עונג שבת

[נורית הדרי]

עונג שבת ../images/Emo63.gif../images/Emo20.gif../images/Emo90.gif

השבוע עסקנו בעניין השיפחה. המסמך הנשיי הכי אמיץ בעיני הוא הספר "סיפורה של 0" . מאת פולין ריאז'. האישה האמיצה הזאת היא בעצם דומיניק אורי עורכת בכירה בהוצאת ספרים יוקרתית בשם גאלימר. רוב הסימנים מראים שהספר הזה נכתב מהתנסות שלה ופנה לדמות אמיתית : מאהבה הנשוי. קראתי את הספר 4 פעמים מתוך נסיון להבין את השפחתיות הנשית. כל פעם הבנתי רובד נוסף של העניין. קשה לקרוא , מומלץ מאוד. "הוא ביקש ממנה להתפשט עירומה, והסתכל איך היא מצייתת לו בלי להוציא הגה. כלום לא התרגלה כבר להיות עירומה תחת מבטו, כשם שהתרגלה לשתיקתו, כשם שהתרגלה לחכות שיחליט מה חפצו? היא נאלצה להכיר בתוך תוכה שהיא משלה את עצמה, ושאם היא המומה הרי הסיבה המהותית למבוכתה נותרת בעינה: הפקעתה מרשות עצמה."

 

[שירי לי 84]

אני קראתי אותו משו כמו

10 פעמים... < ואולי זה המקום להזכיר למי ששאל ממני את הספר ועוד לא החזיר

> ובכל פעם מחדש, אני נדהמת מההתמסרות הטוטלית שלה, ומהביטול העצמי המוחלט שלה. פשוט מדהים.

 

[נירית 1962]

אני חושבת שזאת מטפורה

מין אות אזהרה כזה לנשים שאוהבות יותר מידי. בסוף היא הרי מבקשת למות והאדון שלה מסכים . חשבתן על השם שלה? "0"? חלולה מבפנים...