עונש על נסיון גניבה

[אמא לוי]

עונש על נסיון גניבה

היי, אתמול תפסתי את בני בן ה-9 מנסה לגנוב מהסופר חבילת מסטיקים. הוא החביא את החבילה מאחורי מכנסיו , וכשתפסתי אותו , הוא התנצל. לאחרונה הוא מרבה גם לשקר בדברים קטנים, ולכן אנו חושבים על עונש כואב במיוחד עבורו. יש לציין שעונשים של החרמת טלויזיה, מחשב, סוני וכו' לא עובדים כבר. כיוון שאנחנו לפני ל"ג בעומר, חשבנו שעונש כואב במיוחד יהיה לאסור עליו להשתתף במדורה של החברים ולהישאר בבית במקום. האם זהו עונש חמור מדי? איזה עונש יהיה הולם יותר עבור המעשה? תודה מראש!!!

 

[עינת גבע]

ילד שמכאיבים לו יחפש דרך לךהכאיב חזרה

שלום אימא יקרה, אני מבינה שנבהלת. ילדים בגיל בנך מתנסים,לפעמים בגנבות קטנות, ובשקרים. אנחנו ההורים חוששים מאוד שהינה אנחנו מגדלים "גנב", "שקרן". אני מבקשת לצפור בצפירת ארגעה. ילדים זקוקים להבנה, לאמפאטיה. איך מלמדים ערכים: 1. על ידי מודל. 2. על ידי מתן הזדמנויות לקיים את הערך. 3. על ידי חיזוק( החיזוק ודרך החיזוק יקבעו האם הערך יוערך ויופנם או יידחה על ידי הילד) ערכים : מה מותר מה אסור? איך אפשר להשיג את מה שאנחנו רוצים? הקניית כושר שיפוט ושיקול דעת הם משימות הוריות ארוכות טווח. פרסים על התנהגות טובה כמו עונשים על התנהגות "רעה" אינם יעילים. כפי שכתבת. לכן יש לי הצעה אחרת, שוחחי עם הילד. אמרי לו שאת יודעת שלפעמים ילדים מועדים (משקרים...) זה קורה. אולי פחדת ממני? אולי מאוד רצית (למשל את המסטיקים) וידעת שלא אקנה לך. אני מבינה אותך, אני לא כועסת. גישה כזו תאפשר לך לפתוח איתו ערצי תקשורת חדשים. ערוצים שיאפשרו לכם שיחות פתוחות על ערכים, הזדמנות להכיר את בנך, להקשיב, אולי הוא חושש? אולי הוא זקוק לעזרה? אולי את יכולה לעזור לו? להכאיב לו זו גישה בעייתית. ילד שמכאיבים לו יחפש דרך לךהכאיב חזרה ( הוא עשוי למצוא דרכים שיכאיבו לכם במיוחד, כמו להמשיך לגנוב ולשקר) ילד שמבינים אותו משיב הבנה. ילד שמקבלים את המעשים שלו(לא בהכרח מסכימים איתם), הורים המסוגלים לקבל התנהגות לא נאותה, משובת נעורים וכו' פותחת לילד את האפשרות וההזדמנות לעשות את השינוי. מציעה לכם לשלוח עם חיוך והנאה למדורת ל"ג בעומר. בדקו איתו מה הוא רוצה להביא למדורה ולחלק לחברים ( אולי מסטיקים) צאו מהכעס. עלו על ההר והפכו להורים מבינים ומדריכים מתוך אמפאטיה. בהצלחה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[אמא לוי]

המון תודה, אני אנסה../images/Emo13.gif

 

[עינת גבע]

אני שמחה

יופי יקירתי, אשמח לשמוע עדכונים. גשי למלאכה בלב שלם. ובאמונה גדולה שבנך ילד טוב. ועד היום זרעת זרעים משובחים. עינת גבע, מכון אדלר.

 

[גן חיות בבית]

בתי בת 10 גם היא גנבה מהסופר מסטיקים

וגם אני חשבתי שאני משתגעת כי הרי זה כל כך נוגד את צורת החשיבה שלנו, שהרי ברור לנו שאסור לגנוב. היא גם היתה גונבת לי כסף מהארנק. בזמנו התייעצתי עם מיכל דליות בתוכנית שלה, היא ייעצה לי לדבר איתה ולהסביר לה שלגנוב זה לא מקובל בחברה בכלל ובביתנו בפרט. עוד היא ייעצה לי לא לתת לה גישה לארנק, כלומר את התיק שלי שאני חוזרת מהעבודה להניח בחדר השינה ולא איפה שכל התיקים מונחים, ארנקים שבכלל לא הסתובבו בבית. לגבי הסופר, מאחר וזה היה קורה שהיא ואחותה היו הולכות למרכז מדי פעם אחרי בית ספר ביום שישי (היינו מרשים להן וגם נותנים להן כסף לבזבוזים) אז אמרנו לשתיהן שאנחנו לא מרשים ללכת למרכז יותר מאחר ו-X גונבת מהסופר. זה עשה את שלו, היום גם הכניסה יותר מסודרת מאחר ואין שם תיקים וארנקים/מפתחות, ואין יותר גנבות כי הן לא הולכות למרכז, אלא מדי פעם, מרצונן לא שאסרנו, פשוט ההילה שמסביב למרכז קצת ירד להן. אבל מבחינת הגניבות זה עבר. אני טוענת שהמעשה/עונש/סנקציה צריך להיות בקורולציה למעשה, מה הקשר בין הגניבה לל"ג בעומר? חוץ מילד ממורמר האם תרוויחי מזה משהו, בואי נגיד שלגרום לו להפסיק לגנוב, זה לא יקרה. בהצלחה.

 

[The Lonely Lion]

לדעתי הצנועה

יש להסביר לילד את המשמעות של רכוש פרטי וקניה כשרה. להראות לו בעזרת דוגמה, למשל משחק שברשותו, את הסיבה לכך שהגון לכבד את הרכוש הפרטי של הזולת. כפי שהוא לא היה מעוניין שילד אחר יקח ממנו את הצעצוע, עליו לא לקחת את הרכוש של אחרים. בעניין שקרים הסיפור קצת אחר. כנראה זו יכולת נרכשת לצורך השרדות... יש לחנך את הילד לכך שמילה היא מילה, יש לעמוד מאחוריה. עניין של כבוד. ממש לא להעניש. ההרחקה מהמדורה של חברי הכיתה רק תפגע ביחסיו עם החברים.

 

[survivorrr]

הצעה לכיוון מחשבה אחר.

ילדים קטנים חושבים במושגים שונים משל מבוגרים. בשלב מסויים (לא בטוח בגילאי 9. אולי אפילו צעירים בהרבה) הם לומדים להבחין בין אמת לאמת אחרת. הם גם לומדים להבחין בין "שלי" לבין "לא שלי". בשלב מסויים הם רוצים לשנות את המציאות. הם לומדים להשתמש במילים ובמעשים להשגת מטרה. הם לומדים שעל ידי דיבור הם יכולים לעבור מאמת אחת לדבר אחר שבעיניהם זו האמת הרצויה להם. אנחנו קוראים לזה שקר. אבל זה מושג "של גדולים". בעיניהם זה לא שקר. זה נקרא לשנות את המציאות. כנ"ל לגבי לקיחה. הוא למד שיש דרך להפוך את "לא שלי" ל-"שלי". אנחנו קוראים לזה גניבה. שוב מושג של גדולים. בעיניהם זו לא גניבה. זה שינוי מציאות. לפעמים "שקר" (עם או בלי מרכאות) וגניבה (הערה כנ"ל) הם ביטוי למצוקה וצריך לבדוק אם קיימת מצוקה כל שהיא. הסבר "למה זה לא טוב" צריך להינתן במושגים של ילד. למשל, נניח לרגע שלפנינו סיטואציה שילד "גנב" חפץ מילד אחר. שואלים אותו מנין לו החפץ. סביר שהוא יתן תירוץ כל שהוא למציאות החדשה. אם נסביר לו למשל שכעת החפץ הזה חסר מאד לילד, אולי הוא מצטער "שנתן" או שהלך לאיבוד ועכשיו הוא נורא בוכה. וכעת יש להציע "לגנב" שיהיה ילד טוב וילך להחזיר לו את החפץ. ילד רוצה להיחשב ל-"טוב". סביר שהוא יעשה את זה ואז יש צורך להחמיא ולחזק את ההתנהגות. זו סיטואציה שהבאתי מנסיון (עם ילד שאינו ממשפחתי הגרעינית). בגיל הזה לדעתי לא נכון עדיין לעבוד על גמול ישיר - שכר ועונש. צריך להכווין את הילד להחזיר את המציאות לקדמותה ואז לתגמל אותו - כלומר שכר בלבד. ענישה תהיה רק אם הוא מתעקש שלא להחזיר מצב לקדמותו. הענישה חייבת להיות תואמת למעשה. אי השתתפות במדורת לג בעומר - כיצד היא משתייכת לגניבה או שקר? אין קשר. העונש חייב להיות סמוך במיידית למעשה ובאותו מישור עשייה של המעשה. כך יהיה יותר אפקטיבי.

 

[The Lonely Lion]

הייתי אומר

שיש ללמוד לשרשר נכון. דבר שני, העובדה שהילד הכניס את המסטיק למכנסיו מעידה על כך שהוא יודע טוב מאוד שהמסטיק שייך לבעל המכולת, עד לתשלום...

 

[אמא בר]

נכון ../images/Emo13.gif

 

[survivorrr]

ואני הייתי אומר.....

אין לי כוונה להתקוטט או להתפלמס. בוודאי לא לתקוף. אבל אני אשתמש דוקא במכתבך כדוגמא. מה זה שרשור "נכון"? מה שנכון אצל אדם א' לא נכון אצל אדם ב'. אינך יודע את כוונתי. חוץ מזה איך יודעים מה נכון ומה לא. האם ההגיון של שנינו זהה? סביר שלא. אמי-מורתי למדה אותי שכל אחד יכול לחשוב רק עם הראש שלו. גם אין אמת בלבדית אחת. לפעמים יש כמה וכולן טובות ונכונות. גדולה שאני רואה באדם היא לנסות לראות את הדברים דרך עיניים של מישהו אחר ודרך חשיבתו (לחשוב עם הראש שלו). כך צריך לקיים אינטראקציה גם בינינו וגם בין מבוגר לילד (בוודאי בין הורה לילד). בדיוק בנקודה הזו אני רוצה לעבור לענין השני. קבעת "שהוא יודע טוב מאוד שהמסטיק שייך לבעל המכולת, עד לתשלום." זה במושגים של מבוגר ובכלל לא בטוח שזה במושגים של ילד. זה תלוי בגיל ובהתפתחויות שלו בתחומים שונים. יש שמבינים בגיל צעיר מאד ויש שרק בגיל מתקדם יותר (יש שלא יבינו זאת לעולם והם גדלים להיות גנבים ורמאים בבגרותם). אם משהו מונח במכולת, יש ילדים שיבינו שזה ללא בעלים. מושגי תשלום, כסף וערך מול מוצר נרכשים בגיל קצת יותר מתקדם. אותם מושגים בתמורה לשירות - שזה דבר אבסטרקטי בעיני ילד - נרכש בגיל הרבה יותר מתקדם. ילד עלול "להכניס את המסטיק למכנסיו" לא בגלל בעל המכולת אלא בגללך - האב/האם/המבוגר כי הילד מבין שהמעשה לא מקובל עליך/עליהם. אבל הוא רוצה לשנות את המציאות ולא תמיד יש לו את המעצורים והעכבות והשיקולים שלנו (לפחות לרובנו) כבר יש. יש ספר ילדים "ספר דני". נדמה לי של מרים ילן-שטקליס. אפשר לעיין גם באוסף כתביה. יש שם סיפור - האוניה. זה יכול להיות שעור טוב בנושא "איך ילד רואה את הדברים". מומלץ מאד.

 

[The Lonely Lion]

בהחלט לא להתקוטט

לצורך העניין, שרשור נכון הוא כאשר אחד מגיב לאן שהוא רוצה להגיב ולא לאן שהוא לא רוצה להגיב. מהנאמר לעיל, הגבת להודעה הראשונה אבל שרשרת להודעה שלי שזה לא הדבר המיטבי לעשות, מבחינת הלוגיקה והסדר של העניין. אומנם יש אמת בדבריך, יכול להיות שהילד מכניס את המסטיק למכנסיו כדי להחביאו מההורה ולא מבעל המכולת, אבל הוא עושה זאת ביודעין שאין הוא אמור לעשות זאת. הוא יודע שאין הוא יכול לקחת מסטיק בגלוי.

 

[sexymaya]

טווב סתם באתי מהראשי חח

אבל הייתי חייבת להגיד שגם אני בתור ילדה הייתי קצת קלפטומנית חח, אבל זה עובר עם הגיל... כשהבנתי כמה מטומטמת אני ארגיש אם אני אתפס - הפסקתי. דברי איתו על זה שכולם שונאים גנבים

ושלא יהיו לו חברים אם הוא יתנהג בצוורה כזאת!

 

[destinationCHAOS]

להתחיל כמה שיותר מהר להעניק לו חינוך פוליטי

 

[הקוסם המעופף]

חמור מדי?‏ ממש לא.

שיחסר לו דברים שהוא רוצה אז הוא יתחיל להבין. כנ‏"ל לדוגמה: אם אוהב לשחק במחשב/ טלוויזיה וכדו‏`‏

 

[RacheLeob]

חמור?? הצחקת אותי

אם הייתי מעיזה לגנוב משהו אני חושבת שהייתי מרותקת חודש לבית. בן זוגי פעם גנב מאחיו 5 ש"ח וקיבל על זה לכתוב 10,000 פעמים "אני לא אגנוב יותר שום דבר" בכתב מסודר + ריתוק. לא ללכת למדורה...