תשאירי פרח
New member
עונות וגילי רדאר
חייבת לחלוק איתכן משהו קצת הזוי. כבר כשמונה שנים אני בתרדמת שכזו, אף אחת לא ממש מעניינת אותי, ובינינו, לא נראה שאני מעניינת בחזרה.
לא שלא רציתי מדי פעם, ואפילו קצת ניסיתי, אבל משהו נורא חרק ולא הלך.
פתאום לאחרונה, הבטן לא מפסיקה להתהפך לי. סוג של שינוי באוויר.
ואני, אני בכלל כבר מרגישה שיצאתי מהמירוץ, זה לא לגילי. עסוקה בבעיות קריירה, משפחה, הורים, ילדים, בריאות משלימה עם מקומי ועם הסטטוס (גם קוו).
אבל משהו מסביב... כאילו שוב אני מדיפה ריח הורמונלי.
אני כמעט יכולה להישבע שאני מחוזרת, ובדיוק כמו בפעם הקודמת שזה קרה זה לא קורה בבודדת.
איך הפעם לא לפספס? איך לא לפשל שוב? אין לי מושג.
בפעם הקודמת שכבר התאהבתי וחוזרתי, זה היה ב overload, במקביל, בשפע שלא ידעתי להתמודד איתו.
בהתאם, רק פיתחתי דפוס של כישלונות חוזרים (אם כי, יש להודות מגוונים).
חייבת לשמור על קור רוח הפעם ואולי גם לנסות לשם שינוי להרגיש מושכת ובטוחה, לא לפחד וסתם לזרום... אבל איך לכל הרוחות עושים את זה?
חייבת לחלוק איתכן משהו קצת הזוי. כבר כשמונה שנים אני בתרדמת שכזו, אף אחת לא ממש מעניינת אותי, ובינינו, לא נראה שאני מעניינת בחזרה.
לא שלא רציתי מדי פעם, ואפילו קצת ניסיתי, אבל משהו נורא חרק ולא הלך.
פתאום לאחרונה, הבטן לא מפסיקה להתהפך לי. סוג של שינוי באוויר.
ואני, אני בכלל כבר מרגישה שיצאתי מהמירוץ, זה לא לגילי. עסוקה בבעיות קריירה, משפחה, הורים, ילדים, בריאות משלימה עם מקומי ועם הסטטוס (גם קוו).
אבל משהו מסביב... כאילו שוב אני מדיפה ריח הורמונלי.
אני כמעט יכולה להישבע שאני מחוזרת, ובדיוק כמו בפעם הקודמת שזה קרה זה לא קורה בבודדת.
איך הפעם לא לפספס? איך לא לפשל שוב? אין לי מושג.
בפעם הקודמת שכבר התאהבתי וחוזרתי, זה היה ב overload, במקביל, בשפע שלא ידעתי להתמודד איתו.
בהתאם, רק פיתחתי דפוס של כישלונות חוזרים (אם כי, יש להודות מגוונים).
חייבת לשמור על קור רוח הפעם ואולי גם לנסות לשם שינוי להרגיש מושכת ובטוחה, לא לפחד וסתם לזרום... אבל איך לכל הרוחות עושים את זה?