אה! כתבתי תגובה לפני כמה ימים!
מוזר מאוד... אני משוכנעת ששלחתי אלייך תגובה ארוכה ומושקעת... משוכנעת... כתבתי שם, בנוגע לשיעור שמול אנשים אחרים, ההבנה בבטן, לא רק בראש, שאנשים מנסים כל אחד להתקדם בשביל שלו, ועל כך שהדרך בסופו של דבר, היא חכמה מההולך... טוב, זה מבורדק. בואי נעשה את זה מסודר. קודם כל, אני רוצה להגיד, ששלחתי אלייך תגובה ביום ששאלת. אני לא מבינה איך היא נעלמה. ודבר שני, הנה מה שנאמר לי אז בהקשר לפריסה שלך - יקירה, את הולכת בדרך עם עוד אנשים. לא מעל עוד אנשים, לא מתחת לעוד אנשים. ההבנה הזאת עומדת בעיקר המסע שלך. עם עוד אנשים. הרבה פעמים את ערה מאוד לתפקיד שיש לך בחייהם של אחרים (מה שקרוי - עזרה), או לציפיה שיש לך מאת אחרים. אבל פעמים מועטות, את מצליחה לשים לב, שכל אחד מתעניין רק בדבר אחד בסופו של יום - הדרך של עצמו. איתך. אולי. אבל, בדרך של עצמו. כמו גם את. המסע שלך פתלתל ומעניין. הריקוד הזה מול אנשים אחרים ואיתם צורך ממך את כל האנרגיות שיש לך. מתי את מובילה? מתי את מובלת? אלה שאלות שלא עוזרות להתקדם, להיפך. עלייך, להפסיק להסתכל על החיים ככה. אז, אז תצליחי באמת להשיג מהחיים האלה, לממש את הפוטנציאל הגלום בחייך. אהבה רבה. הרונים.
