתר. כל היישובים האלה אושרו ועדיין אל הוקמו, וחלקם לא בטוח אם יוקמו.
עובדה היא שהיה רצון בכנסת הקודמת לקדם הקמת רצף ישובים ש"יחסמו" את התפשטות ה"פחונים" [הכפרים הלא מוכרים] באיזור נבטים.
סרטוני תדמית...כבר יש - http://www.xn----4hcjjet7cgtq.net/ישוב-עומרית-יישוב-קהילתי-חדש-ויוקרתי-ב/
<פרוטוקול מס' 63 > מישיבת הועדה המשותפת לנושא סביבה ובריאות
של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום שלישי, ג' בכסלו התשע"ב (29 בנובמבר 2011), שעה 9:30
http://webcache.googleusercontent.c...m/2011-11-29-02.rtf+&cd=4&hl=iw&ct=clnk&gl=il
<היו"ר דב חנין:>
....העילה של הדיון הזה היא החלטה שהממשלה קיבלה ב-30 באוקטובר 2011, בדבר הקמת חבל התיישבות שימנה כעשרה יישובים בעלי אופי כפרי-קהילתי באזור מבואות ערד.
במסגרת ההחלטה הממשלה הטילה על מנכ"ל משרד הממשלה לרכז ביצוע של עבודת מטה בנושא הקמת החבל הזה, ולהסתייע לשם כך בחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית בשיתוף כמה משרדי ממשלה. אני אפתח את הדיון בכמה הערות פתיחה שהן כמובן הערות טנטטיביות בשלב זה, כי הן נועדו לכוון את הדיון. הסיבה שאנחנו מקיימים את הדיון הזה היא שיש לנו ספקות מאד מאד כבדים לגבי האופן שבו הממשלה דנה בנושא לגבי הפרמטרים שהנחו אותה בהחלטות שלה, לגבי בחינת החלופות – אם וככל שנעשתה. לגבי הבנת ההשלכות החברתיות הסביבתיות והבריאותיות של ההחלטה הזו על היישובים הקיימים באזור; ואנחנו נבחן את הדברים האלה לפי הסדר. אנחנו נסקור את הקשר או חוסר הקשר בין ההחלטה הזאת לבין עקרונות התכנון המרכזיים שמקובלים במדינת ישראל, וקודם כל אלה שמוגדרים בתמ"א 35. אנחנו נבחן את הקשר או חוסר הקשר בין החלטת הממשלה לבין דו"ח מבקר המדינה ממאי 2005.
אנחנו נבחן את הקשר או חוסר הקשר בין החלטת הממשלה לבין הנחיות היועץ המשפטי לממשלה שנכתבו בעקבות דו"ח מבקר המדינה. אנחנו נבחן את השאלה האם הממשלה בחנה או לא בחנה פתרונות התיישבותיים חלופיים ונשמע את ההסברים ללמה הדברים נבחנו או לא נבחנו; ואנחנו נבחן את ההשלכות החברתיות, האורבאניות, הסביבתיות, הכלכליות והבריאותיות של הקמת היישובים החדשים על הסביבה.
+++++אז כמו שנאמר, ב-30 באוקטובר 2011 קיבלה הממשלה החלטה בדבר הקמה של חבל התיישבות, שימנה כ-10 יישובים בעלי אופי כפרי-קהילתי, חלקם באיזו שהיא צורה בעלי אופי חקלאי באזור של מבואות ערד, כשהאזור שאנחנו מדברים עליו ממוקם בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר שבע. הוא משתרע בין כביש שוקת-ערד, כביש 31 מדרום, גבול מחוז הדרום, הקו הירוק מצפון, מיתר וחורה והמערב וממזרח גבולות השיפוט של המועצה האזורית תמר, העיר ערד ואתר היישוב המוצע כסיף, שזה יישוב שעדיין לא הוקם.
כאשר להסביר איפה אנחנו נמצאים בתוך התהליך – החלטת הממשלה היא החלטה מאד מאד ראשונית שבסך הכל קראה להקמה של חבל ההתיישבות באזור מבואות ערד והטילה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז ביצוע של עבודת מטה בנושא הקמת חבל ההתיישבות. כלומר,
כל מה שקשור בהשלכות, בתכנון של כל החבל הזה, מיקום של היישובים, אופיים של היישובים וכדומה, ייעשה בעבודת המטה ולא נעשה כרגע, לא נמצא כרגע בהחלטת הממשלה. יועבר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, אשר תגבש את ההמלצה שלה שתחזור לממשלה. כלומר, אנחנו נמצאים עדיין בשלב שהוא מאד מאד ראשוני.
<עודד גילוץ:>
אני רכז אגף תחום מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה. באופן עקרוני, כפי שאמרה גברת בס-ספקטור, החלטת הממשלה היא החלטה מאד מאד ראשונית, שמטרתה להתניע איזה שהוא מהלך שבשעתו הנכונה יגיע בפני ועדות התכנון וכל תהליכי התכנון הרלבנטיים
+++++++<שירי בס-ספקטור:>
++ ככה, יש כמו שאמרת 4 יישובים שאושרו וטרם הוקמו ולא בטוח גם אם יוקמו. דבר ראשון זה
בינתיים למיטב ידיעתי אין התקדמות בקידום רעיון הישובים.
++++ד"ר בתיה רודד, אני תושבת ערד מזה 40 שנה ובוגרת מערכת ההשכלה של אוניברסיטת בן גוריון, בחוג לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי. מהכיוון של ערד יש תחושה שבממשלה קיימת איזו שהיא מגמה לא מכוונת, להחליש את העיר.
++++
באשר לבדואים, אם אנחנו רואים כאן בצהוב את המיקום של היישובים החדשים האמורים לקום, אנחנו רואים כאן את מרכזי ההתיישבות הבדואים הלא מוסדרים כיום ואנחנו גם רואים שיש מרכז, שיש יישוב שעולה על מרכז כזה. זה גם לא הפריע לאשר את חירן שיושב על אום אל חירן, שבעצם התושבים הבדואים הועברו אליו ב-1956 על ידי המדינה, כמקום סופי.
זאת אומרת, אנחנו רואים כאן תקיעת טריזים לתוך אוכלוסייה שיש לה תכנית, תכנית פראוור, ואיפה התכנית הזאת ואיפה היישום שלה? אם היא כל כך טובה, גם זאת שאלה גדולה, אז איפה היישובים יקומו שם? והאם השכנות הזאת כל כך רצויה במצב כל כך עדין וכל כך שביר.
++++ד"ר בתיה רודד, אני תושבת ערד מזה 40 שנה ובוגרת מערכת ההשכלה של אוניברסיטת בן גוריון, בחוג לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי. מהכיוון של ערד יש תחושה שבממשלה קיימת איזו שהיא מגמה לא מכוונת, להחליש את העיר.
++++
באשר לבדואים, אם אנחנו רואים כאן בצהוב את המיקום של היישובים החדשים האמורים לקום, אנחנו רואים כאן את מרכזי ההתיישבות הבדואים הלא מוסדרים כיום ואנחנו גם רואים שיש מרכז, שיש יישוב שעולה על מרכז כזה. זה גם לא הפריע לאשר את חירן שיושב על אום אל חירן, שבעצם התושבים הבדואים הועברו אליו ב-1956 על ידי המדינה, כמקום סופי.
זאת אומרת, אנחנו רואים כאן תקיעת טריזים לתוך אוכלוסייה שיש לה תכנית, תכנית פראוור, ואיפה התכנית הזאת ואיפה היישום שלה? אם היא כל כך טובה, גם זאת שאלה גדולה, אז איפה היישובים יקומו שם? והאם השכנות הזאת כל כך רצויה במצב כל כך עדין וכל כך שביר.
בתים והדמיות פורחות באויר של "עומרית".
למען הזהירות והיושר אומר ...שאני באופן אישי בעד "הפרחת הנגב" בירוק, עפ"י מורשתו של דוד בן גוריון,הבעייה שבגינה אני מביא מאמרים או תוקף בעניין הקמת הישוב "עומרית" נובעת מהליך שיווקי אגריסיבי [הדומה לשיווק אדמות חקלאיות בכל הארץ] כשאין כל בסיס עובדתי להדמיות או בהחלטות ממשלה ובוודאי לא ב-10 שנים הקרובות...ויותר.
וכל קורא/קונה פוטנציאלי חייב לדעת עובדות אלה.
המשווקים מנסים להפתר מהקרקע ע"י מכירתה מתוך הבנה של הקשיים בהקמת ישוב בתוככי אוכלוסיה בדווית.
פרל דוד
בתים פורחים באוויר
חברת 'משהב' קוראת לציבור לרכוש קרקעות ביישוב חדש בנגב. חבל שהיא לא טורחת לספר לרוכשים הפוטנציאליים על דרך החתחתים הארוכה הצפויה עד לאישורו, אם בכלל
[מקור ראשון] אלישיב רייכנר | 4/9/2015
תחת הכותרת "זה הזמן להשקיע בנגב", יצאה בימים האחרונים חברת הבנייה 'משהב' בשיווק קרקעות ליישוב חדש בנגב בשם 'עומרית'. במודעה הגדולה שפורסמה בעיתוני סוף השבוע האחרון נראית הדמיה של יישוב פורח עם בתים צמודי־קרקע, עצים גבוהים ומוסדות ציבור. הלוגו שנבחר לשיווק היישוב החדש כולל בית רחב ידיים ועצים, ותחתיו הסלוגן "חיים חדשים בדרום". המשווקים אמנם מבהירים בתחתית העמוד שההדמיות הן להמחשה בלבד, אבל עדיין, כשהמודעה מציעה לרכוש "חצי דונם ברוטו להשקעה ביישוב המתוכנן עומרית", הקורא המצוי מבין שמדובר ביישוב העומד לקום בקרוב.
מה ש'משהב' לא מספרת במודעה הוא שכרגע אין עדיין שום החלטת ממשלה להקמת עומרית. באותיות הקטנות של המודעה נכתב אמנם ש"הקרקע מאפשרת הקמת יישוב פרברי קהילתי על פי תוכניות מתאר מחוזיות וארציות", אבל גם כאן הקורא לא אמור להבין שאפשרות להקמת יישוב עדיין לא מבטיחה שהוא אכן יקום. נתון נוסף שאי אפשר לדעת מהמודעה הוא שבשטח המדובר, בין באר־שבע לדימונה, יושבים כעת לא מעט בדווים, מה שעלול לעכב באופן משמעותי את הקמת היישוב אם אכן תתקבל החלטת ממשלה להקימו.
בחברה הבהירו השבוע שהם לא מתחייבים שהישוב עומרית יוקם בטווח הקרוב. להגנתם אומרים אנשי 'משהב' כי במודעה נכתב בפירוש שמדובר במכירת קרקעות חקלאיות וביישוב מתוכנן. הבעיה היא שיישוב מתוכנן הוא בדרך כלל גם יישוב מאושר, מה שלא מתקיים בינתיים במקרה של עומרית. בכל מקרה, גם עם הבהרה כזו עדיין אין הצדקה לשימוש בתמונה גדולה של יישוב פורח ובלוגו של בית.
גם אם ב'משהב' משוכנעים שהקמתו של עומרית תתרחש בשנים הקרובות, המציאות בנגב מוכיחה שכשמדובר ביישובים חדשים ובאזורים שיש בהם אוכלוסייה בדווית, התהליך הוא ארוך ומייסר.
גרעין של שלושים משפחות ממתין כבר חמש שנים להקמת היישוב חירן, בין באר־שבע לערד. החלטת ממשלה על הקמת חירן התקבלה כבר בשנת 1996, בזמן ממשלת נתניהו הראשונה. התוכנית אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר באפריל 2002, ובחודש יולי של אותה שנה אישרה אותה גם הממשלה.
החלטה נוספת על קידום הקמת היישוב התקבלה לפני שנתיים, ובכל זאת, רק לפני כשבוע החלו עבודות בשטח המיועד להקמת היישוב. העיכובים בהתחלת העבודות נבעו מרצף של מהמורות ביורוקרטיות ומהתנגדויות צפויות של הגופים הירוקים, אבל בעיקר כתוצאה ממאבקה של האוכלוסייה הבדווית נגד הקמת היישוב, מאבק שנחל כישלון בכל הערכאות המשפטיות.
אם בחירן אפשר היה להתחיל בעבודות מבלי לפנות את הבדווים, שיושבים רק על שטח קטן מתוכנית המתאר של היישוב, בעומרית זה יותר מסובך, מכיוון שההתיישבות הבדווית במקום גדולה יותר. חוץ מהסוגיה הבדווית הטעונה, ממתינה ליוזמי היישוב התמודדות לא פשוטה גם עם התנגדותם הנחרצת של הגופים הירוקים ושל חלק מראשי הרשויות באזור להקמת יישוב נוסף בין דימונה לבאר־שבע.
בלי החלטת ממשלה, בלי תב"ע, עם בדווים בשטח ועם התנגדויות נוספות, הבתים בהדמיה של משהב מצטיירים כרגע כלקוחים מסרט מדע בדיוני. הסלוגן של חברת משהב הוא "הרבה יותר מבית", אבל במקרה של עומרית אפשר לומר שהיא משווקת הרבה פחות.
למען הזהירות והיושר אומר ...שאני באופן אישי בעד "הפרחת הנגב" בירוק, עפ"י מורשתו של דוד בן גוריון,הבעייה שבגינה אני מביא מאמרים או תוקף בעניין הקמת הישוב "עומרית" נובעת מהליך שיווקי אגריסיבי [הדומה לשיווק אדמות חקלאיות בכל הארץ] כשאין כל בסיס עובדתי להדמיות או בהחלטות ממשלה ובוודאי לא ב-10 שנים הקרובות...ויותר.
וכל קורא/קונה פוטנציאלי חייב לדעת עובדות אלה.
המשווקים מנסים להפתר מהקרקע ע"י מכירתה מתוך הבנה של הקשיים בהקמת ישוב בתוככי אוכלוסיה בדווית.
פרל דוד
בתים פורחים באוויר
חברת 'משהב' קוראת לציבור לרכוש קרקעות ביישוב חדש בנגב. חבל שהיא לא טורחת לספר לרוכשים הפוטנציאליים על דרך החתחתים הארוכה הצפויה עד לאישורו, אם בכלל
[מקור ראשון] אלישיב רייכנר | 4/9/2015
תחת הכותרת "זה הזמן להשקיע בנגב", יצאה בימים האחרונים חברת הבנייה 'משהב' בשיווק קרקעות ליישוב חדש בנגב בשם 'עומרית'. במודעה הגדולה שפורסמה בעיתוני סוף השבוע האחרון נראית הדמיה של יישוב פורח עם בתים צמודי־קרקע, עצים גבוהים ומוסדות ציבור. הלוגו שנבחר לשיווק היישוב החדש כולל בית רחב ידיים ועצים, ותחתיו הסלוגן "חיים חדשים בדרום". המשווקים אמנם מבהירים בתחתית העמוד שההדמיות הן להמחשה בלבד, אבל עדיין, כשהמודעה מציעה לרכוש "חצי דונם ברוטו להשקעה ביישוב המתוכנן עומרית", הקורא המצוי מבין שמדובר ביישוב העומד לקום בקרוב.
מה ש'משהב' לא מספרת במודעה הוא שכרגע אין עדיין שום החלטת ממשלה להקמת עומרית. באותיות הקטנות של המודעה נכתב אמנם ש"הקרקע מאפשרת הקמת יישוב פרברי קהילתי על פי תוכניות מתאר מחוזיות וארציות", אבל גם כאן הקורא לא אמור להבין שאפשרות להקמת יישוב עדיין לא מבטיחה שהוא אכן יקום. נתון נוסף שאי אפשר לדעת מהמודעה הוא שבשטח המדובר, בין באר־שבע לדימונה, יושבים כעת לא מעט בדווים, מה שעלול לעכב באופן משמעותי את הקמת היישוב אם אכן תתקבל החלטת ממשלה להקימו.
בחברה הבהירו השבוע שהם לא מתחייבים שהישוב עומרית יוקם בטווח הקרוב. להגנתם אומרים אנשי 'משהב' כי במודעה נכתב בפירוש שמדובר במכירת קרקעות חקלאיות וביישוב מתוכנן. הבעיה היא שיישוב מתוכנן הוא בדרך כלל גם יישוב מאושר, מה שלא מתקיים בינתיים במקרה של עומרית. בכל מקרה, גם עם הבהרה כזו עדיין אין הצדקה לשימוש בתמונה גדולה של יישוב פורח ובלוגו של בית.
גם אם ב'משהב' משוכנעים שהקמתו של עומרית תתרחש בשנים הקרובות, המציאות בנגב מוכיחה שכשמדובר ביישובים חדשים ובאזורים שיש בהם אוכלוסייה בדווית, התהליך הוא ארוך ומייסר.
גרעין של שלושים משפחות ממתין כבר חמש שנים להקמת היישוב חירן, בין באר־שבע לערד. החלטת ממשלה על הקמת חירן התקבלה כבר בשנת 1996, בזמן ממשלת נתניהו הראשונה. התוכנית אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר באפריל 2002, ובחודש יולי של אותה שנה אישרה אותה גם הממשלה.
החלטה נוספת על קידום הקמת היישוב התקבלה לפני שנתיים, ובכל זאת, רק לפני כשבוע החלו עבודות בשטח המיועד להקמת היישוב. העיכובים בהתחלת העבודות נבעו מרצף של מהמורות ביורוקרטיות ומהתנגדויות צפויות של הגופים הירוקים, אבל בעיקר כתוצאה ממאבקה של האוכלוסייה הבדווית נגד הקמת היישוב, מאבק שנחל כישלון בכל הערכאות המשפטיות.
אם בחירן אפשר היה להתחיל בעבודות מבלי לפנות את הבדווים, שיושבים רק על שטח קטן מתוכנית המתאר של היישוב, בעומרית זה יותר מסובך, מכיוון שההתיישבות הבדווית במקום גדולה יותר. חוץ מהסוגיה הבדווית הטעונה, ממתינה ליוזמי היישוב התמודדות לא פשוטה גם עם התנגדותם הנחרצת של הגופים הירוקים ושל חלק מראשי הרשויות באזור להקמת יישוב נוסף בין דימונה לבאר־שבע.
בלי החלטת ממשלה, בלי תב"ע, עם בדווים בשטח ועם התנגדויות נוספות, הבתים בהדמיה של משהב מצטיירים כרגע כלקוחים מסרט מדע בדיוני. הסלוגן של חברת משהב הוא "הרבה יותר מבית", אבל במקרה של עומרית אפשר לומר שהיא משווקת הרבה פחות.
בדיקת התכנות להקמת ישובים חדשים לאורך ציר 25.
בדיקת התכנות...[כלומר רעיון] ועוד מוקדם להכין הדמיות מחשב...כאילו....
טיוטא לדיון - http://www.goarad.co.il/?pid=15&t=mFinal&L1=41&L2=144&item=2852
כותרת החלטה: הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד , מספר החלטה: 3782
נושא: הטבות לאנשי צבא קבע המתיישבים בנגב, פיתוח לבנייה חדשה, מוסדות ציבור, תכנון
קהל יעד: מתכננים, קבלנים, יזמים ומוכרי דירות, חיילים משוחררים ואנשי כוחות הביטחון, לא יהודים, רוכשי דירות
תאריך החלטה: 30/10/2011
החלטה מס. 3782 של ממשלה מיום 30.10.2011
הממשלה ה - 32 בראשות בנימין נתניהו
נושא ההחלטה : הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד
מחליטים
במסגרת החזון הציוני להפרחת הנגב, ובהתאם למדיניות הממשלה לפיתוח, קידום, משיכת אוכלוסיה והגדלת היצע הדיור בפריפריה, ובמטרה להגדיל את היצע הדיור, אגב העתקת מחנות צה"ל לנגב:
1. ליזום הקמתו של חבל התיישבות בעל אופי כפרי קהילתי באזור מבואות ערד, הנמצא במחוז הדרום, בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר שבע. שטח האזור משתרע במרחב שבין כביש שוקת ערד (כביש 31) בדרום לבין גבול המחוז בצפון; ובין הישובים מיתר וחורה במערב לבין גבולות השיפוט של המועצה האזורית תמר; ובין העיר ערד ואתר הישוב המוצע כסיף במזרח.
2. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז את ביצוע עבודת המטה בנושא הקמת חבל התיישבות האמור שיסתייע לשם כך בחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, ובתיאום עם משרד הפנים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומנהל מקרקעי ישראל. עבודת המטה תאושר על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתוך ארבעה חודשים.
3. עבודת המטה תתואם עם תהליכי פיתוח והסדרת התיישבות הבדואים המובאים בהחלטות הממשלה מס' 3707 ו – 3708 מיום 11.9.2011.
4. לצורך ביצוע עבודת המטה, יוקצו למשרד ראש הממשלה 1 מיליון שקלים, שיועברו ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה בתוך 20 יום.
5. על פי סעיף 2 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800, במסגרת תפקיד המועצה הארצית לתכנון ובניה לייעץ לממשלה (להלן: "המועצה הארצית"), להנחות את יו"ר המועצה הארצית להביא את עבודת המטה לדיון בפני המועצה הארצית, לצורך בחינת ההיבטים התכנוניים הנדרשים והיבטים נוספים הכרוכים בהם ולגיבוש המלצתה בנושא והגשתה לממשלה, כל זאת בתוך חמישה חודשים מיום הבאת עבודת המטה לדיון בפני המועצה הארצית.
6. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800, להטיל על משרד האוצר להגיש לממשלה התייחסות בהיבט הכלכלי-תקציבי, בתוך חודשיים מיום הצגת עבודת המטה במועצה הארצית.
הכנסת : מרכז המחקר והמידע [28 נוב' 2011]
השלכות החלטת הממשלה בדבר הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד
++++++ בדיקת פתרונות חלופיים
ההתעלמות מפתרונות התיישבותיים חלופיים, עליה הצביע מבקר המדינה בשנת 2005 בולטת גם בתהליך קבלת ההחלטה בדבר הקמת חבל ההתיישבות במבואות ערד. על פי דברי ההסבר להצעת המחליטים בדבר הקמת חבל התיישבות במבואות ערד תחת הסעיף שכותרתו- "חלופות להצעת ההחלטה" נכתב: "לא רלוונטי".
בטבלה המופיעה בנספח 1 מוצג המלאי התכנוני (כלומר תכניות שאושרו או בשלב הפקדה) ביישובים המצויים בתוך או בקרבת המרחב התכנוני המיועד לתכנית מבואות ערד. על-פי הנתונים שהתקבלו ממנהל מקרקעי ישראל ומספר רשויות מקומיות, עולה כי נכון להיום מתוכננות כ-30,000 יחידות דיור בקרבת מרחב התכנית.
מתוכן, כ-10,000 יח"ד צפויות להיות צמודות קרקע (בערד-6455 יח"ד, מתוכן 1366 צמודות קרקע, בבאר שבע- כ-15 אלף יח"ד מתוכן כ-6200 צמודות קרקע, בדימונה כ-5000 יח"ד מתוכן כ-950 צמודי קרקע, ועוד כ-3200 יח"ד צמודות קרקע במועצות המקומיות וביישובים הקהילתיים: מיתר, עומר, קיבוץ כרמים, כרמית, שני והר עמשא. מכאן שתכניות לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים כבר אושרו, וייתכן ואלו יכולות לתת מענה כלשהו לביקוש לדיור באזור הנגב.
יש לבחון האם המלאי התכנוני המוצג לעיל אינו מהווה חלופה "רלוונטית" לפיתוח עשרה יישובים כפריים במבואות ערד, ומדוע חלופות אלו לא צויינו בהצעת המחליטים.
בהקשר זה יש לציין את דברי מר אבי הלר, הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים: "לפי התכניות המאושרות יש מספיק יחידות דיור לכולם. אבל אני, בתור מערכת תכנון, לא יכול לחייב מישהו לגור איפה שאני רוצה. יש שכונות מאושרות בבאר שבע ובשאר הערים, אולם אין ביקוש למגורים שם
בדיקת התכנות...[כלומר רעיון] ועוד מוקדם להכין הדמיות מחשב...כאילו....
טיוטא לדיון - http://www.goarad.co.il/?pid=15&t=mFinal&L1=41&L2=144&item=2852
כותרת החלטה: הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד , מספר החלטה: 3782
נושא: הטבות לאנשי צבא קבע המתיישבים בנגב, פיתוח לבנייה חדשה, מוסדות ציבור, תכנון
קהל יעד: מתכננים, קבלנים, יזמים ומוכרי דירות, חיילים משוחררים ואנשי כוחות הביטחון, לא יהודים, רוכשי דירות
תאריך החלטה: 30/10/2011
החלטה מס. 3782 של ממשלה מיום 30.10.2011
הממשלה ה - 32 בראשות בנימין נתניהו
נושא ההחלטה : הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד
מחליטים
במסגרת החזון הציוני להפרחת הנגב, ובהתאם למדיניות הממשלה לפיתוח, קידום, משיכת אוכלוסיה והגדלת היצע הדיור בפריפריה, ובמטרה להגדיל את היצע הדיור, אגב העתקת מחנות צה"ל לנגב:
1. ליזום הקמתו של חבל התיישבות בעל אופי כפרי קהילתי באזור מבואות ערד, הנמצא במחוז הדרום, בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר שבע. שטח האזור משתרע במרחב שבין כביש שוקת ערד (כביש 31) בדרום לבין גבול המחוז בצפון; ובין הישובים מיתר וחורה במערב לבין גבולות השיפוט של המועצה האזורית תמר; ובין העיר ערד ואתר הישוב המוצע כסיף במזרח.
2. להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז את ביצוע עבודת המטה בנושא הקמת חבל התיישבות האמור שיסתייע לשם כך בחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, ובתיאום עם משרד הפנים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומנהל מקרקעי ישראל. עבודת המטה תאושר על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתוך ארבעה חודשים.
3. עבודת המטה תתואם עם תהליכי פיתוח והסדרת התיישבות הבדואים המובאים בהחלטות הממשלה מס' 3707 ו – 3708 מיום 11.9.2011.
4. לצורך ביצוע עבודת המטה, יוקצו למשרד ראש הממשלה 1 מיליון שקלים, שיועברו ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה בתוך 20 יום.
5. על פי סעיף 2 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800, במסגרת תפקיד המועצה הארצית לתכנון ובניה לייעץ לממשלה (להלן: "המועצה הארצית"), להנחות את יו"ר המועצה הארצית להביא את עבודת המטה לדיון בפני המועצה הארצית, לצורך בחינת ההיבטים התכנוניים הנדרשים והיבטים נוספים הכרוכים בהם ולגיבוש המלצתה בנושא והגשתה לממשלה, כל זאת בתוך חמישה חודשים מיום הבאת עבודת המטה לדיון בפני המועצה הארצית.
6. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1800, להטיל על משרד האוצר להגיש לממשלה התייחסות בהיבט הכלכלי-תקציבי, בתוך חודשיים מיום הצגת עבודת המטה במועצה הארצית.
הכנסת : מרכז המחקר והמידע [28 נוב' 2011]
השלכות החלטת הממשלה בדבר הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד
++++++ בדיקת פתרונות חלופיים
ההתעלמות מפתרונות התיישבותיים חלופיים, עליה הצביע מבקר המדינה בשנת 2005 בולטת גם בתהליך קבלת ההחלטה בדבר הקמת חבל ההתיישבות במבואות ערד. על פי דברי ההסבר להצעת המחליטים בדבר הקמת חבל התיישבות במבואות ערד תחת הסעיף שכותרתו- "חלופות להצעת ההחלטה" נכתב: "לא רלוונטי".
בטבלה המופיעה בנספח 1 מוצג המלאי התכנוני (כלומר תכניות שאושרו או בשלב הפקדה) ביישובים המצויים בתוך או בקרבת המרחב התכנוני המיועד לתכנית מבואות ערד. על-פי הנתונים שהתקבלו ממנהל מקרקעי ישראל ומספר רשויות מקומיות, עולה כי נכון להיום מתוכננות כ-30,000 יחידות דיור בקרבת מרחב התכנית.
מתוכן, כ-10,000 יח"ד צפויות להיות צמודות קרקע (בערד-6455 יח"ד, מתוכן 1366 צמודות קרקע, בבאר שבע- כ-15 אלף יח"ד מתוכן כ-6200 צמודות קרקע, בדימונה כ-5000 יח"ד מתוכן כ-950 צמודי קרקע, ועוד כ-3200 יח"ד צמודות קרקע במועצות המקומיות וביישובים הקהילתיים: מיתר, עומר, קיבוץ כרמים, כרמית, שני והר עמשא. מכאן שתכניות לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים כבר אושרו, וייתכן ואלו יכולות לתת מענה כלשהו לביקוש לדיור באזור הנגב.
יש לבחון האם המלאי התכנוני המוצג לעיל אינו מהווה חלופה "רלוונטית" לפיתוח עשרה יישובים כפריים במבואות ערד, ומדוע חלופות אלו לא צויינו בהצעת המחליטים.
בהקשר זה יש לציין את דברי מר אבי הלר, הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים: "לפי התכניות המאושרות יש מספיק יחידות דיור לכולם. אבל אני, בתור מערכת תכנון, לא יכול לחייב מישהו לגור איפה שאני רוצה. יש שכונות מאושרות בבאר שבע ובשאר הערים, אולם אין ביקוש למגורים שם
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.