עונש כרת

[גילה עופר]

עונש כרת

שלום חברים!! חדשה כאן בפורום ושמחה שיש אחד כזה ליהודים כמוני שבעוונותינו עדיין רחוקים מקיום תורה ומצוות אך יחד עם זאת "יהודים עם לב חם". שאלתי היא כזו: אני יודעת שהיהדות "מבטיחה" עונש כרת על מיני חטאים שונים. האם תוכלו לפרט מהם? האם עונש כרת הוא אכן לא רק מיתה של החוטא עצמו כי אם מחיקת כל זכר להמשך שלו, זרע וכו'? האם ניתן לכפר על חטאים החייבים בעונש כרת, ואם כן כיצד?

 

[msch]

מה זה משנה לך?

אם את לא דתיה מה זה משנה לך?

 

[גילה עופר]

ומה לך משנה מדוע אני שואלת?

 

[lollapalooza]

סליחה?!

צריך להיות דתי כדי להתעניין בדת? טוב, בואו נסגור את הפורום, אם ככה. אחר כך אומרים פה שהטענות שלי מופרכות

.

 

[tamarhp]

סליחה?

אתה סותר את כל מהות הפורום... "יהדות לחילונים", לא?

 

[שלי של אף אחד]

מצטרפת לשאלה

שמעתי שמי שאין לו צאצאים- זה יכול להעיד על שקיבל עונש כרת. האם גם מי שאין לו צאצאים יהודים לפי ההלכה, קיבל עונש כזה? הרי נאמר: "תכרת נשמתו מעמך" או משהו כזה.

 

[tamarhp]

מה הכוונה מי שאין לו צאצאים יהודים?

מי שאין לו צאצאים יהודיים זה אומר שהוא התחתן עם אישה גויה...

 

[שלי של אף אחד]

לאו דווקא- נגיד הבנים שלו

התחתנו עם גויות. ניתן לראות בזה עונש?

 

[ציקי 07]

הם יהודים.

לדעתי זה לא כרת. הם הרי יכולים לשוב בתשובה

 

[tamarhp]

הבנים שלו יהודים כמו שציקי כתב

הבנים שלו - זו הבחירה שלהם. יש לנו זכות בחירה האם לחטוא או לא. אני לא חושבת שזה עונש כי זה מה שהבנים שלו בחרו... וכמו שציקי כתב הם עוד יכולים לחזור בתשובה..

 

[תריג]

כרת את מי זה מעסיק היום??!!!!

טוב אני צריך להסביר את דברי הקודמים .כמובן שלא התכוונתי שכרת זה לא חשוב אבל כאדם דתי אני לא זוכר את עצמי מתעסק עם זה. אני יודע שכרת זה חמור וקשה. כרת זה מיתה בידי שמיים על דברים קשים שעושים .אבל אם אני אדם חילוני שלא מקיים מצוות אני מקבל עונשים מסוגים שונים שלא מעניינים אותי כי אני לא חיי על פיהם.

 

[tamarhp]

אבל מה איכפת לך שהיא שואלת??

זה מעניין אותה! היא רוצה לידע כללי! היא רוצה את זה בשביל עבודה אקדמית! מה איכפת לך שהיא שואלת?

 

[אופירA]

לשתי השואלות

כרת - זה עונש רוחני. יש סוגים שונים של ענשי כרת, ודעות שונות בעניין הכרת - וכל אלה אינם נוגעים לנו, אלא ללומדי התורה. אחד הסוגים הוא מיתה ערירית בלא בנים, אך אין זה העניין היחידי בכרת. וכן, אין היותו של אדם ערירי מחייב שזה ביטוי של עונש כרת. יש הרבה צדיקים גמורים שאין להם כלל ילדים, למשל משום שירדו בגלגול לתקן משהו מסוים, ולא הצטרכו לתקן בנושא ההולדה והחינוך. כך שאי אפשר לדעת שום דבר לגבי אדם שאין לו ילדים. והחשוב מכל - איננו יכולים להבין דבר וחצי דבר בחשבונות שמיים - מדוע אדם זה מת כך, מדוע אדם זה לא נולדו לו ילדים, ומה יהיה בגורלו של אדם כשר, שילדיו נשאו לנכריות והולידו נכרים. זכר להמשך זה עניין חשוב מאוד, אבל העדר צאצאים - ולכן גם העדר זכר להמשך - לא מחייב שמדובר בעונש, משום שהכל חשבונות של נשמות, גלגולים ותיקונים - חשבונות שמאד נסתרים מאיתנו. והעובדה שהם כה נסתרים מאיתנו גורמת לכך שאם נתעסק בהם נגיע להרבה בלבולים, טעויות והטעיות. יש חטאים שיש עליהם כרת. אך כל אדם חי, גם אם חטא בהם אינספור פעמים - יכול לחזור בתשובה שלמה וחטאיו כמו ענשיהם נמחקים מחשבונו לחלוטין. 36 כרתות (עונשי כרת) יש בתורה: 15 - איסורי עריות 4 - על עבודה זרה 1 - איסור שבת 11 - קשורים לעבודת המקדש 3 - חמץ בפסח, אכילה ביום הכיפורים ועשיית מלאכה בו 2 - מצוות הפסח ומצוות המילה כל נושא הכרת לנשמה הוא נושא מורכב שאין אנו אמורים להבין בו לעומק, ומאחר שאין אנו אמורים להבין בו, איננו אמורים להסיק לגביו מסקנות. כעיקרון, רצוי שחילוני שמתעניין ביהדות, יעסיק ראשו בעיקר בדברים שמדברים אל ליבו ומשמחים את נפשו, וירחיק מחשבותיו מהדברים הגורמים לו פחד, מבלבלים אותו ואינם ברורים לו. הסיבה לכך היא שדברים הגורמים לו פחד ומבלבלים אותו, זה בגלל שהוא אינו מכיר אותם היטב ואינו אמור להבין ולעכל, ולכן אין סיבה שיעסיק מוחו בהם. כי הבסיס לכל, והדבר הראשון שצריך יהודי לעשות - זה להיות בשמחה תמיד! כל דבר שבא על חשבון השמחה אינו אמת היהדות.

 

[גילה עופר]

תודה, אופיר, נרגעתי.

 

[masorti]

רק חבל שהתנ"ך לא מסכים איתך...

אני אפילו לא אתחיל להביע את דעתי על ענין הגלגולים והתיקונים. אבל אני אתייחס לטענתך שראוי שחילוני ירחיק מחשבותיו מדברים מפחידים וידאג להיות תמיד בשמחה (.. עוד סיסמה של הברסלבים המודרניים המקפצים ברחובות). לצערי התנ"ך דווקא ממליץ על "אשרי אדם מפחד תמיד" (משלי כ"ח, י"ד).

 

[אופירA]

צר לי, יש להבין כל דבר בקונטקסט שלו

מצווה גדולה להיות בשמחה אינו סיסמת מקפצים למיניהם, שאינם מהווים דעת תורה עבורי, אלא רעיון עמוק ביותר בתורת ישראל, ובהשקפת כל זרמי היהדות - הן הליטאים והן כל החסידויות. מאין הם לקחו את זה - בשביל זה צריך ללמוד את ספרות המוסר היהודית. אגב, היא לא בנויה על פסוק אחת מהתנ"ך, אלא על מכלול הדברים. שמחה, אגב, אינה קיפוץ ומוסיקה רועשת, והראיה - בשבת ובחג אסור להשמיע מוסיקה, אלא מותר לשיר בלבד, וחובה להיות בשמחה. אני מאמינה שכל הזרמים שומרים שבת, ולא רק זרם מקפצי ברסלב, כך שעניין השמחה מופיע בכל ענייני היהדות. עוד הוכחה - משנכנס אב ממעטים בשמחה. מכאן אתה למד, שעד שנכנס אב המצב הטבעי הוא שמחה תמידית, וכעת ממעטים ממנה קצת... ומשנכנס אדר מרבים בה, ומגיעים עד לעליצות יתירה. שמחה גם אינה ליצנות. שמחה היא האושר שבלב הנינוח. היא תכלית עבודת המידות (ספר "עלי שור", בשבילך). הפחד עליו מדובר בפסוק במשלי הוא פחד של אחריות, ולא פחד של בלבול וחרדה שחש החילוני בהיותו לומד דבר שאינו ברור לו ונשאר בספיקות. והרי "אין שמחה כהתרת הספיקות". אי לכך, ביקשתי מהחילוני שיתיר ספיקותיו ויהיה בשמחה, ולפחד של האחריות מקום חשוב בחלקים הנהירים לו ביהדות, כמו בכל שאר שטחי החיים (כאשר הוא חוצה את הכביש, כאשר הוא מקפיד להרחיק את התנור מהילד, כאשר הוא מזדרז שלא לאחר לעבודה, וכאשר הוא נשמר מלפגוע בזולתו). ואכן, אשריו של אדם שנהירים לו שבילי ההלכה, והוא מקפיד תמיד לשמור אותה קלה כבחמורה, ומדקדק בה מאוד עד לקוצו של יוד ולעומקה של אמת, ונזהר בכל כוחו מלעבור עליה חס וחלילה. על זה הפחד מדבר ספר משלי, ואין כל סתירה. אדרבא - שמחה עצומה ממלאת לבו של אדם כזה, המפחד תמיד.

 

[masorti]

צר גם לי...

אבל הסתתרות מאחורי הטיעון "בשביל זה צריך ללמוד...." אינה משכנעת אותי. מבחינה זה זהה לאמירה שלך.. "אין לי מושג בנושא, אבל אם אטען שזה מצוי בספרים שאתה מן הסתם לא קראת - אתה תיכנע ותקבל את דעתי". ברור שהיהדות תומכת בשמחה באופן כללי. אלא שהמוטו של "מצווה להיות בשמחה" הוא המצאה ברסלבית מהזן המקפץ. מה לעשות שאני לא מתרשם מחבורת שינקינאים-לשעבר שהחליפו סם ממסטל א' בסם ממסטל ב' תוך הקפדה שהסם יהיה רדוד ככל האפשר מבחינה מחשבתית. ומהעובדה שיש חודש שבו מרבים בשמחה, אני למד שבד"כ האדם לא אמור להיות שמח במיוחד. אילו היתה מצווה להיות בשמחה, כל יהודי היה עושה כמיטב יכולתו להדר במצווה - ולכן הציווי של "להרבות בשמחה" היה מיותר. הקביעה שהפחד בפסוק במשלי הוא "פחד של אחריות" הוא ניחוש שלך (או של הרב שכתב את הספר שממנו לקחת את הפירוש). הפירוש שלי טוב לפחות באותה מידה. נ.ב. מומלץ שלא תתבססי רק על ספרות תורנית שנכתבה ע"י הוגים מהזרם המיסטיקני. טוב תעשי אם תלמדי גם מחכמי ורבני הזרם הרציונליסטי.

 

[ברקאור]

ועוד דבר כל פרשת הקללות מדברת על

הפסוק "תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב, ולא על שלא עבדת כלל אלה הדגש הוא על השמחה וטוב הלבב.

 

[אופירA]

אוקיי, אז מסקנותינו שונות

אני למדתי כך את הדברים, לאורך כל הדרך. אני מבינה אותם היטב, ואינני טיפוס מבולבל ומנחש ניחושים. אין לי כל נגיעה עם חסידות ברסלב. במקום להסיק מסקנות לגבי, רצוי שתשאל אותי. מסקנותיך לגבי שיטת הלימוד שלי אינן נכונות. לא שמעתי מעולם שהרב אליהו דסלר, שהרמח"ל או שמחבר ה"עלי שור" וכל השיטה הליטאית שייכים לזרם המיסטיקני. עד כמה שידוע לי - הם ראציונליסטים גמורים. קיבלת עוד הוכחה חותכת דאורייתא מהמגיב שאחרי לגבי חיוב השמחה ביהדות, אך בהחלט זכותך להסיק מסקנה אחרת מהסבר זה. אני אכבד את מסקנותיך. השתדל לכבד אותי, במקביל.

 

[masorti]

קודם כל...

בודאי שהרמח"ל הוא מהזרם המיסטיקני. למעשה הוא אחד ממניחי היסוד החשובים של זרם זה. אני מציע לך לעיין במה שנאמר עליו בויקיפדיה, ובפרט על העיסוק האינטנסיבי שלו בקבלה. (לא מכיר את הרב דסלר ולכן לא אפסוק, אבל סביר שהוא קרוב לרמח"ל יותר מאשר לרמב"ם). אני אתן לך קריטריון פשוט לזיהוי מיסטיקן... כל מי שטוען שנפש הגוי שונה מהותית (מעצם בריאתה) מנפש היהודי - הוא מיסטיקן. מי שטוען שכל ההבדל הוא בתנאי סביבה - הוא רציונליסט. עכשיו תבדקי מה אמר הרמב"ם ומה אמר הרמח"ל ותסיקי את המסקנות. לגבי ה"הוכחה החותכת"... אנא אל תעליבי את האינטילגנציה שלי בקביעה שטיעון מפוקפק הוא "הוכחה חותכת". הפסוק שציין המגיב אחרייך ("תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוּב לבב מרֹב כל") מדבר רק על ביצוע המצוות בשמחה ולא כמי שכפאו שד. בין זה ובין ציווי להיות בשמחה כל הזמן - אין ולא כלום. נהפוך הוא, הגמרא אומרת בדיוק את ההיפך, כפי שנאמר בלינק הזה: " אבל חז"ל אמרו שיש סתירה בקהלת. מצד אחד הוא אומר "ושבחתי אני את השמחה" (קהלת ח, טו), ומצד שני הוא אומר "ולשמחה מה זֹּה עֹשָׂה" (שם ב, ב). אומרת הגמרא: זו שמחה של מצוה וזו שמחה שאינה של מצוה. על שמחה של מצוה נאמר "ושבחתי אני את השמחה", כי היא מביאה להתרוממות הרוח בעבודת ה'. אבל שמחה שאינה של מצוה איננה שום דבר, היא אינה אלא הוללות ולא שמחה. " איך אמרת?.... "הוכחה חותכת"...