עונשים
נעם שלום רב, את העונשים מלווים בדרך כלל תחושות תסכול, כאב, חוסר אונים והשפלה. כאשר הורים נוקטים באופן רצוף בגישה זו ילדים זוכרים אותם כחוויות קשות, מעכבות, מכעיסות שגררו תחושות נקם ומרד. אפשרות אחת שעולה בדעתי שהורייך לא הענישו אותך. הם השתמשו בתוצאות טבעיות והגיוניות. תוצאות כאלה קשורות למעשה, ההורים נשארים ידידותיים והילד מסיק בעקבותיהם מסקנות מושכלות לגבי כדאיות ההתנהגות שלו בעתיד. הוא בעצם לוקח אחריות על מעשיו והופך לאדם אחראי ועצמאי כפי שגדלת להיות. ילדים שנענשים בדרך כלל מאבדים אמון בהוריהם. לפעמים הכאב והתרעומת כה גדולים, במקרים כאלה מופעל מנגנון הגנה שנקרא הדחקה. בזיכרון נשארת רק ההקלה שבאה עם חידוש היחסים והרגשות החיוביים בעקבות ההתפייסות .זיכרונות אלה מהווים מסך ענן ומסתירים את ההיבטים השליליים ששלטו בכיפה בשעתם. עוד היבט שעולה בדעתי הוא מרחק הזמן. נפש שרוצה להיטיב איתנו מסייעת לנו לארגן את המחשבות כך שנביט על ניסיונות העבר באור שונה. יחד עם זאת יש סבירות גבוהה להניח שעונש לא קידם את הצמיחה וההתפתחות של מיקוד שליטה פנימי, משמעת עצמית ושל הגינות ביחסים. האם דברי פוגשים אותך? מדברים אליך? עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר.
