עונג @ שבת, נומ´ 17

[ייִדישיסט]

עונג @ שבת, נומ´ 17

22.11.2002 _______________ אַ געוואַלדיקע זאַך האָט דאָ פּאַסירט, נישט צו גלייבן. די "חובֿבֿי-שׂפֿת-עבֿר" האָבן אָפּגעהאַלטן מײַן בעל-עגלה אין דער וועגנס און אים נישט געלאָזט צופֿאָרן צום שטעטל… בין איך אַהער געקומען מיט מײַנע אייגענע כּוחות. מיר וועלן נישט לאָזן די באַנדיטן-העברעיִסטן געוואַלטעווען וווּ זיי ווילן. אויף צו להכעיס האָב איך אָנגעשטעלט דאָס מאָל עפּעס אַזוינס-און-אַזעלעכטץ וועגן טיפּן פֿון שטעטל, אַרויסגענומען פֿון די זכרונות פֿון ישׂראל-יהושע זינגער, דער ברודער פון יצחק באַשעוויס-זינגער. עונג @ שבת, נומער 17 – נעמט כּל-זמן איר זענט נאָך יונג… לויט מײַן מיינונג האָט ער אין געוויסע דערציילונגען געשריבן בעסער פֿון זײַן ברודער וואָס איז געווען מער פּאָפּולער פֿון אים. ס´איז דאָ נאָך אַ סך צו דיסקוטירן וועגן דעם… שפּעטער… _______________________ הגליונות הקודמים: 16-1

 

[moshe0410]

../images/Emo19.gifOneg Shabbat

לכבוד העורך הראשי מיר ווינטשן אייך א גוטן שבת. הייב איר געדענקט, די קומענדיקע וואך איז חנוכה. ס´ וועט ארויס גיין א ספעצילער נומער?

 

[ייִדישיסט]

איך האָב אַ דילעמע ../images/Emo54.gif

אַ גוטן שבת דיר אויך, זונטיק וועל איך זיך אַוועקזעצן אַרבעטן אויף אַ ספּעציעלן נומער פֿאַר חנוכּה, און איך וועל מסתּמא אַרויסנעמען עפּעס פֿון די צײַטונגען אין די 30-20ער יאָרן אין פּוילן וואָס איז אָנגעשריבן געוואָרן לכּבֿוד חנוכּה. איך קווענקל זיך און בין נישט זיכער אויב ס´איז כּדאי צו ברענגען "ערנסטע" מאַטעריאַל אָדער "לעבעדיקע" - פֿון דער הומאָר-אָפּטיילונג… וואָס זאָגט איר? איך קען ברענגען פֿון ביידע אָבער מײַן צײַט איז באַגרעניצט און איך וויל זיך קאָנצעטרירן אין איינס אָדער צוויי אַרטיקלען און נישט פֿאַרלוירן גיין אין די ימען פֿון די אינטערעסאַנטע אַרטיקלען און מעשׂיות וואָס זײַנען פֿאַראַנען אין די צײַטונגען. _______________________ אגבֿ, אויב איר זעט חלילה עפּעס אַ גרײַז אָדער אַ פֿעלער אין דעם "עונג @ שבת", מערקט מיר דערפֿון. אויב עפּעס געפֿעלט אײַן ספּעציעל און ווילט נאָך מאַטעריאַל פֿון דער/די שרײַבער, זאָגט דאָס אַרויס. איך וועל דאָס מאַכן מיט צעפֿרידן.

 

[ייִדישיסט]

מתוך אותם זכרונות:

קטע מסוים מתוך ספרו של זינגער שעליו מדובר בגליון הזה שלא הכנסתי לגליון. קטע שראוי להביא אותו בפניכם: אַ ברודער פֿון דער כּלה איז געווען אַ משומד און אַ חזירניק דערצו. אויף יעדן יריד אין שטעטל פֿלעגט ער קומען פֿון דאָרף צוזאַמען מיט זײַן גויע, צוליב וועלכער ער האָט זיך געשמדט, און אַוועקשטעלן זיך מיט זײַן טרפֿהנער סחורה - זײַטן חזיר-פֿעטס און קישקעס. טאָמער איז אים דאָס נאָך ווייניק געווען, פֿלעגט ער נאָך אַוועקשטעלן זײַן טרפֿהנעם מסחר לעבן זײַן פֿאָטערס שטוב, ווי אויף צו להכעיס דערפֿאַר, וואָס די משפּחה זײַנע האָט אים פֿאַרשאָלטן און נאָך אים "שבֿעה" געזעסן בײַם לעבן. די יריד-טעג, פֿריילעכע פֿאַר אַלעמען, זײַנען געווען טעג פֿון טרויער און בושה פֿאַר דער משפּחה, פֿון דער משומד, דעם חזירניק. תרגום: אח של הכלה היה משומד ובנוסף - מוכר חזיר. לכל יריד בעירה היה נוהג להגיע מהכפר יחד עם הגויה שלו, שבגללה השתמד, ולהעמיד דוכן עם הטרף שלו – צלעות חזיר וקישקע. אם זה לא הספיק לו, הוא היה מעמיד את הדוכן שלו ליד בית אביו, כאילו דווקא מכיוון שהמשפחה שלו קיללה אותו וישבה עליו "שבעה". ימי היריד, שהיו שמחים בשביל כולם, היו ימי אבל ובושה למשפחה הזאת של המשומד, של מוכר החזירים.

 

[בן אהרון]

יהושע-ישראל זינגר.../images/Emo63.gif

אהבתי. את הכתיבה של הסופר הזה. הוא משתמש בשפה פשוטה, לאפיין את ה"טיפוסים" שהוא מציג. בוחן אותם, על פי מידת העניין שהוא גילה בהם, מבלי להצטעצע במלים "של שבת". כך למדתי להכיר, את ברוך=וולף, גס הרוח, נהנתן, שתיין. גוזמאי ובדאי. "תלמיד-חכם" לא היה, אך נהג לנסוע אל הרבי מקוצק אותו העריך, אף יותר, מן ה"גאון מווילנה". סיפורי המעשיות, עקב נסיעותיו. ושירת "גבורתו" מונצחים בחן רב. מנדל ה"גדול" כשמו כן הוא. לבלר יערות. רושם את תפוקת הפועלים, מחשב את שכרם. גם תלמיד חכם וגם בעל שיעור קומה. נוהג בפועליו, האכרים, ביד חזקה ובזרוע נטויה. תרתי משמע. גורר את הגנבים למשרדו, כולא אותם עד השבת, ערך הגניבה. מנדל הקטן, השחרחר והרגזן. אך דווקא, שבתה את לבי, חנה-רחל. אשת המדנים, שהיתה "עוקצת" בזכות מאכליה. הרי הוא לפניכם. חנה-רחל מפרת "שלום-בית" / מאת יהושע -ישראל זינגר* ======================= "טיפוס" מעניין היתה גם חנה-רחל. אשר, אהבה לקלקל מערכות יחסים של נשים, בעיקר לשים מריבה לפתחם, של בעלים עם נשותיהם. היתה חנה-רחל, אשה "אש". דברנית, חדת לשון, בדחנית. "בשלנית" - בעלת יכולת מוכחת בתחום הבישול והאפיה. העוגיות, שלה, דברי המאפה,(שטרודל) מאכלי הצלי, דגים ממולאים (געפילטע פיש) רביחות האורז(קוגל) הפכו "שם דבר" ברחבי העיירה. אלא שהגברת לא הסתפקה, בהכנת המעדנים לעצמה ולבני ביתה. אהבה לשלוח "מנות" . מתנות, ממאכליה הטעימים, לשכניה . שתי בנות היו לה. איתן נהגה לשלוח את הצלחות העמוסות במאכלים. אל שכנותיה. בעיקר בערבי שבתות. אחת הבנות, היתה מתארחת תדיר , בשבתות, גם אצלנו. - "כבוד הרבנית" (רעבעצ´ן) אמא´לה שלחה לך קוגל. היתה נוהגת לומר. - אמא´לה שלחה לך דגים. בביתנו אהבו את המאכלים הטעימים , וגמרו עליהם את ההלל. אבי, בוודאי, אהב אותם יותר, מאשר את מאכליה של אמי, שלא הפגינה מומחיות יתר בבישול. אך היא לא נהגה להגיב על כך. אחרת היה בבתים אחרים. באותם בתים בהן הנשים לא הוכיחו מומחיות כשלה. חנה-רחל, להכעיס, היתה מקפידה לשלוח את המאכלים, אליהן. לעתים קרובות קרה. שבעלה של אותה אשה היה בא בטענות אל אשתו. לאחר שטעם מן הקוגל של חנה-רחל. על שום מה ולמה, קוגל של נשים אחרות, כל כך טעים. ואילו אצל ה"לא-יוצלחית" שלו התבשילים, ללא "טעם יהודי". תפלים. הגיעו הדברים לידי כך , שבמשפחה אחת נתגלע סיכסוך חריף בין בני הזוג, לאחר שטעמו מן הקוגל של חנה-רחל. סכסוך, שנסתיים כמעט, בגט כריתות. לפיכך, קרא לה, אבי, לחנה-רחל, אסר עליה לשלוח "מתנות" לשכניה. כשלעצמי, לא שבעתי נחת מן האיסור הזה. התגעגעתי למאכליה של חנה-רחל. אל הקוגל והדגים הטעימים שלה. ====== (1893-1944 ) מלה טובה, גם לגילה ולחיים. על העריכה. יישר כוייח !

 

[ייִדישיסט]

תרגום מרשים ../images/Emo48.gif לחיים

בן אהרון, זה ממש יפה. אהבתי במיוחד את "אשה אש". שים לב איך היופי של המילה "מאַמעשי" שביידיש היא מביאה דמעות לעיניים מאבדת מכוחה כאשר מתרגמים אותה לעברית. בשנות העשרים והשלושים היה ישראל-יהושע מפורסם יותר מאחיו יצחק. בזמן שאחיו כתב בדרך כלל על דמויות דמוניות והזויות, על עיירות רפאים ועל תופעות על-טבעיות, כתב ישראל-יהושע הבכור סיפורים על משומדים ועל שקצים יהודים וגוים, על תופעת האסימילציה. מסיבה זו זכה האח הצעיר יצחק- באשעוויס בתהילת עולם ואילו אחיו נשכח מעט. בעיני, כתיבתו של ישראל-יהושע עולה לפעמים על אחיו. דווקא זכרונות אלה שמהם הבאתי בגליון עונג @ שבת זה אינם מהמיטב שלו. היצירה המפורסמת ביותר שלו היא "יאָשע-קאַלב" שנכתבה בשנת 1926 נדמה לי. היצירה הזאת תורגמה לעברית בשם "יאַשע העגל". יאָשע-קאַלב מבוסס על סיפור אמיתי שהמחבר מזכיר בקטע מסוים בזכרונות שלו. מסופר על בת הרב שבעלה נעלם לכמה שנים טובות והשאיר אותה עגונה. כאשר הוא חוזר לפתע לעיירה, טוענים נגדו אנשי העיירה שאין הוא אותו חתן של הרב, בעלה של הבת, אלא אחד בשם יאָשע-קאַלב... אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה בלגן נוצר בעיירה. יצירה זו התקבלה בתשואות מצד אחד אך בביקורת מצד שני. המבקרים טענו שהשפה ברומן רדודה מדי ואילו המהללים שיבחו את הכתיבה התמה הזאת דווקא. בעקבות הביקורת אף הפסיק המחבר לכתוב למשך כמה שנים.

 

[בן אהרון]

שקלתי.

לתרגם : א ווייבל א ברען = "אשה להבה" מאמעשי = "אמ´שלי". בעגה הישראלית. תרגמתי, לבסוף, כפי שתרגמתי. א קעצאלע לחיים ! סליחה , א גוטע וואך

 

[yaely2]

../images/Emo168.gif בן אהרון - אשרי יולדתך

 

[בן אהרון]

את חושבת יעלי ?

גם בגן עדן קוראים את הפורום? בענקט זיי זיך צו א ביסעלע יידישקייט ?